אחרי שכיכב בריאליטי "פאוור קאפל" לצד זוגתו דורין, כדורגלן העבר עומרי קנדה התארח בפודקאסט "במגרש שלה" לראיון חשוף כפי שטרם שמעתם: על הדיכאון אחרי "גולסטאר" והתקף הלב, הצחוק כדרך חיים, המסר לדן ביטון והשינוי הגדול שעבר.
בתחילת הראיון חזר קנדה לתחילת דרכו בהפועל פתח תקווה אצל אייל לחמן: "איך הוא אמר לי פעם? 'קנדה, יש לך רגל ימין והתקפה ממש טובה, רגל שמאל עדיף שלא נדבר. אתה יכול או לחזק את החלש או לחזק את החזק. בוא נחזק את החזק'. הלכתי איתו.
"כשהגעתי להפועל פ"ת, עוד לפני שהגעתי להפועל תל אביב, היה את אלי אברבנאל ואורי אוזן פתח בהרכב. זה לא כמו היום שעולים להתאמן בבוגרים. הייתי מתקלח אחרון, מחכה שכולם יסיימו ורק אז מביע את מה שאני רוצה להגיד.
"אני יכול להגיד לך, ובאמת הלוואי שיבדקו, הייתי מצחצח נעליים לשחקנים. למוטי קקון, יניב עופרי, איליה יבוריאן. לא בקטע של השפלה. הייתי מתקלח אחרון, מביא מגבת אם צריך. זה אקט של כבוד. היום זה לא ככה, היום הכל דרך אינסטגרם".
קנדה המשיך: "אם מישהו היה מאבד כדור, לחמן היה נותן לו צביטה כואבת. בראש של השחקן אתה לא יכול לטעות, אני לא רוצה לקבל צביטה, כשאמרו שזה קורה זה לא נורמלי. אתה לא תבוא ותיתן לילד כאפה לפנים, אתה תחנך אותו בדרך אחרת. ככה אייל חינך אותנו".
קנדה עבר להפועל ת"א ושותף לדאבל ההיסטורי בעונת 2009/10. הקשר שלו עם אלי גוטמן ידע עליות וירידות: "גוטמן עיצב אותי, המאמן הראשון שנתן לי את ההזדמנות בקבוצה באמת גדולה כמו הפועל ת"א. היום יחסי האנוש שלו שופרו בצורה מדהימה, אבל אז הוא היה יכול לומר 'קנדה, קח גופייה' ביום ראשון, שני, שלישי, ובשבת אני מחפש את עצמי, לא מתלבש".
הוא נזכר באדום שספג במשחק האליפות מול בית"ר ירושלים: "זה לדעתי מסמל את כל הקריירה שלי, את האדם שהייתי ואת כל גיל הטיפש-עשרה. נשארתי ילד טמבל עד גיל 28-30 אפילו. בגיל 21, אתה מקבל הרבה כסף, תהילה, פרסום, ולא הייתי בוגר.
"אלירן דנין היה יכול לעצור אותי רק בפאול או במרפק. אני עם המוח של היום, מה הייתי צריך לעשות? לא להתייחס. אבל קנדה חולה על השטויות האלה, חמום מוח. הוא כמעט שבר לי את השן הקדמית עם המרפק. לא היה לי הרבה שכל באותה תקופה, הייתי חייב להחזיר. טעות חיי. זה השחיר אותי קצת, והייתי הדמות הטראגית של הדבר הזה".
"חייב לתוכנית הזו את הזוגיות"
כיום קנדה מצליח גם בכובע נוסף של כוכב ריאליטי. יחד עם אשתו דורים הם עלו לגמר "פאוור קאפל", וקנדה הפך למוכר בכל בית בישראל, גם בקרב קהל שלא מזוהה עם הכדורגל. ההומור הייחודי שלו הפך לנושא שיחה עיקרי: "הצחוק הוא תמיד דרך חיים אצלי, ואנשים לא יודעים לקבל את זה".
הצחוק הוא בעצם מסכה?
"היום אני אומר לך שזאת מסכה. אני חושב שעודף ביטחון לפעמים הוא חוסר ביטחון. אני כן מפחד להיפגע, לא יודע להתמודד עם פגיעה או ביקורת. היום אני מבין שהייתי ילד לא עם שכל כמו היום. אם הייתי עם השכל של היום, הייתי היום מיליונר, שחקן ברמות הכי גבוהות".
