"היה אמור להיות סוף רומנטי בהפועל תל אביב, זה לא הסתדר"

בגיל 38, ולאחר קריירה מפוארת שכללה תחנות רבות באירופה, ביברס נאתכו החליט שכעת הגיע הזמן לתלות את הנעליים. בראיון פרישה מיוחד ל"היום", מביתו בבירת סרביה, הוא משתף בתחושות שליוו אותו כשמונה לקפטן הראשון אי פעם של נבחרת ישראל מהעדה הצ'רקסית.

נאתכו גם מסביר את עיתוי הפרישה, מספר על הכבוד הגדול שקיבל מאנשי ואוהדי פרטיזן בלגרד במשחקו האחרון, ונזכר בגאווה רבה בתחילת דרכו בהפועל תל אביב - המקום שהיה עבורו לבית בכדורגל הישראלי מגיל עשר ועד לרגעים הגדולים בקבוצת הבוגרים.

ביברס, ראשית, ברכות על קריירה מפוארת. שתף אותנו בתזמון הפרישה. מדוע דווקא עכשיו?

"הגיל הוא תמיד פקטור, והשנה התחלתי להרגיש שהכדורגל הולך באופן כללי למקום אחר, מקום שאני פחות מתחבר אליו. תרמה לזה גם העובדה שהקבוצה שלנו העונה רצתה לשנות קצת כיוון ולתת יותר במה לשחקנים הצעירים. זה גם צעד שנבע מהמצב הכלכלי של המועדון.

"אלו דברים שחשבתי עליהם במשך זמן ממושך, ובראש תמיד הייתה לי הידיעה, באופן זהה לתזמון הפרישה שלי מהנבחרת, שרציתי לסיים את הקריירה במצב שבו אני לא מאוס על המקום שבו אני נמצא. ללכת בדרך ובהחלטה שלי, כשעדיין מעריכים אותי וזוכרים את הטוב שלי ואת מה שייצגתי במשך כל כך הרבה שנים".

איך היה יום הפרישה עצמו? 

"מה שהמועדון עשה עבורי היה מדהים, אבל לצערי זה התנגש עם יום אינטנסיבי מאוד כאן בסרביה, עם הפגנות של אלפי אנשים נגד הממשלה המקומית. היה יום מטורף בבלגרד, עם משטרה בכל מקום, כשבנוסף בכלל לא הייתה תחבורה ציבורית, מה שרק הוסיף לכאוס ששרר בעיר ביום המשחק.

"זה היה קשה להגיע לאצטדיון, ועדיין, כשהגענו וראינו שהיו אלפי אוהדי פרטיזן בלגרד שעשו פשוט הכל כדי להגיע ולחלוק לי כבוד, זה היה משהו שלא אשכח כל חיי. האופן שבו המועדון התארגן כדי להפיק את היום הזה ברמה הגבוהה ביותר - מעטים מאוד זוכים לזה. בסיום המשחק, לפני שעזבנו את האצטדיון, המועדון מדד בגבס את סוליית הנעליים שלבשתי כדי להנציח את זה. אפילו השחקנים של הקבוצה היריבה הפגינו המון כבוד למאורע ובירכו אותי".

שתף אותנו ביריבות העמוקה עם הכוכב האדום, שבאה לידי ביטוי בענפי הספורט השונים ובחברה הסרבית.

"לצערי, אני הגעתי בעיתוי פחות טוב למועדון באופן כללי, כי כל הכוח המקומי בסרביה מופנה לטובת הכוכב האדום בלגרד. עושים הכל על מנת שהם יצליחו. אבל דווקא זה חיבר אותי אפילו יותר לפרטיזן. הם ראו את האופן שבו נלחמתי עבור המועדון בתקופה מורכבת, תמיד זקוף וגאה לייצג את פרטיזן, את המועדון ואת מה שהוא מייצג. תמיד כשהיה צריך לצאת לתקשורת ולדבר אחרי הפסדים או בנקודות זמן קשות, אף פעם לא התחבאתי ותמיד ניסיתי לייצג את המועדון באופן מכובד וראוי.

"האהבה שלי לפרטיזן היא טהורה, וזה משהו משותף לכל כך הרבה אנשים שהם חלק מהמועדון. זה משהו שקשה להסביר במילים. הכימיה והחיבור של שני הצדדים, של המועדון ושלי, היו מיידיים מהרגע הראשון, ואני מרגיש בר מזל שזכיתי לשחק במועדון כזה".

"הפועל תל אביב הייתה הבית הראשון שלי"

לפני שעזב לחו"ל, נאתכו רשם 128 הופעות בהפועל תל אביב. "זה מועדון שהייתי בו מגיל עשר. חונכתי בו, עברתי בו את כל התחנות האפשריות במחלקות הנוער, עד לרגע שבו קיבלתי צ'אנס בקבוצה הבוגרת. זה התחיל ב'בית האדום', המשיך בהגעה לבוגרים ובהפיכה לחלק מרכזי מהקבוצה, עם רגעים יפים בליגה ובאירופה. הפועל תל אביב הייתה הבית הראשון שלי. זה המקום שבו גדלתי וחוויתי את כל שנותיי בישראל, הנקודה החשובה ביותר בקריירה שלי.

