כדורגלן העבר, קובי גנון, חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-50 ובראיון מיוחד ל"היום" הוא מספר על הקריירה במהלכה שיחק במכבי חיפה, בית"ר ירושלים, שותף ב"משחק השרוכים" עם הפועל בית שאן וגם היה חלק מהניצחון ההיסטורי של מכבי פתח תקווה 2:5 מול פרטיזן בלגרד.
כיום גנון מנהל את האצטדיון בלוד וזאת לאחר שזכה במכרז לפני כשנה. לאחר לימוד תואר ראשון בחינוך וחברה בחר המגן השמאלי חזר לכדורגל ובין לבין הוא מאמן גם את דור העתיד בהפועל לוד. "אחרי ששיחקתי כדורגל מגיל 9 ועד הפרישה, רציתי להתנתק ולהיות עם המשפחה", סיפר.
מה אתה חושב על הכדורגל הישראלי של היום בניגוד לעבר?
"הדור שלנו היה מאוד כישרוני, לא היו לנו את הכלים שיש היום ועדיין האבסורד הגדול שהיינו הרבה יותר טובים. היינו משחקים בשכונות ולא היו לנו מסכים וטלפונים. אני רק מסתכל על התקופה שלי ועל העמדה שלי, מגן שמאלי, היה שחקן משמעותי כמעט בכל מועדון כמו יגאל אנטבי, דדי בן דיין, נג'ואן גרייב, אדורם קייסי ועוד. היום יש לך רוי רביבו ואולי ירדן כהן והרוב זרים".
מיצית את מלוא הפוטנציאל כשחקן?
"האמת לא. אני מרגיש שיכולתי להוציא יותר מעצמי, אבל זה בעיקר נפל אצלי מהחלטות שגויות ולמרות זאת עשיתי קריירה מפוארת עם 17 שנים ברציפות בליגת העל".
התחלת את הקריירה כחלוץ והסיבו אותך למגן שמאלי. בדיעבד טעות?
"כן זה קרה כשעליתי לבוגרים במכבי חיפה. גיורא שפיגל אמר לי משפט שאזכור אותו תמיד: 'יותר קל ללמוד הגנה מהתקפה, אז בוא תלמד הגנה'. היו הרבה חלוצים טובים והגיעו חלוצים זרים אז הפכתי למגן ונהייתי מגן מבוקש".
מה לא הסתדר במכבי חיפה שלא נשארת אצלה הרבה שנים?
"בתקופה ההיא במכבי חיפה העדיפו להביא מגנים שמאליים ולא נתנו הזדמנות לשחקנים צעירים כמו היום. צריך להבין שעליתי לבוגרים עונה לאחר 1993/94 שהייתה עונת שיא. למעשה השינוי המשמעותי היחיד היה שבמקום ראובן עטר הגיע חיים רביבו. בעמדת המגן השמאלי שיחק משה גלאם שהיה מגן נבחרת והביאו את אדורם קייסי, חיפשתי איפה אוכל לשחק".
מכבי חיפה עשתה נכון כשהמשיכה עם ברק בכר?
"ברק מאמן מצוין והוכיח את עצמו בהפועל באר שבע ובחיפה. יש תקופות פחות טובות, זאת קבוצה שהוא לא בנה ועברה שינויים ופחות הלך לו העונה. אין הרבה אופציות בשוק וברק יכול להחזיר את מכבי חיפה לימיה הגדולים, בטח שהוא יבנה כעת את הקבוצה. אני בטוח שאם חלילה הוא ייכשל העונה - הוא ילך בעצמו".
מחיפה עברת לבית שאן. מה קרה ב"משחק השרוכים"?
"נלחמנו עם בני יהודה על הישארות בליגה, היו חשובוות לנו הנקודות אז לא יכולנו לחלק. היה 1:2 לבית"ר ירושלים ובני יהודה הפסידה, הייתה ירידת מתח טבעית אצלנו אחרי עונה קשה. בדקות הסיום הייתי בצד שמאל ורחוק מהאירועים המדוברים, בעיניי לא היה שום דבר חוץ מירידת מתח כי בהתחלה עלינו בטירוף למשחק".
כואב לך שמדברים על זה?
