בעוד כשבוע וחצי צפויה להסתיים עונת הכדורגל 2025/26, אבל ההרגשה היא שיש לנו עוד חצי עונה לפחות לפנינו. רמת האינטנסיביות מוגזמת לכל הדעות והתשישות מורגשת לא רק על כר הדשא אצל השחקנים, אלא גם ביציעים. עייפות פיזית - אבל גם מנטלית, שכן מידת הלחץ היא בלתי נתפסת.
אם בלחץ עסקינן, אז אתמול בהחלט עברנו את אחד הימים הלחוצים ביותר בעונה המטורללת הזאת. מאז מוצאי השבת, עם סיום המשחק בפתח תקווה, שנת אוהדי הקבוצה נדדה למחשבות על משחק העונה נגד בית"ר. ביום המשחק, רבים קיצרו את יום העבודה והקדימו לעלות לבירה בידיעה שאם ננצח בטדי, הרי שהמאבק הזה ב-90% גמור. זה היה משחק שכמעט והכריע את מאבק האליפות.
הפועל באר שבע עלתה בטדי עם ביטחון עצמי גבוה. ידענו שאנחנו פשוט קבוצה טובה יותר מבית"ר, ואם נציג את היכולת שלנו ולא נעשה טעויות - זה יהיה שלנו. ואכן, ברוב שלבי המשחק הצגנו יכולת טובה, שלצערנו לא הספיקה לניצחון. ברבע האחרון של המשחק העומס התחיל לתת את אותותיו, והקבוצה התקשתה להמשיך וללחוץ גבוה.
ספיר ברמן מושפעת מהקהל הביתי
השער של ירדן שועה הגיע כמעט משום מקום והימם אותנו, אבל השוויון המהיר של קינגס קאנגווה, שלא היה במשחק טוב אתמול, לא נתן לנו יותר מדי זמן לסבול והשאיר את הגורל שלנו בידינו. היה גם חסר לנו קצת מזל כדי לנצח בדקה ה-96 בקרן, אחרי שמיגל ויטור כמעט וכבש, אבל סילבה הציל את קבוצתו מללכת לים. לא הגענו לשחק על תיקו, רצינו לגמור את סיפור האליפות אתמול, אבל לאור התפתחות המשחק מדובר בתוצאה טובה עבורנו.
צריך לדבר גם על השיפוט. ספיר ברמן היא שופטת לא רעה, אבל יחד עם זאת היא מושפעת מהקהל הביתי - ולא בפעם הראשונה נכנעת ללחץ. כל נגיעה, גם הקטנה ביותר, זכתה לשריקה ולעצירה של המשחק. היא צריכה לקבל יותר אומץ ולא לפחד לשרוק גם נגד הקבוצה הביתית כשצריך. מעבר לזה, משחקי כדורגל בישראל משוחקים מעט מאוד זמן בסך הכולל. זה לא יכול להימשך.
מה יהיה עם האלימות בטדי?
כבר רבות דובר וסופר על האווירה העוינת והאלימה שמסביב לאצטדיון טדי לפני ואחרי משחקים. קבוצות של פלנגות מסתובבות ותוקפות ילדים, נשים וגברים בלי יוצא מן הכלל. גם אתמול דווחו עשרות מקרים כאלו. המשטרה לא מצליחה, ואולי גם לא רוצה, לעשות עם זה כלום.
לא יכול להיות שאוהדי כדורגל מגיעים למשחק בבירת ישראל ונדרשים להצניע סממנים כאילו הם מסתערבים במחנה פליטים. גם בתוך המגרש נזרקו לא אחת בקבוקים אל יציע אוהדי החוץ, והשוטרים והמאבטחים מתעלמים.
הפנים לבלומפילד
עוד זה מדבר וזה בא, ואין זמן להתאושש ובקושי לנשום, ובשישי הקרוב אנחנו נזכה לחוות קצת נוסטלגיה מימי הלאומית הקשוחים (וגם העליזים לעיתים, יש להגיד) במשחק צהריים מול הפועל ת"א.
למרות שהתמיכה של האחים האדומים מיפו מחממת את הלב לאור היריבות עם בית"ר, הפועל באר שבע לא רוצה ולא צריכה עזרה מאף קבוצה. היא מספיק חזקה כדי לנצח כל אחת בליגה, ובהחלט צריכה ויכולה לנצח את הפועל ת"א גם אצלה בבית, למרות הרקורד הביתי המרשים שלהם העונה. נקווה רק שנצליח לנצח גם את החום והלחות הגבוהה הצפויים.
הפועל באר שבע היא הקבוצה הטובה בישראל, הוכחנו את זה גם אתמול. אבל כמו שראינו בעונה שעברה, זה לא תמיד מספיק. זה בידיים שלנו אמנם, אבל מאבק האליפות טרם הוכרע. אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, אסור להוריד רגל מהגז ולאבד פוקוס. בית"ר מחכה בפינה למעידה, בואו נראה אופי ונלך עד הסוף.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