"אני עוקב אחרי הכדורגל הישראלי וכמובן שבעיקר אחרי הפועל תל אביב. זה משמח ומחמם את הלב לראות את ההצלחה שלהם השנה. המועדון והאוהדים שלו כל כך ראויים לזה. אני חושב שהם גם הכניסו תרבות אחרת של קהל לכדורגל שלנו, משהו ברמה של אנגליה וגרמניה מבחינתי. מגיע להם, במיוחד אחרי שנים לא פשוטות למועדון, לקבל בעל בית שמראה רצינות ומתווה דרך, לא בא רק לעשות סיבוב. יש אנרגיה טובה סביב הקבוצה, כיף לראות את זה מהצד, ומגיע לאליניב ברדה קרדיט גדול על ההצלחה הזאת".

הייתה לאוהדי הפועל תל אביב תקווה שתגיע לסיבוב פרישה בקיץ 2025. מדוע זה לא יצא לפועל?

"זה היה אמור להיות הסוף הרומנטי והאידיאלי, כפי שאנחנו רואים בסרטים, אבל היום יש לי כמובן משפחה ואני צריך, ראשית כל, לחשוב על טובתה. כרגע לפחות, אנחנו לא רואים את עצמנו חוזרים לגור בישראל. בסוף זה לא הסתדר".

בוא נדבר על נבחרת ישראל. זה הרגיש עבורך להיות הקפטן הראשון שמגיע מהעדה הצ'רקסית? עד כמה אתה גאה בזה עד היום?

"לאורך כל הקריירה שלי לא נתתי לזה יותר מדי תשומת לב, פשוט בגלל שלא התעסקתי בפוליטיקה ובדברים כאלה שמסביב. כשהגעתי למשחק הראשון שלי בנבחרת כקפטן, דחפו את זה בעל כורחי והייתי צריך להתמודד עם זה. אז גם הבנתי עד כמה הדבר שעשיתי היה גדול. מבחינתי, אף פעם לא הסתכלתי על זה יותר מדי, אלא רק על הכדורגל ועל הרצון להיות הכי מקצועי שאני יכול להיות".

כשאתה מביט על העתיד של הכדורגל הישראלי, עד כמה אתה אופטימי שהנבחרת מסוגלת להעפיל לטורניר גדול?

"יש לנו כישרונות שאתה רואה בבירור את קו ההתקדמות שלהם, את המועדונים שבהם הם משחקים ואת השיפור שהם מציגים. אני חושב שהדרך להעפיל לטורניר גדול, אגב, יותר קשה כיום, משום שהיום אין נבחרות שאתה מסוגל לנצח בקלות. כולם משתפרים.

"יש לנו עוד דרך לפנינו, ואני חושב שנבחרת ישראל צריכה להוציא 20–25 שחקנים לאירופה, שישחקו באופן עקבי ויתאמנו ברמה הגבוהה ביותר. ברגע שיהיה לנו מבחר של שחקנים שמשחקים ברמה גבוהה ומציגים המשכיות, זה מה שיגדיל את הסיכויים של הנבחרת להצליח".

מי היה השחקן הישראלי הכי טוב ששיחקת איתו, ומי היה השחקן הכי טוב ששיחקת מולו בכל המסגרות?

"הישראלי מבחינתי הוא יוסי בניון. כשמביטים על הקריירה שהוא עשה, הוא יצא בגיל צעיר יחסית לספרד ומשם המשיך לשנים מדהימות באנגליה, במגוון מועדונים. יוסי לא היה סתם שחקן שם, אלא חווה רגעים מיוחדים, קיבל הזדמנויות ושיחק ברמות הגבוהות ביותר מול הטובים ביותר. גם בנבחרת הוא הוביל אותנו ומשך את הנבחרת על הכתפיים שלו.

"ומעבר לשחקן, האדם שהוא - עבורי זה לא פחות חשוב. כשאני הגעתי לנבחרת בתור ילד, תמיד הבטתי בו, למדתי ממנו והערצתי אותו, והוא תמיד סייע לי, כבר מן ההתחלה. השחקן הכי טוב שמולו שיחקתי הוא ליונל מסי, כשהייתי בקאזאן נגד ברצלונה ועליתי כמחליף. אי אפשר לשכוח חוויה כזאת".

מה הלאה עבורך? קריירת אימון קורצת בימים שאחרי הפרישה ממשחק פעיל?

"אני בהחלט מאמין ורוצה להישאר בכדורגל וחושב שיש לי עוד הרבה מאוד לתרום. אני חושב על האופציה הניהולית. ספורט דירקטור זה משהו שמאוד קורץ לי. אני רוצה ללמוד ולהתעמק בתחום ויודע שאצטרך להשתפשף בו כדי לצבור ניסיון".

מי היה המאמן שהכי השפיע עליך בקריירה?

"היו לי מאמנים נהדרים בקריירה. אחלק את התשובה שלי לשניים. בהיבט הישראלי, אלי גוטמן, שעבד איתי מגיל צעיר וחשוב. הוא נתן לי את הצ'אנס בבוגרים. היכולות הטקטיות שלו יוצאות דופן, ולמדתי ממנו המון לאורך התקופה המשותפת שלנו. עד היום הקשר שלנו מיוחד מאוד.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"קורבן ברדייב בקאזאן הוא שם נוסף. הוא היה סוג של אלי גוטמן, נתן לי המשכיות לצד הצורך ברצינות ובקשיחות. אלה מרכיבים קריטיים להצלחה של שחקן, והתקופה המשותפת שלנו סייעה לי מאוד ועזרה לי להתפתח כשחקן במהלך הקריירה שלי באירופה. העיתוי של הזמנים המשותפים שלי עם המאמנים הללו היה קריטי, ומה שלמדתי מהם ליוויתי איתי לאורך כל הקריירה שלי כשחקן מקצועני".