אין אף כדורגלן ישראלי שיכול להתגאות בתמונת שער בעיתון הצרפתי המפורסם 'לאקיפ' חוץ מהמגן אלירן אלקיים. האחרון זכה לתמונת שער בעונת 1999/2000 בזכות מסע ההצלחות של מכבי חיפה בגביע המחזיקות.
עם זאת, אותה עונה הייתה הפכפכה עבור אלקיים. בתחילת העונה הוא הצטיין בצמד המשחקים מול פריז סן ז'רמן והיה בדרך לסגל נבחרת ישראל, אבל הוא נפצע באימון ושבר את רגלו השמאלית. בעקבות הפציעה החמיץ את המשך העונה, כולל משחקי קבוצתו באירופה והזימון הצפוי לנבחרת. במהלך מחנה האימונים לקראת העונה שלאחר מכן שוב שבר את רגלו והחל תהליך שיקום ארוך.
לאחר מכן, אלקיים גם חצה את הכביש לצד האדום של חיפה ואף שיחק במועדונים כמו בני יהודה ומכבי פתח תקווה. רגע לפני גיל 50, מספר שחקן העבר בכנות ובגילוי לב על המפלה הכלכלית שעבר בקורונה וגם על הקריירה שלישית שעושה בשנים האחרונות.
בתחילת הראיון מבקש אלקיים להזכיר את חמשת ילדיו. מהנישואים הראשונים: ארין (25), איליי (23) ואיתי שממשיך את דרכו של אביו במכבי חיפה, אך משחק בתפקיד השוער. מהנישואים השניים לצדו בת זוגו, נופר, יש שני ילדים קטנים: רפאל בן ה-4 ואלרוי בן השנה.
לא דגדג לי להישאר בענף
"היום אני בעסקי הנדל"ן. עשיתי קריירה ראשונה בכדורגל ואז הייתי מסעדן והיו לי 5 מסעדות. זה היה נהדר במשך 12 שנים אבל נגמר באקורד צורם כי חוויתי מפלה בתקופת הקורונה ועברתי תהליך של שיקום כלכלי לא פשוט, אבל זכיתי לתמיכה רבה מצד המשפחה. כיום אני עובד ב'שי חי יזמות בנייה' ושמח להיות חלק מהמשפחה".
יש קשר בין נדל"ן לכדורגל?
"אני חושב שכן. מבחינת הצלחה, חתימה על דירה זה כמו הבקעת שער ואילו מכירת פרוייקט שלם מהתחלה ועד הסוף זה כמו לזכות באליפות. אני זוכר את ההרגשה הזאת ב-2001 תחת אברהם גרנט".
מצד שני היה גם כישלון במסעדנות. איך זה מקשר אותך לכדורגל?
"נאני לקחתי בעיקר את החוסן הנפשי והמנטלי, שזה בא לידי ביטוי בכדורגל. לא הייתי מצליח לצאת מהמפולת ללא עזרה מהמשפחה".
למה לא עברת לתחום האימון?
"עברתי קריירה ארוכה ורצופה של עליות וירידות כשהשיא היה מול פ.ס.ז' ואז בשיא ההצלחה נפצעתי ונעצרה לי הקריירה. הרגשתי שסחטתי את הלימון עד הסוף ולא דגדג לי להישאר בענף, לבטח שאני רואה מה קורה למאמנים ולכן אני מעדיף לרוץ אחרי הבן שלי. אני צופה לו עתיד מזהיר, אבל יש עוד דרך ארוכה".
"הרגשה חסרת תקדים"
נחזור לכדורגל. מיצית את מלוא הפוטנציאל?
"חד משמעי לא. אני חושב שהפציעות עצרו אותי. לאחר המשחק המפורסם מול פריז הייתי לפני הזימון שלי לנבחרת של שלמה שרף וגם הסוכן שלי, שנשאר החבר הכי טוב שלי, עובד קראוס, קיבל דאז הצעות מהולנד, בלגיה וקפריסין, אבל נעצרתי".
כיצד התמודדת עם הפציעות בעבר?
