בימים המיוחדים האלה של טרום עונת הכדורגל, אנחנו בעצם משלימים חומר לבגרות בגיאוגרפיה. כל זר שמועמד לקבוצה שאתה אוהב או שונא, אתה ישר רץ ללמוד על שחקן הפוטנציאלי, מאיזו מדינה הוא מגיע ובאיזה ליגות הוא שיחק?
לכבוד התקופה ששוק השחקנים הזרים בשיאו, והידיעות הן בעיקר על כדורגלנים מכל רחבי העולם שחוששים לבוא לישראל, בואו נעשה דירוג מי הן המדינות ששלחו את הזרים הטובים ביותר לכדורגל הישראלי. מותר לא להסכים איתי, אבל שתדעו שאני חושב שאני צודק.
מקום 10 - ספרד
המדינה היחידה ממערב אירופה בדירוג. היום זה נראה כמו זיכרון ישן, אבל פעם היתה כימיה טובה והתאמה בין שתי המדינות. עברו פה כמה ספרדים שהשתלבו מצוין ותרמו כמו חוזה רודריגס ששיחק במכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב, אנריק סבוריט וקרלוס גרסיה מכבי תל אביב.
מצד שני היו פה גם את איסק קואנקה בהפועל באר שבע ומתיאס נהואל. בקיצור רובן ראיוס הספרדי של מכבי חיפה ייצג את הסטטיסטיקה של העדה, יש את הצד היפה ואת הצד הפחות מוצלח.
מקום 9 - גאנה
הניגרים הצטיינו בעיקר כשחקנים משלימים בקבוצות שלהם, אבל עברו פה לא מעט גנאים שנכנסו לנו ללב. דרק בואטנג שהחזיק את הקישור של בית"ר ירושלים, סמואל יבואה, פטריק טוומאסי, יוג'ין אנסה, אימורו לוקמן, ישמעאל אדו וכמובן ג'ון פנטסיל שחגג עם דגל ישראל במונדיאל.
מקום 8 - סרביה
אמנם לרובם יש שם של שחקני יורוליג, אבל הזרים הסרבים בהחלט הראו יכולות גם על הדשא הישראלי. ניקולה מיטרוביץ', פרדראג ראיקוביץ' וג'ורג'ה יובאנוביץ' בגירסה הצהובה, איגור זלטאנוביץ', ולדימיר סטויקוביץ' השוער ובוגדאן פלאניץ' מהימים שבמכבי חיפה ידעו לפגוע בזרים ולא הזרים פגעו במכבי חיפה.
מקומות 6-7 ארגנטינה וברזיל
שתי מדינות שהיו צריכות להיות מעיין נובע לכדורגל שלנו, כמות הכישרון, שוק המחירים והאופי של המדינות היו אמורים להשתלב פיקס, אבל זה פשוט לא קרה.
ארגנטינה: השמות הבולטים הם רוברטו קולאוטי, פדרו גלבאן, דויד סולארי (שבכלל נולד בקולומביה) שהביא אליפות לעירוני קריית שמונה. אפשר אולי לשים בשביל הנוסטלגיה גם את דניאל בראיילובסקי האגדי במכבי חיפה של שנות ה-80, לפני תקופת הזרים, אבל הוא היה יהודי וקיבל אזרחות. מארגנטינה ציפינו ליותר.
ברזיל: לא יותר טוב... לוקאס ונטורה בבאר שבע, דגלאס דה סילבה בלם העל של הפועל תל אביב, גבריאל לימה בסכנין, קלאודמיר פריירה שפרח בבית"ר, פשוט בטיימינג הלא נכון, ווסלי פטאצ'י שזרח לרגע במכבי תל אביב, ומעל כולם גוסטבו בוקולי, שהוא כבר משלנו, ולא כדי לאפשר לקבוצה לרשום עוד זר בטופס. אבל שוב, מברזיל ציפינו ליותר.
