מצד אחד, משחק הכדורגל נחשב לפופולרי בעולם, ומצד שני מדובר במשחק אכזרי, לא רק מבחינת האכזבה שלאחר הפסדים, אלא גם בשל קטיעת קריירות בגיל צעיר. לא מעט שחקנים נאלצים לפרוש מהמשחק בעקבות פציעות קשות - זה קרה גם לחלוץ רז שטיין.
האחרון גדל במכבי חיפה, רשם שתי עליות ליגה עם סקציה נס ציונה והפועל פתח תקווה, ואף שיחק במדי הפועל תל אביב בדרבי ובגמר הגביע. אלא שבמהלך השנה שעברה, כשהיה בעיצומה של עונת העלייה עם מכבי קריית גת, נפצע, ולפני שבועיים הודיע על פרישה בגיל 32. בראיון מיוחד, מספר שטיין בכנות על הרגעים הקשים שעבר, הנושא שנשאר "פתוח" מול הירוקים ומה ייחשב עבורו לסגירת מעגל.
איך הגיעה ההחלטה לפרוש?
"עברתי בשנה שעברה פציעה בברך וידעתי שזאת פציעה חריגה, כי התברר שקרעתי את הרצועה הצולבת, את המיניסקוס ואת הרצועה הצידית, והבנתי שהברך לא תחזור להיות אותו דבר. ניסיתי לעשות שיקום של שמונה חודשים ולא היה שינוי, ואז הגיעה ההחלטה על פרישה".
"הרגשתי כאילו ירו לי ברגל עם אקדח"
ניסית לבדוק המלצות של רופאים נוספים?
"בגדול כן, אבל זו אותה פציעה קשה וכל הרופאים אמרו את אותה תשובה".
איך עוברים את הרגעים האלה מבחינה מנטלית?
"זאת תקופה מאוד קשה, עם הרבה שיחות עם פסיכולוג, וניסיתי להרים את עצמי. זאת כאפה שאתה מקבל פתאום, והיו לי הרבה לילות קשים ולקחתי כדורי שינה, אבל החיים צריכים להמשיך וכנראה שזה הגורל".
ברגע הפציעה בשנה שעברה, הרגשת שזה עד כדי כך רציני?
"הרגשתי שזה משהו חריג, וכבר נפצעתי לצערי בקריירה. הרגשתי כאילו ירו לי ברגל עם אקדח, וכאשר פינו אותי באמבולנס הבנתי שזה משהו חריג".
מתי התחלת לחשוב על השלב הבא שאחרי הקריירה?
"האמת שממש לא חשבתי על זה, כי הרגשתי מצוין ורציתי בשנה שעברה לעלות ליגה עם מכבי קריית גת ולשחק עוד הרבה שנים, לפחות עד גיל... אבל אני לא קובע את הגורל אלא מישהו מלמעלה".
"זכיתי להגשים את החלום"
עד כמה אתה מתרגש להתחיל דרך חדשה כעוזר מאמן בקריית גת?
"אני מודה למאמן רומן זולו שהאמין בי ונתן לי את האפשרות להיות עוזר מאמן. בנפש זה בכלל לא דומה בין להיות שחקן לבין להיות מאמן, והשוני הגדול הוא שבתור שחקן אתה חושב רק על עצמך, ובתור מאמן הראייה רחבה וכללית יותר".
אתה חושב שיכולת להגיע ליותר כשחקן בקריירה?
"לדעתי כן. מצד שני, חלמתי לשחק כדורגל וחלמתי להתפרנס מזה - וזכיתי לעשות את זה. הגעתי לרמות הגבוהות ואף שיחקתי במשחק הגמר במדי הפועל תל אביב מול מכבי, אבל לצערי הפסדנו".
מה היה רגע השיא בקריירה?
"היו שני רגעים גדולים, ואלו שתי העליות לליגת העל עם סקציה נס ציונה והפועל פתח תקווה".
מה היה הרגע המאכזב בקריירה?
"ללא ספק רגע הפציעה שקטע לי את כל הקריירה".
גדלת במכבי חיפה. למה לא הצלחת למצוא מקום שם בבוגרים?
"אני חושב שזה עניין של תקופות ומזל. הכול תלוי איפה נמצאת הקבוצה הבוגרת. בזמני הקבוצה זכתה באליפויות ושיחקה בליגת האלופות, אז לא היה מקום להעלות שחקנים צעירים. העונה הקבוצה כשלה, אז היה יותר קל לתת הזדמנויות לצעירים. אני חושב שמכבי חיפה צריכה לשמור על שחקני בית, והעובדה שיש קבוצת בת היא משהו שעוזר. נראה שמכבי חיפה למדה את זה וכעת עושה עבודה נכונה".
לאחר מכן היית בהפועל תל אביב ובהפועל חיפה ולא מצאת מקום של קבע. למה?
"אני לא מצטער, אבל בדיעבד עשיתי טעות בכך שלא ידעתי לקדם את עצמי לאחר העונה בנס ציונה, שבה עלינו ליגה. היו לי הרבה הצעות מחו"ל והסוכן שלי, אדם קידן, ניסה למצוא את הקבוצה הכי מתאימה, אבל אז הייתה תקופת שיא הקורונה והיה קושי בגלל הסגרים, ובסוג של פשרה חתמתי בהפועל חיפה. זאת הייתה החלטה פחות טובה עבורי".
שאלות קצרות
מאמן שהכי השפיע עליך?
"עופר טסלפפה. הוא לקח אותי בגיל נוער להפועל קטמון, כבשתי תשעה שערים אז בליגה הלאומית, ולאחר מכן עליתי איתו גם בנס ציונה וגם בהפועל פתח תקווה. הוא מעבר למאמן עבורי. הוא כמו משפחה".
השחקן הכי גדול ששיחק איתך?
"בירם כיאל".
מה ייחשב עבורך לסגירת מעגל?
"מבחינתי, סגירת מעגל תהיה לאמן בהפועל פתח תקווה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו