באירלנד האנטי ישראלית אוהבים לדבר בלי הפסקה על תמיכתם במאבק הפלסטיני, מתכחשים לטרור של ארגון החמאס ובעיקר פועלים כדי לפגוע במוסדות ישראליים, כמובן שגם בתחום הספורט. האיום המרכזי מצידם הוא חרמות על הנבחרות השונות, אבל המציאות כנראה חזקה מכל אידיאולוגיה צבועה.
לקראת פתיחת קמפיין ליגת האומות, בהתאחדות הכדורגל האירית עלו דרישות שלא להופיע לצמד המשחקים נגד הנבחרת של רן בן שמעון, תחת התירוץ השקרי שישראל אחראית לרצח עם, שאף נכנס למערכת החינוך המקומית. הקולות היו ברורים, עד שראשי ההתאחדות החליטו לערוך הצבעה.
קודם לכן, האירים קיבלו אישור חריג מאופ"א לארח את ישראל במגרש ניטרלי מחוץ לגבולות המדינה (כפי שנבחרת בלגיה עשתה בקמפיין הקודם), אבל גם אחרי שסגרו את מגרשה של באצ'ה טופולה בסרביה, ניסו לעשות שריר ולבטל את קיום המשחק בכלל. בתום ההצבעה, הניסיון הזה נחל כישלון חרוץ.
מתוך 107 הקולות, 75 מחברי הנהלת ההתאחדות האירית הצביעו בעד קיום המשחק מול 32 מתנגדים בלבד. אם אתם שואלים להיכן נעלמה האידיאולוגיה הנחרצת, ואיך הצעד האנטי ישראלי הסתיים בהתקפלות, התשובה נמצאת בכיס. עמוק בכיס.
ראשי ההתאחדות, גם אם שותפים לצד הפרו פלסטיני במדינה, הפעילו לחץ כבד על חבריה כדי להפיל את הניסיון לביטול המשחק, מסיבה אחת ברורה - אי הופעה למשחקים מול ישראל יכולה לעלות באובדן כספי גבוה מאוד, העומד על יותר מ-10 מיליון יורו.
בנוסף, סנקציות מצד אופ"א הילכו אימים על האירים, שחששו מעונש כבד במיוחד, כמו הדחתם מאירוח יורו 2028, שאמור להיארח ברחבי האי הבריטי, באנגליה, בסקוטלנד, בוויילס וגם באירלנד עצמה. וכך, כולם גילו, שהכסף חשוב יותר מאג'נדות פוליטיות.