הכדורגל הישראלי נחל הצלחה בשנים האחרונות בכל הנוגע למכירות של שחקנים צעירים לחו"ל. השיא צפוי להגיע עם מעברו המסתמן של ענאן חלאילי לקריסטל פאלאס. בעבר המשימה להגיע למועדון גדול הייתה קשה הרבה יותר, ועדיין היו שניים שעשו מעבר מרשים אי שם בשנות ה-90.
עמוס סאסי ושלומי דהאן, שחקני קבוצת הנוער של מכבי נתניה, עברו בשנת 1996 לבורוסיה דורטמונד - שב-1997 זכתה בליגת האלופות. הרומן בגרמניה הסתיים לאחר שנתיים בעיקר בגלל בעיות בירוקרטיות עם הצבא ואז המשיך המסע בישראל.
דהאן, כיום בן 46, מחזיק בתפקיד במכבי נתניה ול וגם ממאמן את הקבוצה הבוגרת של מכבי השרון נתניה, שנרכשה לפני חודשיים על ידי כוכב "האח הגדול" ארז איסקוב. ראיון מיוחד משתף דהאן בזיכרונות מגרמניה, הדברים שהביא עימו מישראל, וההתקרבות לדת.
"למעשה אני מאמן את הבוגרים בשרון נתניה, מנהל מקצועית את מחלקת הנוער וגם עובד מטעם מכבי נתניה ואחראי בבית ספר לכדורגל על המתנ"סים בעיר", מספר דהאן ל"היום".
יצא לך להיפגש עם ארז איסקוב? מה המטרות?
"עדיין לא. התחלנו את האימונים ואני בקשר עם חברים אחרים בהנהלה, אבל זה יקרה גם עם ארז".
בטח ההגעה שלו תביא לבאזז סביב המועדון?
"קודם כל אנחנו נמצאים כבר מספר שנים בצמרת ליגה ג', אבל הגעתו ללא ספק תוסיף הרבה לקבוצה הבוגרת וגם למחלקת הנוער. פתחנו הקיץ שלוש קבוצות חדשות במחלקה, ואם לפני כמה שנים כמעט ולא הכירו אותנו, אז היום מכירים אותנו. אנחנו פונים לא מעט לקהל הדתי והקבוצות שלנו תחת צו פיוס. אין לי ספק שהגעתו של ארז איסקוב והתמיכה שלו תמשיך את ההתקדמות".
למה אתה לא בוחר לאמן בליגה גבוהה יותר?
"ראשית, אני שומר שבת. היו לי הצעות ממועדוני בוגרים בליגות בכירות אבל אני שמח בחלקי בשרון נתניה ונהנה מהעשייה שלי גם בבוגרים אבל בעיקר במחלקת הנוער".
מתי התחלת לשמור שבת?
"זה התחיל אצלי עוד כשהייתי שחקן והיו משחקים שהייתי הולך ברגל בשבת. זה מתחזק ומתקדם עם השנים. השבת והמנוחה בשבילי היא עולם ומלואו, אז אני לא מחליף את זה בשביל שום סכום".
נחזור אחורה. ספר על החוויה בדורטמונד.
"וואו, נשארו לי זיכרונות טובים, וגם היום למרות שעברו הרבה שנים אני נזכר ומזכירים לי את הרגעים האלה. למעשה התאמנו ושיחקנו דאז באלופת אירופה ובקבוצה הטובה ביותר עם השחקנים הגדולים שהיינו רואים על בסיס יום יומי באימונים. היום כשאני מאמן ילדים אז לא מאמינים לי ואני מבקש מהם לבדוק בגוגל".
מה הדבר העיקרי שלמדת שם שלקחת להמשך הדרך?
