"אני לא מרגיש חלק מהאליפות של הפועל באר שבע"

אלון תורג'מן חגג השבוע פעמיים. בתחילתו, הוא עשה זאת עם חבריו בהפועל חיפה לאחר שנשארו בליגה, וברמה האישית השער שחתם את ההישארות במשחק הביתי מול מ.ס אשדוד היה המאה שלו בקריירה - עוד נקודת ציון משמעותית. בהמשך, הוא יצא לבלות עם דן ביטון, אליאל פרץ וניב אליאסי, חבריו מהפועל באר שבע, שם פתח את העונה, ובהמשך גם צפה בהם זוכים באליפות לאחר קרב צמוד מול בית"ר ירושלים. השבוע הזה מספר את העונה כולה מבחינת תורג'מן, אם כי המציאות הייתה הרבה יותר מורכבת משבוע חגיגות אחד, פעם בצפון ופעם בדרום.

"זה תסריט שאם הייתי יכול לכתוב אותו לפני, זה בדיוק מה שהייתי כותב", הוא מספר בראיון בלעדי ל"היום". "זה היה הכי מרגש בעולם. המטרה הייתה להשאיר את הפועל חיפה בליגה, יחד עם החברים לקבוצה, ואז כמה ימים אחרי ממש שמחתי בשביל החברים שלי בבאר שבע".

בוא נתחיל עם ההישארות. כשבאת להפועל חיפה לא האמנת שתגיע לקרבות תחתית.
"לגמרי. אני לא זוכר שהייתי בלחץ כזה בקריירה כמו לפני המשחק מול אשדוד. בחיים לא הייתי בלחץ כזה לפני משחק. לא ישנתי טוב בלילה, כל השבוע לפני אתה חושב על המשחק, עוברות סיטואציות בראש, כל תרחיש אפשרי שיכול לקרות. במשחק הזה הייתי אני עם עצמי. רציתי להתרכז בזה עם החברים לקבוצה, יותר בבית ולא להעמיס על הראש יותר ממה שיש. זה עומס מטורף.

"ואז משחק צמוד, 0:0 ופנדל לאשדוד. לא אשכח בחיים את ההחמצה של יוג'ין אנסה. יואב ג'ראפי לקח את הכדור, ואז אחרי עשר דקות עשינו 0:1 וניצחנו. בסיום היו רגעים בחדר ההלבשה שלא נופלים מזכייה בתואר. נשארנו בליגה וזה מה שחשוב".

בתחילת כל עונה אתה כותב על פתק יעד להבקעת שערים, ולא יכולת לעמוד בו כי חצי עונה כמעט לא שיחקת.
"נכון, אבל להבקיע שבעה שערים בעשרה משחקים זה לא דבר של מה בכך. בטח כשיש עליך לחץ של ירידה, ולשמחתי זה קרה בהפועל חיפה".

ציפור קטנה לחשה לי שהבטחת ליואב כץ שזה מה שיהיה.
"דיברתי עם יואב המון. כל התקופה הזאת אנחנו מדברים בטלפון. כשהגעתי אמרתי לו שנעשה את זה, ובטח שאם היית יכול לפתוח את ההודעות בינינו אז זה בדיוק מה שהיה. הוא כותב לי 'תעשה מה שצריך' ואני עונה לו 'תסמוך עליי'. ככה כל שבוע. ואז הרגעים האלה של ההישארות, תשמע, כל בוקר אני אומר עליהם תודה".

אבל לא באת למלחמת הישרדות. אף אחד לא סימן את הפועל חיפה כמועמדת לירידה. איך נקלעתם לסיטואציה הזאת?
"היום, אחרי שירד הלחץ, אני יכול להגיד לך שהמלחמה עשתה לנו ממש לא טוב. היינו במומנטום לפני. ניצחנו את הפועל פתח תקווה, יצאנו לטרנר, האצטדיון הכי קשה בפער, נתנו תצוגה מדהימה ועם קצת ריכוז היינו מנצחים. לקחנו שם נקודה, הבקעתי ולא חגגתי, והיינו מרוצים. ואז התחילה המלחמה כשהביטחון בשמיים. הכל נעצר.

