כ-12 דקות בלבד אחרי שעלה מהספסל בדרבי, הישאם לאיוס מצא את הרשת. על הנייר, עוד שער בניצחון של מכבי תל אביב; עבורו, זה היה הרבה יותר מכך. זו הייתה חותמת לתקופה ארוכה ולא פשוטה, להתבגרות שעבר ובעיקר להחלטה שקיבל בקיץ האחרון: להישאר במכבי תל אביב, גם כשמעמדו לא היה ברור - ולהילחם על המקום שלו.
מעטים ידעו כמה רעש ליווה את לאיוס בחודשים האחרונים. לאחר שחזר מעונת ההשאלה בלבאדיאקוס היוונית, לפחות כלפי חוץ נדמה היה שהוא אינו נמצא בתוכניות המקצועיות של הצהובים. סוכניו קיבלו לא מעט פניות וקבוצות רבות בליגת העל הביעו בו עניין. בחלקן ראו בו שחקן התקפה מוביל שעתיד לקבל דקות משמעותיות.
אלא שלאיוס לא חיפש הבטחות במקום אחר. “את הישאם לא עניין שום דבר, הוא רצה רק להישאר במכבי תל אביב ולהוכיח את עצמו”, מספרים מקורביו. מבחינתו, העונה הראשונה בצהוב לא הציגה את יכולותיו האמיתיות, והמחשבה לעזוב לפני שיקבל הזדמנות נוספת לא עמדה על הפרק.
מבחינת השחקן, המעבר ליוון היה בחירה מקצועית מובהקת. לאיוס הסכים לוותר גם על סכום כספי לא קטן כדי לאפשר למהלך לצאת לפועל, מתוך אמונה שבאותו שלב הדבר החשוב ביותר עבורו הוא לשחק, לקבל אמון ולבנות מחדש את הביטחון.
היה אהוב ביוון
ביוון הוא זכה להערכה כבר מהיום הראשון, הן מהצוות המקצועי והן מהשחקנים בחדר ההלבשה. גם נוכחותם של שני פרצופים מוכרים סייעה להתאקלמות: אלן אוז’בולט, ששיחק לצדו בהפועל תל אביב, וג’ואל אבו חנא, שאליו הוא מחובר עוד מילדות ״ג׳ואל חבר קרוב של הישאם, ברור שזה עוזר שיש לך בן אדם כזה איתך בחו״ל ועוד בקבוצה״.
באופן טבעי, האפשרות להמשיך ביוון או במועדון אירופי אחר עמדה על הפרק, אבל לאיוס הרגיש שנותר לו חוב פתוח במכבי תל אביב. הוא האמין שיש לו את היכולת לחזור ולעזור למועדון: ״העונה הפחות מוצלחת במכבי ישבה לו בראש, זה גרם לו לחזור יותר רעב״.
גם השינויים שעברה מכבי בקיץ העניקו לו פתח. קני מילר לא אימן את לאיוס או הכיר אותו אישית, גם בן מנספורד עזב וכך ניתנה לשחקן האפשרות לפתוח מול המאמן והמנהל המקצועי סוג של דף מקצועי חדש.