"מקצוענות, וזה לא משנה אם זה בליגה ג' או באלופת אירופה. תמיד יש רצון ומחויבות להיות מקצוען. זה אומר שתמיד צריך לשמש דוגמה וזה אומר להגיע לפני הילדים ולהישאר אחרון במגרש. זה גם אומר שתמיד צריך להיות מסודר בלבוש ולא חלילה לצעוק על ילדים, כמו שאני לפעמים רואה באימונים אחרים. אצלנו במועדון אין סיכוי שמאמן יצעק על ילד. בנוסף, בחיים לא ייראו אצלי טלפון באימון או בכיס וזה לא משנה אם זה ילדים או בוגרים. באימון מתנתקים מהכל ומתרכזים במגרש".
היית בגרמניה יחד עם עמוס סאסי. ספר על החוויה של שני צעירים בחו"ל.
"זה היה מאוד קשה, בטח בהתחלה. צריך להבין שבניגוד להיום שיש רשתות חברתיות, אז היו רק שיחות טלפון והיינו עושים שיחת טלפון אחת עם ההורים בימי ראשון כי כל שיחה עלתה הון. היינו שולחים מכתבים וזה היה מגיע אחרי חודש. העובדה שהיינו שניים ביחד הפכה את זה להרבה יותר קל. היו קשיים בהתחלה אבל זה היה שווה את זה בשביל חוויה של שנתיים וחצי. זה הפך אותנו לבוגרים יותר".
חזרת לישראל בגלל הצבא. כמה זה ביאס אתכם אז?
"באותו רגע לא הייתה לנו ברירה והיינו חייבים לחזור בישראל. האמת שבזמנו לא הייתה לנו דילמה, אבל בדיעבד אולי יכולנו יותר. אבל אני אף פעם לא מסתכל על 'אם', הכל לטובה".
ואז הגעת למכבי חיפה. מה לא הסתדר שם?
"חזרנו והתאמנו חצי עונה ולא יכולנו לשחק במשחק רשמי כי היה מאבק על הכרטיס בין מכבי חיפה ומכבי נתניה. רק בחודש דצמבר כשראינו שזה לא מסתדר, אז קיבלתי החלטה שאני חוזר למכבי נתניה. בדיעבד אולי הייתי צריך לחכות, אבל שוב, אני לא אוהב להסתכל לאחור. באנו לנתניה ועלינו איתה ליגה".
ואז מה לא עבד בחזרה למכבי נתניה?
"בשנים הראשונות הלך די טוב והייתי שחקן מוביל, אבל אז גם היה לי פחות מזל ומאמנים שפחות האמינו בי. אני לא מאשים אחרים אלא תמיד מסתכל רק על עצמי והאחריות היא שלי".
בדיעבד עשית טעות כשירדת במהרה לליגות נמוכות?
"יכול להיות, אבל באופי שלי אני רציתי לשחק ולא הייתה לי סבלנות לחכות".
מה אתה חושב היום על הכדורגלן הצעיר- יכול להגיע למועדון כמו דורטמונד?
"אני חושב שהיום זה הרבה יותר קל כי הכל הרבה יותר חשוף. לכל שחקן שמגיע לגיל נערים כבר יש קליפ שמגיע לאירופה. אנחנו הגענו רק בזכות זה שראו אותנו באליפות אירופה עם נבחרת נערים שסיימנו מקום שלישי ובלטנו במשחק מול נבחרת גרמניה. אז היה צריך הרבה התמדה ומזל והיום זה שונה וקל יותר".
שאלות קצרות לסיום. מי המאמן שהכי השפיע עליך?
"בני טבק וזאביק זלצר"
השחקן הכי טוב ששיחק לצידך?
"יוסי בניון"
פספוס בקריירה?
"אני חושב שהקריירה שלי כולה זה פספוס והייתי יכול להגיע הרבה יותר רחוק, אבל אני אדם מאמין ומודה לבורא עולם על הכל".
חושב על סגירת מעגל בכדורגל?
"אני חושב שעצם העובדה שאני עובד היום במכבי נתניה זה סגירת מעגל עבורי. אף פעם לא היה לי רצון עז לאמן בבוגרים במכבי נתניה. טוב לי בחלקי ואני שמח ללמוד ולגדל את דור העתיד שלנו".

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