מקום 5 - רוסיה
איך יכול להיות שלמדינה שלאזרחים שלה כל כך קל להשתלב בישראל, מבחינת שפה, חיי חברה, ולא הגיעו לכאן הרבה יותר כוכבים? נכון שהרוסים שלחו לנו שניים מסיפורי ההצלחה הכי גדולים של זרים בישראל עם שורה אובארוב ומוראד מגמדוב של הלוזונים, אבל מעבר אליהם... נשארנו עם דימיטרי אוליאנוב הקשר האחורי מעונת האליפות של הפועל חיפה ב99', ולדימיר גרשנייב אהוב הקהל של בית"ר ואלכסנדר פולוקארוב, שאם לא היה מגיע עם אוברוב יחד ועם שפם מחשיד ספק כמה היו זוכרים אותו.
מקום 4 - הונגריה
מאמצע שנות ה-90 למשך כמה שנים ההונגרים כיכבו בכדורגל הישראלי, במיוחד בבית"ר ירושלים והפועל תל אביב, כשהן היו בשיאן. סטפן שאלוי, אישטוון האמר, תמאש שנדור, לאסלו צ'ה, אישטוון פישונט, גאבור הולמאי וגאבור מרטון שלטו בליגה. בואו נגיד שאם היינו היום בשנת 1998ף דומיניק סובוסלאי, לא היה משחק בליברפול אלא בבית"ר ירושלים.
מקום 3- קרואטיה
רק אוהדי כדורגל מבינים את ההבדל התהומי מבחינה תרבותית וערכית בין קרואטיה לסרביה. אתה יודע שאם הקבוצה שלך מביאה כדורגלן קרואטי יגיע מישהו גבוה, קצת רזה, כדורגלן אינטליגנטי וטכני. ואם הוא סרבי... הוא גרזן ויוביל את הליגה בכרטיסים צהובים.
והקרואטים אכן היו כמו שאתה מצפה מקרואטים, כמובן, ג'ובאני רוסו. אבל לא רק... איגור טומאסיץ', ננאד פראליה, גוראן מילנקו מהאליפות של הפועל חיפה, סטיפה פריצה, קאלה דרשלר, דיאן ראצ'וניצה, דאבור רופניק, מאטה בטורינה, ואני מתאפק לא להכניס את ניקולה ווייצ'יץ'.
מקום 2 – אוקראינה
לפני 20-30 היתה פחות מודעות ללאום האוקראיני, אז רובנו בבורותנו מבחינתנו "כולם" היו "רוסים"... אבל במבט לאחור אין ספק שבמאבק הזה האוקראינים ניצחו את הרוסים. מהקלאסה של אנדריי באל המנוח, כוכב הכדורגל הטראגי ניקולאי קודריצקי, הדומיננטיות של סרגיי קנדאורוב במכבי חיפה, שימו לב שהירוקים דווקא הצליחו
עם צהובים כחולים מאוקראינה, ויקטור צ'אנוב, רומן פץ (עד שפגש את הרגל של מאיר מליקה) ושימו לב למקבץ השמות שלא משנה את מי אתם אוהדים יעלו חיוך נוסטלגי: ויקטור מורוז, אולג נדודה, אולג קושלוק, אנדריי פילבסקי, איוואן ירמצ'וק והאחד והיחיד סרגיי טרטיאק הענק, האיש שהביא לטדי את הטיק-טק לפני שהטיקי טקה הגיע לספרד.
מקום 1 - ניגריה
זה לא רק האיכות והכמות, זה גם המגוון. הניגרים הצטיינו בכל העמדות במגרש. אם עושים מונדיאל לזרים בכדורגל הישראלי, ניגריה תעמיד את ההרכב הכי מאוזן וטוב. בשער וינסנט אניימה, בהגנה מייקל אמנלו (מכבי תל אביב), אפה אמברוז (מ.ס. אשדוד), אריק אג'יופור (מכבי חיפה). בקישור, נוסא איגיבור, בלסינג קאקו (מ.ס. אשדוד) הבאר שבעים... ג'ון אוגו, טוני וואקמה, ובהתקפה איבזיטו אוגבונה האדום ויעקובו איגביני הירוק. בהצלחה להגנות.
