כשברק אברמוב הגיע לבית"ר ירושלים לפני ארבע שנים, המטרה שלו הייתה בעיקר לייצב את המועדון שהתקרב לקריסה. כעת הוא עומד בראש מועדון שמתמודד על אליפות, והערב (שלישי, 20:30) הקבוצה תארח את הפועל באר שבע למשחק העונה, כשהיא רחוקה שתי נקודות מהאדומים שני מחזורים לסיום.
רגע לפני המפגש, צללנו לתוך החלק שממלא אברמוב במועדון ביום-יום מחמש נקודות מבט שונות.
מעורבות בהחלטות
כשברק אברמוב קנה את בית"ר ירושלים מידיו של משה חוגג הוא ניסה להתנהל בדרך המוכרת שבה התנהל עם האקסית, בני יהודה. כשבצוות כפיר אדרי ויוסי אבוקסיס, זה נראה דומה וגם התוצאות המקצועיות לא השתנו - זכייה בגביע המדינה ודשדוש בליגה עם אפשרות להסתבכות בתחתית.
כשהעניינים עם אבוקסיס החלו להסתבך הבין גם אברמוב שאין מנוס אלא להביא איש מקצוע ולתת לו את המפתחות לנהל בבלעדיות את כל הצד המקצועי בבית"ר. וכך כבר שנתיים וחצי מתנהלת הקבוצה תחת אלמוג כהן.
חיבור לאוהדים
כבר מהרגע הראשון של אברמוב בירושלים הוא הבין שהוא לא רוצה להיות כמו חלק מקודמיו ובחר להתנהל בדרך שונה. אם קודמים כמו חוגג וגאידמק ניסו להילחם בקהל, לעיתים גם בצדק לאור גילויי גזענות, ואחרים כמו טביב ניסו להתעלם מהשאיפות המקצועיות שלהם, הרי שאברמוב בחר לנסות להבין את הקהל וגם את החלקים הקיצוניים שבו.
לאברמוב ולארגוני האוהדים יש תקשורת שכנראה לא הייתה מעולם לאף בעל בית בית"רי קודם. הוא מעגל עבורם פינות ולא פועל משפטית נגד פורעים, מאפשר שימוש במחסנים ועוזר בכל דבר שהוא יכול, בניגוד לקודמיו שלעיתים השתמשו בכלים האלו כתנאי וככלי ניגוח במידת הצורך. התוצאות לא איחרו להגיע, ובהדרגה אברמוב הצליח להגדיל משמעותית את הקהל למספרים ששוברים שיאים אשר בירושלים לא העזו לחלום עליהם.
קשר אישי עם השחקנים
בניגוד לעבר, אברמוב לקח צעד משמעותי אחורה. את הטריטוריה של ניהול השחקנים הוא הותיר בצורה מוחלטת לצוות המקצועי והניהולי.
"בעבר הוא היה נכנס לפעמים לחדרי ההלבשה אחרי משחקים, וכיום זה לא קורה", סיפר גורם בבית"ר. אחת הבחירות להחתים אנשי מקצוע דומיננטיים הייתה גם כדי לצמצם את ההתערבות שהייתה לו בעבר בניהול השוטף של הקבוצה.
מובן שגם לזה יש חריגים - לאברמוב יש תקשורת טובה עם קפטן הקבוצה עוד מהימים שבהם ירדן שועה עלה מהנוער של בני יהודה. בעלי הקבוצה יכול גם לקחת צעד קדימה כשצריך ברמת מו"מ ולשכנע שחקן זה או אחר, אך התקשורת עם שחקנים נשארת מצומצמת יחסית לעבר.
חזון לטווח ארוך
כשרכש את הקבוצה לפני כארבע שנים, דאג אברמוב להוריד את האוהדים לקרקע. "אני מבטיח חיים, אבל לא איכות חיים", אמר באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת. מאז גם הוא הבין שניתן לחלום קצת מעבר לקיום הקבוצה.
כשהחל את הדרך המקצועית עם אלמוג כהן הם סימנו לעצמם להיות מעורבים במאבק אליפות בעוד כשלוש שנים מהיום ההוא תוך שיפור הדרגתי ומתון. הקפיצה המהירה ממועדון שנלחם נגד הירידה לזה שנאבק בצמרת הפתיעה אפילו אותם.
הראייה לטווח ארוך מתבטאת גם בהשקעה של אברמוב במחלקת הנוער, אותה אחת שהוזנחה על ידי קודמיו. כל קבוצות המחלקה עלו ליגה בשנה שעברה כשהמטרה היא לייצר בסיס שחקנים מבית - דבר שלא היה קיים בירושלים שנים רבות.
ההיבט הכלכלי
כשאברמוב הבטיח חיים ולא איכות חיים, זה היה לפני שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בקהל הירושלמי. הקושי העיקרי בבית"ר היה לייצר הכנסות דומות לשאר המועדונים הגדולים בישראל.
בהדרגה אברמוב הצליח להנחיל תרבות מנויים - זה החל ממינוף העלייה לגמר גביע המדינה והמשיך עם סולד־אאוט ליציעים המבוקשים במזרחי ובמערבי שגרמו לעוד ועוד אוהדים להצטרף.
משיא מנויים של כ־8,000 הצליח אברמוב להכפיל את הכמות בתוך ארבע שנים, כשהתחזית היא לעלייה משמעותית גם בעונה הבאה. יחד עם שינויים שצפויים ברמת המרצ'נדייז הדבר נותן לאברמוב אפשרות להגדיל בצורה הדרגתית את התקציב גם מבלי שיצטרך לממן את הקבוצה מכספו האישי.
