הבלם עידן ויצמן הודיע בשבוע שעבר על פרישה מכדורגל. ויצמן, 41, אמנם לא עשה קריירה באחד המועדונים הגדולים בישראל ולא זכה בתארים אבל בהחלט יכול להיות דוגמה למופת לדור העתיד בכדורגל הישראלי, ואף נכנס לספרי הההיסטוריה כאשר היה הישראלי הראשון שמשחק בליגה הראשונה באזרביג'אן.
בראיון פרישה מספר ויצמן על הפספוס באי קבלת ההצעה מאלונה ברקת, אי ההגעה למועדון גדול בישראל וגם שיתוף הפעולה שלו עם מאמן נבחרת ישראל, רן בן שמעון. "נראה לי שזה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים", הוא מודה. "אומרים שספורטאי מת פעמיים, פעם אחת זה בסוף הקריירה. אז אני לא לוקח את זה קיצוני אבל זה מאוד קשה. משכתי את זה כמה שאפשר וגם ההודעה הגיעה רק עכשיו למרות שלא שיחקתי בשנה האחרונה. "ניסיתי לחזור ולא קיבלתי אתגר מתאים וגם הגוף כבר מאותתת אז סיימתי".
למה החלטת דווקא עכשיו?
"זה שילוב של אי הצעה מתאימה וגם הגוף. הבטחתי לעצמי שלא אביך את עצמי על המגרש וברגע שארגיש שזה לא זה והדברים לא עובדים כמו שצריך, אז זה יעבוד פחות טוב".
עד כמה כל העצירות בליגות הנמוכות גרמו לך לפרישה?
"אני לא חושב שזאת הסיבה כי גם בשנים האחרונות בליגה א' ששיחקתי אז כמעט ולא התאמנתי והייתי מגיע רק למשחקים ועדיין הכל היה בסדר".
מה אתה הולך לעשות אחרי הפרישה?
"כבר שנים שאני מנהל מקצועי במחלקת הנוער שהייתה עד לא מזמן בהפועל קריית ים וכעת עוברת למועדון של נהלל. לאחר שירדתי לליגות נמוכות, ועוד בהיותי שחקן פעיל, התחלתי להבין שצריך לחשוב על יום שאחרי המשחק. אימון בוגרים לא עניין אותי ובחרתי להתמקד במחלקת הנוער - שם אני עובד תחת רן בן שמעון".
איך הקשר שלך עם בן שמעון?
"רן הוא הבעלים, אבל הוא תמיד זמין להתייעצות בכל נושא בכדורגל ועל המועדון בפרט. לא שיחקנו ביחד והוא לא היה המאמן שלי אבל שיחקתי נגדו ונוצר קשר לפני מספר שנים והקשר הזה נשמר עד עכשיו".
"לעזוב את מכבי חיפה? הדבר הכי טוב"
גדלת במכבי חיפה ובמהרה עבר לנווה יוסף. בדיעבד טעות?
"זה הדבר הכי טוב והכי נכון שעשיתי לקריירה שלי והיום אני מעביר את זה הלאה לחניכים שלי. בגילאים צעירים עדיף לגדול במועדונים קטנים ולא במהרה לעבור למועדון גדול, כי ככה במועדון קטן יותר יש אפשרות גדולה יותר להתפתח.
"סטטיסטית כוכבים בגיל בוגרים מגיעים למועדונים הגדולים בגיל מאוד מאוחר ולאו דווקא יש כוכבים שגדלים במועדונים גדולים מגיל טרום ועד בוגרים".
שיחקת במועדונים קטנים בליגת העל. למה לא הגעת למועדוני צמרת?
"שאלה טובה שאין לי תשובה עליה. אני חושב שעשיתי את המיטב. תקופה שלי היו בלמים טובים ועדיין אני חושב שהגיע לי להיות במועדון גדול, לבטח שנה וחצי אחרי שהייתי בסכנין והיינו בעונה אדירה שסיימנו מקום שני בליגה עם שלומי דורה. ופשוט נפלנו בפלייאוף בעונה שקריית שמונה זכתה באליפות. אני חושב שהייתי בכושר נהדר והייתי צריך לקבל הצעה אבל זה לא קרה".
היית שנתיים בבני סכנין. מה היה מיוחד שם?
"אני חושב שסכנין זה מקום הכי טוב לשחקנים יהודים. ראשית יש שם הרגשה של בית ויש שם קרקע נוחה ליהודים והקהל יותר סבלני לשחקנים יהודים מהשחקנים במגזר. הלחץ יותר קטן".
ההצלחה בליגת העל התחילה שעלית בכלל עם הכוח רמת גן.
"זה היה תענוג וחוויה והייתי שם מנהיג. עד היום יש אוהדי הכוח שחושבים שאני סגול. לאחרונה אחד מאוהדי הכוח החמיא לי וכתב שאני נכנסתי ללב של האוהדים".