"נפצעתי בפעם השנייה בצורה קשה ואני זוכר שההמלצה של הרופאים הייתה לפרוש, אבל עמדתי על זה שאעשה את השיקום ואחזור טוב יותר ואכן זה קרה. לאחר הפציעה עברתי להפועל חיפה ומוניתי לקפטן. אני אומר תמיד שהכל בראש. ידעתי להיות במקום הנכון ולחזק את עצמי".
תחזיר אותנו למשחק מול פריז.
"וואו. זאת הייתה הרגשה חסרת תקדים והיה הייפ מטורף סביב המשחק. אחרי זה הרגשתי שאני הולך להתקדם, אבל לרוע מזלי נפצעתי. באותו רגע זה היה משהו שלא אשכח לעולם".
הגעתם אז לשלבים המאוחרים של מפעל אירופי. זה יכול לקרות לקבוצה ישראלית היום?
"אני חושב שכן. יש קבוצות ישראליות שיכולות להתחבר ולתפוס תקופה טובה ועם מזל ולהגיע לשלבים מאוחרים של מפעל אירופי. זה יכול להיות אירוע חד פעמי ולא משהו רציף".
"יש לי פינה חמה בלב להפועל חיפה"
יש היום לא מעט שחקני נוער שקיבלו הזדמנות בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה. איך היה בתקופה שלכם?
"הרבה הרבה יותר קשה. בשנתון שלי עליתי לבוגרים רק עם ניר דוידוביץ'. היה לו היה קשה לעלות בהתחלה ואני יצאתי בהשאלה למכבי פתח תקווה. עברתי את סוללת המאמנים הכי בכירים. בתקופה שלי היה קבוצה אדירה של מכבי חיפה עם שחקני נבחרת ישראל וגם זרים איכותיים כמו סרגי קנדאורוב ורומן פץ".
מה בלב שלך יותר- מכבי או הפועל חיפה?
"באופן טבעי מכבי חיפה כי גדלתי שם מגיל 9, אבל גם להפועל חיפה יש לי פינה חמה בלב. היו לי קדנציות נהדרות בשני המועדונים".
מה אתה חושב על מכבי חיפה של היום?
"אני לא חושב שהיא מתאימה לאליפות וצריכים לסדר הרבה כוכבים והרבה דברים צריכים להסתדר, כי כרגע זה מקרטע. הקבוצה צריכה להתחזק בעמדות 6, 10 וגם עוד שחקן כנף ואז אולי אפשר לדבר על הצמרת".
איך אתה רואה את הפועל חיפה של יואב כץ?
"ראשית, לזכותו של יואב כץ ייאמר שהוא הטמיע מוסר תשלומים גבוה וגם אם יש דברים בהתנהלות שלו שהם פחות יפים, ולפעמים הוא חוסך בפרוטות, אבל הקבוצה יודעת לתקוע יתד בליגת העל ולהתמודד יפה".
לאחרונה מדינת ישראל נמצאת במצב מלחמה. איך זה עבר בחיפה?
"לא נעים, לא סימפטי והמון חוסר ביטחון, אבל אני מקווה שאם זה הכל בשביל שיהיה שקט לדור הבא שלנו ולילדים והנכדים שלנו, אז זה שווה את זה".
ברקו, יוסי ורביבו
נעבור לתשובות קצרות. מה המועדון שהכי נהנית בו?
"מכבי חיפה".
המאמן הכי גדול שאימן אותך?
"לקחתי מכל מאמן משהו, אבל בעיקר זה גיורא שפיגל שהעלה אותי לבוגרים ואברהם גרנט היה גאון בלהחזיק את חדר ההלבשה".
שחקן הכי גדול ששיחק איתך?
"היו שלושה: אייל ברקוביץ', יוסי בניון וחיים רביבו".
שיא קריירה?
"ההופעה בפריז".
פספוס בקריירה?
"גמר גביע במדי הפועל חיפה. הובלנו 0:1 בדקה ה-70 ואז ספגנו בליץ מול בני סכנין והפסדנו".
מה החלום שלא הגשמת בכדורגל?
"הופעה בנבחרת ישראל ויציאה לאירופה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