"חזרנו נגד מכבי תל אביב בבית, כבר במשחקי האימון לא נראינו טוב, לא יודע מה לא עבד. כדורגל זה מומנטום וכשלא הולך דברים משתנים. גם המצב הנפשי לא פשוט, בטח של הזרים שעברו מלחמה ולא מכירים דבר כזה. נהיה כדור שלג שהיה קשה לעצור ולכולם ירד הביטחון. אנחנו לא שחקנים של מאבקי תחתית, אלא כאלה שיודעים כדורגל התקפי. ברוך השם שידענו לעשות שיחות בינינו ולהבין את הסיטואציה, מה יכול לקרות, ושמח בשביל כולם שיצאו גברים והשארנו את הפועל חיפה בליגה".

"אשתי קורל ספגה ממני הרבה בהפועל ב"ש"

מבחינתו של אלון תורג'מן, "סוף טוב הכול טוב", אבל בתחילת העונה הוא לא האמין שיקבל רק 230 דקות ליגה ב-19 הופעות. לעיתים היה נכנס כמחליף בדקות הסיום, הקבוצה הייתה רצה, והיה ברור שלא כך ירצה להמשיך לאורך כל העונה, אחרי ששנה קודם לכן הבקיע 14 שערים במדי הפועל באר שבע.

"אשתי קורל ספגה הרבה בתקופה הזאת", הוא מספר בגילוי לב. "באמת לא הבנתי למה אני לא משחק הרבה. גם בהתחלה זה היה, אבל לא הייתה לי בעיה להילחם על המקום שלי. כשהתחלתי בבאר שבע, ארנולד גאריטה היה החלוץ הראשון והצלחתי להזיז אותו הצידה למרות שאתה יודע שמאמנים נותנים יותר לזרים שהם מביאים.

"כבשתי והיו הרבה רגעי אושר, 2:2 מול מכבי תל אביב בתוספת הזמן, נגד מכבי חיפה נכנסתי במחצית ב-3:0 להם ועשינו 3:3 והבקעתי, גול ניצחון על מכבי פתח תקווה - והעונה אני מוצא את עצמי שוב על הספסל. לא נכנס חילוף, שוב פעם יושב בחוץ ואומר 'אני לא ילד, אבל לא שחקן שיהיה כינור 13-14'. זה לא אני. אמרו שאני לא יכול להוביל קבוצה גדולה אבל הוכחתי אחרת, היו לי מספרים פנטסטיים. אני יודע מה אני שווה ומסוגל, אז כאב לי שאני לא משחק. אתה יושב ומתבשל עם זה".

"רן קוז'וך אמר לי את האמת"

תורג'מן חושף: "המעבר של ינואר לא היה על הפרק בכלל. ואז נכנסתי לדבר עם רן קוז'וך. ייאמר לזכותו שהוא אמר לי את האמת, בלי 'תבלינים' מה שנקרא. זה בא לכולם בהפתעה - גם לי, גם לאשתי. תוך שלושה ימים עזבתי את באר שבע לחיפה, ואחרי שבוע כבר לשחק בטרנר ולהבקיע נגדם. לא רציתי לעזוב את הפועל באר שבע, אבל זה הכי טבעי שחזרתי להפועל חיפה. בורא עולם סידר הכל כדי שאחזור להפועל חיפה, שיהיו לי 100 שערים בקריירה ושכולם ישמחו בסוף".

עם יד על הלב, אתה מרגיש חלק מהאליפות הזאת?
"כשבאר שבע זכו באליפות העליתי סטורי וכתבתי 'ברכות אחים שלי, שמח בשמחתכם'. אני באמת שמח בשבילם. בעונה שעברה לקחו לנו את האליפות ברגע האחרון. הם עבדו כל כך קשה ופרגנתי מהלב. כמות ההודעות שקיבלתי שאני חלק מהאליפות הזאת הייתה אדירה, אבל אני אישית לא מרגיש חלק מהאליפות הזאת.

