הכדורגל הישראלי מרכין ראש עם היוודע דבר פטירתו של שמעון צ'רנוחה, מגדולי שחקני בית"ר ירושלים בכל הזמנים, בגיל 78. בלם העבר נחשב לאחד מאלה שעיצבו את זהות המועדון מהבירה, הוא החל לשחק בקבוצת הבוגרים כבר בגיל 15 והיה שחקן הגנה קשוח ומנהיג על כר הדשא.
צ'רנוחה נולד בשנת 1948, ימים ספורים לפני קום המדינה, להורים ניצולי שואה. כשהיה בן תשעה חודשים עלתה משפחתו לישראל, ואת דרכו בכדורגל החל במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים. כישרונו בלט לעיני כולם מההתחלה ובגיל 15 בלבד הוא כבר הוקפץ לקבוצת הבוגרים על ידי המאמן שמואל רזניק.
במשך שנים היה צ'רנוחה מעמודי התווך של חוליית ההגנה של בית"ר. הוא נודע כלוחם חסר פשרות, בלם קשוח ומנהיג על כר הדשא, והפך לאחד השחקנים האהובים והמוערכים ביותר על ידי הקהל. הוא שיחק בבית"ר בעונות 1966-1969 וב-1971 עד 1973. צ'רנוחה היה אב לארבעה ילדים וסבא מופלא לנכדיו.
אחד מרגעי השיא בקריירה שלו הגיע בשנת 1968, כאשר היה לשחקן הראשון בתולדות בית"ר ירושלים שזכה ללבוש את מדי נבחרת ישראל, וערך הופעת בכורה מול בלגיה. גם לאחר הפרישה המשיך לתרום לבית"ר, אימן במחלקת הנוער ובין היתר גדלו תחתיו אבירם ברוכיאן ועמית בן שושן שכיכבו בבוגרים.
בינואר 2020 זכה לכבוד ונכנס להיכל התהילה של בית"ר ירושלים בטקס חגיגי שנערך באצטדיון טדי לעיני אלפי אוהדים. הבעלים ברק אברמוב ספד: "צ'רנוחה היה סמל לכל בית"רי ונשא את סמל בית"ר בגאווה גדולה. אני משתתף בצער המשפחה על האובדן וכמובן שנדאג להנציחו מול הקהל הביתי שלנו".
ברוכיאן, שגדל תחתיו במחלקת הנוער של בית"ר, ספד לו ואמר: "שמעון היה איש מדהים, איש שכל כולו היתה נתינה. כעוזר מאמן של דני נוימן בנוער, ובתקופות לא טובות שלנו ידע לתת את הרוח הביתרית במשחקים משמעותיים, ובמיוחד זכור לי משחק קריטי נגד הפועל שבו נשארנו בליגה.
"תמיד היה אוזן קשבת, ידע לתת את העצה הלוחמנית הבית"רית, ושכל שחקן בקבוצה אהב אותו. היה קונצנזוס לגבי הכבוד אליו. הוא דרש וגם נתן מעצמו באותה מידה. אני משתתף בצער המשפחה ומחבק מרחוק. בית"ר איבדה סמל בית"רי, שהתשוקה והאהבה שלו למועדון הייתה גדולה יותר אפילו כאוהד".