היית מאמן שחקן הטבריה רגע לפני כניסת הבעלים החדשים אריה קלמנזון ומיקי ביתן. מה אתה חושב על המצב שלהם היום?
"אני מחובר מאוד לטבריה והייתי שם שתי קדנציות ועשיתי עונות מדהימות. בקדנציה השנייה הייתי צריך להציל את הקבוצה מירידה לליגה ב'. היום זה נראה כאילו 'מחפשים' אותם ובכל מקרה בכל מצב הם מצליחים לשרוד. אם הם עשו משהו לא תקין אז מגיע להם עונש אבל אני חושב ומקווה שזה לא כך והם ייצאו גם מהסיפור הזה".
יש מועדון בליגת העל שאתה מזוהה איתו?
"התקופה הכי ארוכה בליגת העל הייתה בבני סכנין אבל הלב שלי מחובר גם להפועל חיפה. הייתי מגיע ליציע כילד והעונה בהפועל חיפה היא אחת העונות המפוספסות ביותר תחת ניצן שירזי ז"ל. נפצעתי ואחרי שחזרתי כבר לא היה לי מקום בהרכב ובחרתי לעזוב למקום אחר".
היה לך גם קריירה באזרביג'אן. איך נוצר הקשר?
"הסוכן שלי, אדם קידן, התקשר אלי ערב אחד ואמר לי: 'מחר טסים, תארוז'. ניסיתי לבדוק לאן והוא בהתחלה לא סיפר. הבנתי שזה לא יעד ארטקטיבי ולא הייתי רגוע, אבל אמרתי שאין לי מה להפסיד. קיבלו אותנו נהדר מהתחלה והבנתי שנוצר קשר נהדר גם עם ההנהלה וגם עם הצוות המקצועי. זה לא אנגליה ולא ספרד אבל זה חלום שהתגשם לשחק בחו"ל. אני יודע שזה היה בדרך הכי יפה שיש".
לא היה חשש אז לנסוע למדינה מוסלמית?
"היא מדינה מוסלמית, אבל לא דתית. הייתה אווירה טובה שאפילו היינו הולכים ברחוב עם ציצית וכיפה אז הכל היה בסדר".
מאז כבר עברו שם מספר שחקנים. מרגיש שפתחת דלת?
"הייתי הראשון ובהתחלה גיחכו. היום נראה לי כבר עברו שם 20 שחקנים. שחקן כמו רועי קהת כבר נמצא שם כמה שנים, ואני שמח שעד היום בטריוויה כתוב שאני השחקן הראשון ששיחק שם. אלו היו שנתיים כיפיות ושיחקתי אמנם בקבוצה בדרג השני, אבל הייתי טוב ואפילו מאמן נבחרת אזבריג'אן דאז התקשר אלי וגם מועדונים בישראל פנו אלי".
ההצעה מהפועל באר שבע
ויצמן מספר על ההצעה שכמעט שינתה לו את הקריירה: "הפועל באר שבע פנו אלי בזמנו. הם היו רגע לפני עונות השיא שלהם והאליפויות אבל זה לא הסתדר כספית מול אלונה ברקת. הציעו לי סכומים יותר נמוכים ממה שהרווחתי אז והייתי בשיא שלי ורציתי להרוויח כמה שיותר. הם למעשה רצו שאגיע כבלם מחליף ולא הסכמתי. במקום הביאו את לואי טאהא שהפך לבלם מוביל ובלם נבחרת. בדיעבד אולי זאת החלטה שגויה שהייתי משנה היום".
מדי פעם ראיתי אותך מגיב ברשתות החברתיות על נושאים פוליטיים. זה מעניין אותך?
"פוליטיקה פחות מעניינת אבל אני מנהיג, ואם יש נושא שקרוב לליבי אז אני חזק, וזה היה למשל במחאה בליגה א'. אני חושב שהכדורגל שלנו צריך להתנהל קצת אחרת והייתי רוצה לקבל תפקיד בהתאחדות ולראות כיצד משנים דברים".
שאלות קצרות.
רגע שיא בקריירה.
"רגע החתימה בחו"ל. שוב זה לא ספרד או אנגליה אבל בשבילי כילד שרצה זאת, זה הגשמת חלום".
פספוס בקריירה?
"שלא לקחתי את ההצעה של אלונה ברקת".
מאמן שהכי השפיע עלייך?
"ירון הוכנבוים שלקח אותי בהפועל עכו מנוער לליגה הלאומית".
השחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
"הישראלי המצליח היה ניר ביטון ששיחק איתי באשדוד. אבל המוכשר שלדעתי היה צריך להגיע הרבה יותר רחוק הוא משה אוחיון שעוזר מאמן בבית"ר היום. לא ראיתי הרבה קשרים חכמים ומוכשרים כמוהו".
חלום שלא הגשמת בכדורגל?
"הופעות בנבחרת ישראל ולהיות חלק מקבוצות הטופ בישראל".