הוא מוסיף: "יכול להיות שגם עודף הצחוק ועודף הביטחון זה טיפה לכפר או לחפות על מה שקרה עם ההימורים. עכשיו כל המדינה נחשפה לזה, כי אני ב'פאוור קאפל'. יש פה קהל אחר לחלוטין שפתאום מגלה את קנדה בקריירה ובכל מה שקרה.
"תראי, עברתי המון. היום אני מקבל אהבה שמרגשת אותי. הסתובבתי בצומת ביל"ו ועצרו אותי המון אנשים מכל הגילים, סבתא באה ואומרת לי 'מיידלע, העברת אותי תהליך שכל כך כיף לי'. הייתי רואה תוכניות ריאליטי ואומר 'די עם הבולשיט הזה של התהליך'. בתהליך הזה שעשיתי עם דורין ועם עצמי בתוכנית, לא היה לי דבר כזה בחיים. הכרתי את עצמי מחדש".
לא רק שהכיר את עצמו מחדש, כיום קנדה יודע להתייחס לאירועי העבר בפרספקטיבה אחרת: "הרווחתי הרבה כסף במינימום זמן. פרסום, תהילה, בחורות, רכבים, חו"ל, הכל קל ונגיש, בתוספת טיפש-עשרה ושעמום. שעמום מוביל אותך לדברים לא טובים. בגלל זה היום אני יודע איפה להיכנס ואיפה לא. כמו למשל 'האח הגדול', שעד לפני שנה-שנתיים ממש רציתי ללכת, והיום אני יודע שזה עשוי להפיל אותי.
"אחרי מה שהיה בתוכנית אני יודע בוודאות שדורין היא האישה שלי לכל החיים, משהו שלא ידעתי לפני כן. הייתה לנו פרידה מטורפת של שנה וחודשיים. שלושה חודשים לפני התוכנית עברנו לגור ביחד. היו מעורבים פה עורכי דין, בירוקרטיות של החיים.
"במדינת ישראל אתה לא יכול להתגרש. יש לך פגישות, מזונות, הכל. הייתי בנתק איתה המון זמן, אבל קרה פתאום משהו. התאהבתי בבחורה, היה איזה ניצוץ. ושנינו מזל סרטן, יש משהו במזל הזה מאוד ביתי וחם. באיזשהו מקום אני חייב לתוכנית הזו את החיים מבחינה זוגית".
"יש לי עובדים תחתיי בנושא ההימורים, אני המנכ"ל"
יש יותר הימורים בכדורגל ממה שהציבור חושב?
"אני רואה שחקנים שהם גם בתוך הלופ הזה. אני יודע על שחקנים מאוד מפורסמים, לגיונרים, אני חושב שנתתי לרוב הכדורגלנים סוג של שיעור. יש לי 7-8 אנשים שזה מה שאני עושה ביומיום, מדבר איתם ומנחה אותם.
"מה שאני מנסה להסביר להם שזה דחפים. הימורים אתה יכול להדחיק, או לחיות לצד זה, להבין שיש בך את הדחף הזה ולדעת איך להתמודד איתו. היום הדחף הזה עדיין קיים בי, אני מנהל את זה. יש לי עובדים תחתיי על זה, אני המנכ"ל ויש לי כבר סניפים".
כמה כסף בערך עבר לך בידיים?
"אמרתי בסדרה שגלגלתי סדר גודל של מיליון שקל. זה לא הכל הימורים, ההימורים באו בעקבות דברים. הכרתי מישהי בגיל 18, הלכתי לתאילנד, 80 אלף שקל בזבוזים. ניסיתי להחזיר דרך אח שלה, אז הפסדתי עוד 50, זה כבר 130. הגעתי לאיזה מיליון שקל שגלגלתי".
המשפחה שלך נפגעה מכל מה שקרה.
"אימא שלי בחורה מאוד אצילית, היא פנסיונרית של משרד החינוך ומוכרת בפתח תקווה. מפריע לה, זה משהו שהיא לא התגאתה בו אף פעם. בתקופה של הבלגן, הם לא ידעו הכל. היום אני יכול לדבר על זה בפתיחות כי אימא שלי הכי אוהבת אותי בעולם".
מתי הרגע שאתה מבין שאתה חייב לשים סטופ לכל הגלגל הזה?
"קרה משהו שאיימי באה אליי ואמרה לי: 'אבא, אתה לא שמח? אני רוצה שתהיה שמח'. הילדות שינו אותי, אני חייב להן המון. אני מודה על כל יום שאני אבא שלהן".
