עומרי גלזר פתח את הכל בראיון בלעדי בפודקאסט "במגרש שלה", וחוזר לרגעים המרכזיים בקריירה שלו – אחרי שנים בהם לא דיבר ואחרי עוד עונה שחתם בסרביה. גלזר, שמחוזר גם בליגת העל, מספר על הדרך שעבר בישראל, היציאה לחו"ל והחוויות בליגת האלופות - וגם מתייחס לעתידו.
שוער הכוכב האדום בלגרד ונבחרת ישראל, חוזר לתחילת הדרך ולפריצה המהירה במכבי חיפה: "התחלתי פצצה, שישה, שבעה משחקים בלי גול, נבחרת ישראל, הכל קרה מאוד מהר", ומוסיף: "לפעמים כשאתה עולה מהר מדי גם יורדים מהר, המציאות מחזירה אותך לקרקע ואז ירדתי, הייתה תקופה קצת לא פשוטה, פתאום דברים פחות הסתדרו אבל אני חושב שזה עשה לי טוב".
קלטת בגיל צעיר לאן אתה מגיע?
"אני חושב שבאותו זמן לא הבנתי וזו הייתה הטעות שלי".
"הייתי בשוק מפרד רוטן"
גלזר חוזר לגול שקיבל בדרבי ממסירה שמסר בטעות לגילי ורמוט ומשתף: "לפרד רוטן היה קל להפיל את זה על מישהו, עשיתי טעויות כאלה ואני עוד אעשה טעויות כאלה, כל שבוע אפשר לראות טעות כזו, אין מה לעשות זה יכול לקרות וזה חלק מהמשחק. להוציא אותי במחצית זו אמירה, אני הייתי בשוק מהסיטואציה, אבל בסוף זו החלטה של מאמן ואני צריך לכבד אותה".
מה אתה חושב על התקופה שלך במכבי חיפה?
"אני חושב שההישגים לא היו מספיק טובים אבל היינו קבוצה מאוד איכותית, אם את מסתכלת שחקן שחקן אלו שחקנים שכולם בטופ, לפעמים יש דברים שלא מתחברים".
"ג'וש כהן לא נתן לי לשחק, אני מעריך את זה"
גלזר חוזר לתחרות עם ג'וש כהן שהיה בעונה מצוינת: "אני יכול להגיד לך שהוא פתח את הראש, את הברך, הוא נפצע בעונה הזו בכל מקום בגוף והוא לא הסכים לצאת. אני זוכרת את וייזינגר (מאמן השוערים) אומר לי 'יאללה אתה משחק בשבת' ואז הוא אומר לי יום אחרי 'לא, ג'וש כשיר'.
"אני שואל אותו איך כשיר? הבן אדם פתח את הראש, אז הוא היה משחק עם קסדה, עם תחבושת והוא אומר 'אני לא יוצא'. זה גם משהו שלמדתי ואני מאוד מעריך, בן אדם מרגיש טוב, הוא לא רצה לתת הזדמנות לאחר".
גלזר איבד את מקומו בשער לג'וש כהן, ומהתחלה מבטיחה מצא את עצמו שוער שני כשכהן מראה יכולת מצוינת. הוא החל לעבוד על הפן המנטלי ומשתף: "באימונים לא הייתי כמו במשחקים, הרגשתי כאילו יש עליי משהו על הכתפיים, שאני לא קליל כמו שאני באימונים, הייתי בלחץ".
איך היה לעבור לנס ציונה?
"פשוט רציתי לשחק, הרגשתי שבמכבי חיפה אני לא אקבל את ההזדמנות, ואולי אני צריך לצאת החוצה לחוות קבוצה יותר קטנה, שעובדים יותר, שהמשקל עוד פעם על הכתפיים שלי. חוויתי דברים שלא הייתי חווה במכבי חיפה, תנאים פחות טובים, יותר עבודה, יותר לחץ שהוא אחר. לחץ מירידת ליגה הוא הרבה יותר קשה מלחץ לתארים, אבל זה גם היה מועדון מדהים".
אתה שלם עם ההחלטה הזו?
"אף פעם לא מעניין אותי מה אחרים חושבים, אני שמח על ההחלטה הזו. מבחינת התוצאה זה לא צלח, אבל זאת עונה שהחזירה לי את הביטחון והחזירה לי את הידיעה מי זה עומרי גלזר".
"הבנתי את הסיטואציה במכבי חיפה"
ולמרות שהרגיש שהביטחון שלו חזר, הוא חזר למכבי חיפה והיה מנודה: "התאמנתי עם דרור שמשון ואז נכנס רק לסיומות, ישבתי על חוזה שהוא יחסית גבוה, והיה את ג'וש שעשה עונה טובה ושריף שבדיוק עלה מהנוער ורצו להריץ כשוער שני אז הבנתי את הסיטואציה. כשהייתי נכנס לסיומות הייתי אומר לוייזי (גיא וייזינגר, מאמן השוערים) 'תראה איזה שוער אני' ואז הוא היה אומר לי 'זה לא בשליטתי'".
למה חתמת בהפועל באר שבע בלי לדעת מי יהיו האלטרנטיבות?
"אמרו לי 'רוני לוי המאמן רוצה אותך, אני לא יודע אם תהיה שוער ראשון או שני, כנראה שנביא עוד שוער'. הייתי כל כך בטוח בעצמי, ידעתי שברגע שאני אתחיל דף חדש הכל יתחבר, אמרתי לסוכן שלי לא מעניינים אותי התנאים, נסתדר".
אריאל הרוש נפצע ועומרי גלזר קיבל את הצ'אנס דווקא מול מכבי חיפה בסמי עופר: "רוני תפס אותי מהצד ואמר לי אני יודע מה אתה שווה, לא הייתי צריך חימום, אפילו לא תפסתי כדור, הרגשתי שזה המקום שלי, הבית שלי, סגירת מעגל. אני חושב שהחותמת כבר הגיעה בבאר שבע אחרי העונה הראשונה שבה זכיתי בתואר שוער העונה וגביע".
"מול מנצ'סטר סיטי לא היה לי חמצן במוח"
גלזר חוזר לתחילת הדרך בכוכב האדום בלגרד ולמשחק הזכור מול מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות: "במחצית הובלנו אחת אפס ועמדתי כבר על 9 הצלות, אני יכול להגיד לך שבמחצית הייתי צריך בלון חמצן, לקח לי אולי עשר דקות להגיע לחדר ההלבשה, לא היה לי חמצן במוח".
בעונה השנייה שלו בכוכב, כשהיה בנבחרת ישראל, גלזר נפצע: "זו הפציעה הראשונה בקריירה שלי וזו אחת הבעיות כי ברגע שאתה לא נפצע אתה לא יודע מה זו פציעה, הייתה קצת בעיה לאבחן את זה".
הוא משתף: "בכוכב הדבר הכי חשוב זה להעפיל לליגת האלופות, קיבלנו את יאנג בויז, דחפו אותי לחזור לאימונים כדי להיות כשיר למשחק הזה, לא עמדתי על הרגליים האחוריות כמו שהייתי צריך לעשות וזו טעות שאני אקח אותה לאורך כל הקריירה. באימון הראשון שהתאמנתי נפצעתי שוב והבנתי שזה כבר חודשיים או שלושה בחוץ".
