שש עונות, זכייה בשלוש אליפויות, פעם אחת בגביע המדינה, שלוש הנפות של גביע הטוטו ושלוש העפלות לשלבי הבתים באירופה (פעמיים בקונפרנס ליג ופעם אחת בליגה האירופית) עם מכבי ת"א הפכו את אנריק סאבוריט לאחד הזרים הבולטים שלבשו את המדים הצהובים.
הוא זכה כמובן לאהבת הקהל, ולא רק על התארים ועל 240 הופעות, אלא גם על המקצוענות, המנהיגות והמחויבות למועדון בין 2018 ל־2024, אז עזב לגזיאנטפ הטורקית. מחר, במסגרת מוקדמות הקונפרנס ליג, הספרדי יפגוש, לראשונה מאז שעזב את ישראל, קבוצה מליגת העל - בית"ר ירושלים. הוא יעשה זאת במדי אא"ק לרנקה הקפריסאית, שבמדיה הוא פותח עונה שנייה.
"זה נחמד לשחק נגד קבוצה מישראל, ועוד בית"ר ירושלים", הוא פותח את הראיון. "אני תמיד אוהב לשחק נגדם. המשחקים יהיו מעניינים, ורק חבל לי שלא אוכל להשתתף בראשון שביניהם בגלל שיש לי כרטיס אדום מהעונה שעברה. אני מקווה שנעבור. אני גם אוהב את האופי של האוהדים של בית"ר ירושלים".
מה הרגע הכי זכור לך מהתקופה במכבי ת"א?
"נהניתי בכל שש השנים, אבל כל התארים שזכינו בהם - אלו הרגעים הכי טובים. השלב הזה בחיים היה מאוד חשוב לי ולמשפחה לי. אני שמח ששיחקתי שם, ומתגעגע כל יום. למרות זאת אני חושב שעזבתי ברגע הנכון, לתת מקום לאנשים אחרים, המועדון היה צריך דברים חדשים".
אתה ממשיך לעקוב אחרי הקבוצה?
"בוודאי, וגם שומר על קשר עם דור פרץ, אייל גולסה, דניאל טננבאום, שרן ייני ועוד אנשים מהמועדון. זה כמו לדבר עם אחים שעבר הרבה זמן בלי שדיברתם".
הופתעת מהעזיבה של המנהל המקצועי בן מנספורד?
"לא. לפעמים אנשים צריכים שינויים, ואני בטוח שהמועדון קיבל את ההחלטה הכי טובה, גם בשביל בן".
"לעבוד מאוד קשה"
אחרי התקופה בטורקיה סאבוריט ביצע מעבר לא שגרתי וחתם בליגה הצ'יליאנית במדי דפורטס איקיקה: "הייתי פצוע, אחרי ניתוח, וביום האחרון של חלון ההעברות גזיאנטפ הוציאה אותי מהסגל. הייתי צריך למצוא משהו, היה קצת בלגן, ובצ'ילה השוק היה פתוח. שיחקתי שם במסגרת המקבילה של הליגה האירופית, בסודאמריקנה. זה היה צעד טוב שאפשר לי לחזור לאירופה. אחרי זה היה קל להגיע ללרנקה, שבה אני מכיר אנשים".
כמו המאמן אימנול אידיאקס.
"נכון. העונה שעברה, תחת אימנול, היתה מדהימה. גם הוא מחבל הבאסקים. העונה יש לנו מאמן חדש, איטלקי, מאורו קאמורנסי".
כשחקן מפתח, איך אתה מתרשם מהקבוצה שלך ומהליגה הקפריסאית?
"בעונת 2024/2025 סיימנו במקום השני ושיחקנו בקונפרנס ליג נגד קריסטל פאלאס. עשינו סיבוב טוב, אבל לא עברנו. בשביל המועדון, שעובד קשה כדי להיות טוב יותר משנה לשנה, זה היה טוב מאוד לצבור קצת ניסיון במסגרת אירופית. יש כאן קבוצה טובה, האוהדים מתייחסים יפה, ואני כל כך שמח להיות כאן".
לאא"ק לרנקה יש קשר חזק עם הכדורגל הישראלי. אתה רואה דמיון בין הליגות?
"זו שאלה קשה, אבל התשובה היא כן, פחות או יותר. ההבדלים הם שפה יכולים להיות יותר זרים בכל קבוצה, אז אתה צריך לעבוד מאוד קשה. יש כאן 6-5 קבוצות שכל שנה נאבקות על האליפות, כשהפעם הזוכה היתה אומוניה ניקוסיה, שהיא קבוצה טובה מאוד".
"לא מרגיש 'זקן'"
כאמור, מחר בערב לרנקה תפגוש את בית"ר, וסאבוריט בן ה־34 מספר שעקב אחריה גם בעונה שעברה: "היא היתה מדהימה עבורם. הם לא זכו בליגה ובגביע, אבל היו מאוד קרובים לעשות את זה. יש להם שחקנים מצוינים, ברק יצחקי עשה שם עבודה טובה מאוד. יהיה משחק צמוד, אבל אנחנו נהיה מוכנים. אני גם מודה שאני קצת עצוב, כי בגלל המצב הביטחוני אנחנו לא יכולים לשחק בירושלים".
יכול להיות שנראה אותך חוזר לכדורגל הישראלי?
"אם אחזור בתור שחקן, אז ב־100% רק למכבי ת"א. אני עדיין לא יודע מה אעשה אחרי הכדורגל, אם ארצה לאמן או לעשות דברים אחרים, אבל בישראל אני לא רואה את עצמי במקום אחר, בקבוצה שהיא לא מכבי ת"א".
בינתיים אתה חתום בלרנקה עד מאי 2027, תרצה להישאר בקפריסין?
"אמנם כבר אהיה בן 35, אבל כרגע אני לא מרגיש 'זקן'. אני משחק כבלם, כך שיותר קל להתחרות ולשחק ברמה הגבוהה הזאת. אני כן אמשיך לשחק בעונה הבאה, וטוב לנו כאן, אבל אני לא מתכוון ללחוץ על המועדון. אם נוכל להמשיך כאן נעשה זאת בשמחה רבה. אם זה לא יקרה, נוכל לעבור למדינה אחרת, ואולי נחזור למכבי".