אחרי רומניה, הפועל חיפה, מכבי נתניה - פחות התחבר לך מקצועית.
"קשה מאוד לחזור להפועל ת"א אחרי שאתה עוזב. עשיתי טעויות מקצועיות, אבל גם אחרות. במכבי נתניה היו בעיות כספיות ואז נפצעתי, גולת הכותרת זה שקיבלתי התקף לב ב'גולסטאר'".
2016 נראית השנה הכי קשה שלך, גם התקף לב וגם התגרשת.
"התקף הלב ב'גולסטאר' חרך את כל החיים שלי. הוא פירק, שבר וריסק לי את הכל. היה לי חוזה בקבוצה, והתקף הלב הפסיק לי את הכדורגל. כמעט מתתי. זה לרדת מלהרוויח ארגזים של כסף לאפס.
"וגם הייתי בריא, ספורטאי. עד לאותה תקופה אכלתי טחינה, מים, סלט, טונה. הייתי הכי מקצוען בעולם - לא אלכוהול, לא סמים, לא סיגריות. ואתה מקבל התקף לב. אף אחד לא רוצה לבטח אותך או שתעבוד אצלו. למה להעסיק ילד בן 30, נטל עם התקף לב ושני צנתורים? בשנייה אחת הכל נגמר. אם אין לי את איימי, אני מתאבד.
"אחרי התקף הלב הייתי שנה בדיכאון קשה. לא רואה אף אחד, לא יוצא מהחדר, מנתק טלפון. גם התגרשתי באותה תקופה, גם לא הייתה לי עבודה. תופת, בלי משכורת עתידית ובלי חסכונות. אני הולך לפסיכיאטר והוא אומר לי: 'קנדה, איזה שחקן היית, הכי אהבתי אותך בבלומפילד'".
חוסר טאקט.
"אני גמור. הוא אומר לי 'קח ציפרלקס, כדורים של סוסים'".
גם היום השגרה של קנדה עמוסה. "עבדתי בשליחויות כי אין לך בוס על הראש. אחרי פודקאסט כזה למשל, אני חייב לישון 3-4 שעות. הגוף חייב. אני עושה שליחויות בשתיים בלילה עד שבע בבוקר. בשבע עד תשע עבודה שנייה, מעיר את הילדה, מכין את עצמי. קשה לי, אף אחד לא יודע. אבל אחרי 'פאוור קאפל', אין לי יותר מסכות.
"עכשיו אנחנו בגמר. כל אחד רוצה להגיע לגמר, אבל אני חושב שאת הגמר שלי ניצחתי. את 'פאוור קאפל' ניצחתי מבחינת החיים האישיים, דורין, הפרידה, החזרה, הילדות. אנחנו הזוג היחיד שלא התפרק אחד על השני במריבות. הפכנו להיות מורי דרך לזוגיות. זוגות שלחו לנו שמזדהים איתנו, אנשים רואים את התהליך שעברנו".
"לפי דעתי דן ביטון סיים כדורגל"
רצית לומר משהו על ביטון.
"אמרתי את זה כשזה קרה - הלוואי שאני טועה. מישהו שמקבל דלקת או מיחוש בלב - לב זה לא יד. נשברה לך היד, שחק עם גבס. כואבת לך הרגל, קבל זריקה. לב אי אפשר. הוא לא יכול לחזור לשחק כדורגל.
"תבוא אלונה ברקת ותגיד 'אני לוקחת אחריות על החיים של דן'? חלילה יקרה משהו. איפה הוא יכול לחזור לשחק כדורגל? ואני מאוהב בו, הוא שחקן אדיר. הוא סיים עם הכדורגל. הלוואי שאני טועה, אינשאללה צמד כל יום. אם הוא חוזר לשחק, אני מוכן גם לדבר עם אלונה שתחזיר אותי".
קנדה מסכם: "יש לי פוסט טראומה מכדורגל אחרי התקף הלב, כמעט שאני לא רואה כדורגל. קשה לי לראות את עצמי יושב על ליגת העל. מה שאני מאוד מזדהה איתו זה הקהל. אני מכור לקהל, לשירים של הפועל ת"א שמבחינתי זה שירי חופה לכל דבר".
הוא מסיים עם הצהרה חד משמעית לקראת העונה הנוכחית בליגת העל: "אני חושב שאם הפועל ת"א תביא שחקן באמת קליבר, שחקן עוצמתי, היא לוקחת אליפות. הטופ 3 שלי: הפועל ת"א, הפועל באר שבע, ומכבי ת"א".
