אמנם כבר עברו יותר מ־56 שנה, אבל שרגא טופולנסקי, בלם העבר המצטיין של מכבי נתניה, לא שוכח. למרות שזכה בשתי אליפויות, ופעם אחת גם בתואר שחקן העונה כשחקן בית"ר ת"א, לנבחרת ישראל הוא לא הגיע, לדבריו בגלל אדם אחד.
"מוטל'ה שפיגלר דפק אותי ושם לי רגליים", הוא מספר על הרגע שבו הבין כי גדול שחקני "היהלומים" וכוכב הנבחרת מנע ממנו להגשים את החלום ולשחק בגביע העולם היחיד של ישראל במקסיקו 1970. "היה לנבחרת משחק אימון מול נתניה, והעבירו אותי לחזק את נתניה. מוטל'ה כל הזמן רצה שאתן לו לעבור אותי, וכשזה לא קרה הוא בעט בי. אמרתי לו: 'מוטל'ה, מה אתה עושה, אנחנו צריכים לשחק יחד בשבת', ואז חיכיתי להזדמנות והדבקתי אותו לגדר".
זה חתיכת סיפור.
"כן, הפכנו לאויבים. איפה שהוא היה יכול להפריע לי, הוא עשה זאת. הוא ביקש מאלי פוקס (מאמן מכבי נתניה; ע"נ), שלא ירכיב אותי בשבת, אבל הוא הודיע שאין מצב ואם זה יקרה הוא מתפטר. שיחקתי כמובן".
אבל בנבחרת, שפר ניפה אותך ממש לפני היציאה למקסיקו.
"נכון. ראיתי דרך העיתון את רשימת השחקנים וכך הבנתי שאני בחוץ. זה פגע בי מאוד. כנראה התל־אביבים ואלו מפ"ת השפיעו וגם מוטל'ה. אני כועס עליו כי הוא מנע ממני מונדיאל. אולי אגיד לו שלום ברחוב, אבל ההחמצה הזאת שלא הייתי במקסיקו תישאר איתי כל החיים".
נגיעה מאיטליה
"טופול", כבר בן 76, היה אחד הלגיונרים הישראלים הראשונים כשעבר לשחק באוסטרליה במשך שנתיים ב־1979, ואפילו כבש במשחק גמר גביע. עם זאת, הוא היה מרחק נגיעה מלהגיע הרבה יותר גבוה בכדורגל העולמי: "אינטר הגדולה התעניינה בי, אבל אמרתי להם שאני חייל, במודיעין, ובטח לא ישחררו אותי, אז הם ירדו מזה. פספוס גדול, שגם איתו קשה לי עד היום".
קשה לא פחות היה לשחק מולו, למשל כמו במפגש הענקים עם יצחק ג'אנו, בלמה האימתני לשעבר של בית"ר ירושלים. "הוא היה בועט לי ברגליים בלי חשבון", טופולנסקי נזכר, "שיחקתי עם בית"ר ת"א מולו ונתתי הצגה בקישור והשווינו ל־2:2. ג'אנו ידע שאני צריך לטוס עם הנבחרת לצרפת כמה ימים לאחר מכן ובכל זאת נכנס בי, עשה לי 'רגל עץ'. טסתי עם קרח על הרגל. עד היום אנחנו מדברים פה ושם, תכלס הוא איש חביב מאוד".
מי החבר הכי טוב שנשאר לך מנתניה הגדולה?
"אלברט גזל. גדלתי איתו ביחד מגיל 11. אנחנו מדברים, מבקרים אחד את השני, עושים ביחד עם המשפחות 'על האש'. הוא היה שחקן גדול, נהדר".
היית סופר־קשוח. יש היום בלם שמזכיר אותך?
"אם יש, אז זה אולי איזה זר טוב שהצליחו להביא".
ומי היה השחקן הכי גדול במכבי נתניה?
"שפיגלר. הוא באמת היה שחקן טוב. הוא לא היה צריך להתעסק עם כל מיני עניינים, אבל שחקן הוא היה".
"חלש בפוליטיקה"
אחרי הפרישה טופולנסקי אימן בקבוצות מהליגות הנמוכות ומסביר: "אתה צריך לשון כדי לאמן בגדולות, ואין לי. אני לא מזמין אף אחד, לא לקפה ולא לאכול. שאלתי פעם את גיורא שפיגל למה הוא לא לוקח אחד כמוני, והוא ענה לי: 'כי אתה לא מתקשר'. אני חלש בפוליטיקה. גם כשחקן, אף אחד לא עזר לי ואף אחד לא יעץ לי. למזלי הייתי מאוד מוכשר, ולא הייתי צריך שמישהו יסדר לי את העניינים כמו שעשו עם אחרים. הייתי יכול להרוויח הרבה יותר כסף היום".
מה מעצבן אותך?
"שמביאים לכאן זרים על הפנים במקום להשקיע ולגדל כאן שחקנים מוכשרים. יותר מחצי קבוצה זה זרים, אז איך מצפים שתהיה לנו נבחרת נורמלית. יש כאן ילדים טובים מאוד, דור מאוד מוכשר, ואולי למרות הכל נצליח לעלות לטורניר גדול".
אתה עוד הולך למשחקים של מכבי נתניה?
"הלכתי עד לפני כמה שנים. קיבלתי כרטיס מהמועדון לגמר הגביע נגד בית"ר ירושלים בסמי עופר לפני שלוש שנים ובכניסה ואמרו לי שהוא מזויף. הייתי בשוק. הלכתי לנציגת ההתאחדות, והיא אמרה לי שמישהו כבר יושב במקום שלי. לא יכולתי כבר להכיל את זה והלכתי לרכב שלי. בדרך אוהדי נתניה ובית"ר זיהו אותי והציעו לי כרטיסים. כבר לא רציתי. התקשרו אלי מהמועדון, אבל נפגעתי ומאז אני לא הולך יותר למשחקים של נתניה".
עבד כמתדלק, ובשנים האחרונות מאבטח
טופולנסקי עבד שנים רבות כמלטש יהלומים, אבל כשהענף נקלע למשבר הוא נשאר ללא עבודה. כדי להתפרנס עבד כמתדלק, ובשנים האחרונות מאבטח בבית ספר בעירו כפר יונה. "מאוד אוהבים אותי שם. אני מקבל פידבקים מאוד טובים מהילדים, מההורים, לפעמים גם מצטלמים איתי".
הוא אב לשישה, ומסביר שפרק ב' עם יעל שלו מוצלח במיוחד - 43 שנה של הנאה לצידה. הוא גם סב לעשרה נכדים, ואפילו יש לו נינה אחת.
ומה המומחיות שלך בבית, איך אתה עוזר?
"פה ושם אני שותף לסלטים מעניינים, בעיקר לחתוך אותם".