הכי קל בעולם לטעון שמי שקיללו וקראו קריאות בוז למונאס דאבור במשחק נבחרת ישראל הם גזענים, אבל המציאות קצת אחרת. דווקא אלה שטוענים שהמקללים גזענים, מוכיחים שהם עצמם גזענים, שאינם מסוגלים לראות מעבר למוצאו של האדם.
קודם כל בואו נוריד את האפשרות שהמקללים גזענים. דאבור לא היה השחקן הערבי היחיד ששיחק אתמול במדיה של נבחרת ישראל. על כר הדשא היה גם חאתם עבד אלחמיד, והוא משום מה לא זכה לקללות מצד "הגזענים". דאבור עצמו שיחק כבר 30 משחקים בנבחרת ולא קולל. בדקתי, גם בהם הוא היה ערבי-מוסלמי.
בכלל, במהלך השנים שיחקו בנבחרת ישראל עשרות ערבים ומוסלמים. כשהיו טובים הם זכו לתשואות וכשהיו פחות טובים זכו לקללות, בדיוק כמו כל שחקן יהודי. אז בואו נחשוב רגע, למה אתמול במשחק הנבחרת נגד אוסטריה, בחרו חלק מהאוהדים לקלל את דאבור? אולי כי אותם אוהדים לא מוכנים לקבל את הקלות שבה הוחזר לנבחרת מי שלפני חודשים בודדים הביע תמיכה פומבית בפורעים שיצאו לפגוע ביהודים במדינת ישראל.
תזכורת קצרה למי ששכח. בחודש מאי האחרון, בזמן שחמאס משגר טילים מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל, יצאו אלפי ערבים אזרחי מדינת ישראל להתפרעויות בערים המעורבות. הם היכו, שרפו, החריבו ופגעו בכל סממן יהודי וישראלי. שני ישראלים, יגאל יהושע ואבי הר-אבן, נרצחו על ידי אותם פורעים, ואחרים נפצעו קשה ועדיין זקוקים לשיקום.
ואז, כשכל המדינה רותחת, פרסם דאבור בחשבון האינסטגרם שלו תמונה של מסגד אל אקצא וציטט את הפסוק מהקוראן: "אל תחשבו שאללה מעלים עין ממבצעי העוולה, הוא רק ממתין ליום הדין". גם בנבחרת הבינו את גודלהאירוע והשעו אותו, אבל כעת, כמה חודשים אחרי האירוע, החליטו לאפשר לו לחזור ללבוש את המדים הלאומיים ללא כל התנצלות.
המשמעות היא שהיום משחק בנבחרת ישראל אדם שבחר במודע לבחור בצד של הפורעים, של הטרוריסטים, שפגעו ביהודים, ששרפו בתי כנסת, ושרצחו שני אנשים רק בגלל שהיו יהודים. הקריאות נגדו הם המינימום המצופה מכל אזרח ישראלי גאה.
זה גם לא עניין של ימין או שמאל. הרוצחים ששרפו למוות את אבי הר-אבן בעכו לא בדקו קודם לאיזו מפלגה הוא הצביע. הם לא שאלו את יגאל יהושע אם הוא בעד פתרון שתי המדינות. הם זיהו יהודים והחליטו לרצוח אותם. פעמיים זה הצליח להם. למזלנו בעשרות מקרים אחרים זה הסתיים בפציעות ולא באובדן חיים.
לכן ראוי שבכל משחק של נבחרת ישראל יתקבל דאבור בקללות. זו לא גזענות אלא ציונות גאה. כדורגל זה נחמד. כולנו אוהבים את נבחרת ישראל, בטח כשהיא מנצחת, אבל הכבוד הלאומי חשוב פי כמה ואסור לוותר עליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