"כן, בוודאי. קח לדוגמה את איתן טייב שהיה אז בשיא הקריירה והמון קבוצות רצו אותו, הוא ילך ויעשה שטויות בשביל מי ובשביל מה? בית שאן זה מקום קטן יחסית, ללא תקשורת, היה קל ליפול על הסיפור הזה.
"אני מציע לאנשי הפועל תל אביב שיסתכלו על עצמם. קח לדוגמה לפני שבועיים את המשחק בין מכבי תל אביב בליגה מול ב"ש והקפיצה של עלי קמארה ממכבי ת"א שגרם לפנדל, כאילו הוא קפץ להטביע בכדורסל, זה קורה בכל הרמות".
שיחקת שנתיים בבית"ר, מה מיוחד במועדון הזה?
"ראשית כשהייתי צעיר ואומנם גדלתי במכבי חיפה, עדיין הערצתי את אלי אוחנה וכאשר אוחנה שהיה המאמן התקשר אליי, זה עולם אחר. במועדון יש קהל אדיר שנותן חיבוק חם ואווירה אדירה, היו לי שם שנתיים אדירות".
נהנית מהם העונה?
"בוודאי זה אומנם לא הסתיים באליפות, אבל קידם אותם בצורה בלתי רגילה. אני זוכר שבעונה הראשונה שהגעתי לא התחלנו טוב ובסוף הגענו לגמר גביע מול הפועל ת"א. להיות באצטדיון רמת גן עם 35 אלף אוהדי בית"ר היה מדהים. באותה עונה היינו מגובשים, גם אם האימון היה מסתיים ב-11:00, עדיין היינו מגיעים הביתה ב-18:00. היינו נהנים ביחד באצטדיון".
פרשת במכבי פ"ת. שם באמת הרגשת בבית?
"כן, הייתי שם עשור וגם לשם הגעתי בזכות אוחנה. אני יכול לספר סיפור שאף אחד לא יודע, שבאותו קיץ בכלל כמעט הייתי חתום בהפועל פ"ת של אלי גוטמן, שרצה לבנות קבוצה חזקה תחת מאיר שמיר עם מיכאל זנדברג ומוטי קקון, אבל רציתי לשחק אצל אוחנה ועשיתי הכל כדי לחתום בסוף במכבי".
מה העצה לאבי לוזון כדי שהקבוצה לא תהפוך לכזו שיורדת כל עונה?
"בתקופה שלנו היה לנו בסיס בהגנה והיו מוסיפים לו 2-3 שחקנים. היינו הגנה קבועה עם מוראד מגמאדוב ואיסמעיל עמאר והיינו מוסיפים עוד בלם, בקישור היו סולי צמח ואסי משיח וזה עבד במשך שנים, ככה שצריך בסיס ולהאמין בו לאורך שנים".
כמה נושא הדת חשוב לך בחיים?
"תמיד אהבתי דת וגם כילד צעיר הייתי הולך לבתי כנסת ובגלל היותי שחקן כדורגל הייתי מפספס את השבתות עם המשפחה. גם כשהיה משחק הייתי שומר על עצמי עם מנוחה ואכילה וזה מה שעזר לי. אני חושב שיכולתי גם להיות מאמן טוב כי הייתי סוג של מאמן על המגרש, מאמנים בכירים נשארו איתי בקשר ויכולתי להיות העוזר שלהם כמו רוני לוי, מרקו בלבול ועוד".
שאלות קצרות
המועדון שהכי נהנית בו?
"בית"ר ירושלים".
המאמן שהכי השפיע עליך?
"גיורא שפיגל".
השחקן הכי גדול ששיחק לצידך?
"אייל ברקוביץ'".
רגע השיא בקריירה?
"כשנבחרתי למגן העונה והניצחון הגדול על פרטיזן בתוצאה 2:5".
מה הפספוס בקריירה?
"שנולדתי בתקופה אחרת כי היום הייתי בטוח מגיע לאירופה".
מה יהיה עבור סגירת מעגל בכדורגל?
"לראות את הילד שלי מגיע להישגים גדולים ממני. הוא מאוד כישרוני בשנתון 2013 במכבי פ"ת, הוא משחק פליימייקר ואפילו יותר מוכשר ממני. הוא יהיה אולי האקזיט הבא של אבי לוזון".