"בחצי עונה לא עשיתי גול אחד בליגה, רק שער אחד בגביע. אני לא חלק כי אני לא שחקן 13-14, אבל אני יודע מה הם עברו כדי לזכות באליפות הזאת ומפרגן להם. הכי מגיע להפועל באר שבע לזכות באליפות. הם הגיעו למשחקים במוכנות הכי גבוהה שיכולה להיות, היה להם אופי. הטרגדיה של העונה שעברה בנתה להם את האופי לאליפות של העונה. אליפות זו ריצה לטווח ארוך, לא ספרינט, ובזה הם היו הכי טובים".

דווקא כי שיחקת שם, מי שחקן העונה בעיניך?
"דן ביטון. לעשות את מה שהוא עשה בתחילת העונה זה לא משהו של מה בכך. זה שהוא לא מועמד בכלל לשחקן העונה זאת הזיה, לא מצליח להבין את זה. אני בטוח שעבור האוהדים והמועדון זה אחרת. היו גם את קינגס קאנגווה, לוקאס ונטורה ושאר הזרים שוברי השוויון, אבל דן מבחינתי מפלצת כדורגל ומגיע לו, כי הוא שמר על הקבוצה למעלה לאורך רוב העונה. מפה אני מאחל לו בריאות, רק טוב ושיחזור כמה שיותר מהר".

עוד הספקת לבלות איתו, עם אליאל פרץ וניב אליאסי, ולחגוג איתם אליפות.
"גם בפגרה הקודמת יצאנו כל הזוגות למיקונוס, היה כיף בטירוף. נשארנו חברים גם אחרי שעזבתי. רק אחרי שהלכתי הבנתי כמה בבאר שבע אוהבים אותי. אני עדיין גר בבאר שבע כי כשעברתי אשתי הייתה בהריון מתקדם ואני באמצע בניית בית, אז חיים סילבס והפועל חיפה ידעו שאצטרך להישאר.

"האמת? חיים פירגן לי בהרבה ימי חופש בימים של בדיקות, או שאשתי לא הייתה במיטבה, וכל זה כשאני גר שעתיים-שלוש מהבית. הוא היה אומר לי 'תעשה מה שאתה מרגיש כדי להגיע למשחק טוב'. כל יום שעתיים-שלוש לכל כיוון, חמש-שש שעות על הכביש. לפעמים הייתי נשאר לישון בחדרה אצל ההורים, כאבי ראש, מה לא - הכל בשביל המטרה".

שחקן בגיל צעיר מקריב דברים כאלה כדי להצליח בקריירה. אתה עשית את זה בגיל 34.
"יצאתי מאזור הנוחות כי הפועל חיפה יקרה וחשובה לליבי. כשיואב כץ התקשר אליי, הבנתי שהמצב עלול להתדרדר ושמח שעזרתי".

לפני שבוע וחצי נולדה לך אגם, רגע לפני שנשארתם בליגה, אחות לעלמה. ספר איך זה.
"תמיד אמרו לי שאבא לאחת זה סתלבט, עד שהקטנה שלי הגיעה והיום אני מבין למה התכוונו. זה כמו נוקאאוט לפנים. אשתי המלכה מתפקדת המון לבד, בטח בתקופה שהייתי על הקו צפונה. היא ידעה להכיל את הכל, גם הילדה הגדולה, רק בת שנתיים וחצי, פתאום לא רואה אותי 4-5 ימים ודרך הטלוויזיה היא רואה. הייתה לה סוג של חרדת נטישה והיא הייתה בוכה בלילה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"עכשיו בפגרה אני מאה אחוז לבית ובמה שצריך אני עבור המשפחה, אשתי והבנות. אני והגדולה שלי שמים שירים ביוטיוב ורוקדים בסלון, בעיקר את השיר 'השם יתברך'. יהיה לנו עכשיו זמן יחד ואני מתכוון לנצל אותו עד הסוף".