כשחושבים על הכדורגלן הישראלי, ולא רק, עולה הסטיגמה הקבועה שהם תמיד נמצאים בזוגיות עם דוגמניות, ובשנים האחרונות גם הופכים לפרזנטורים בקמפיינים שונים, כדי להרוויח בגדול גם מחוץ למגרש. לעומת זאת, נראה כי אין כיום שחקן אחד שחולם או חושב להיות מורה ומחנך בישראל.
כדי למצוא בכל זאת אחד כזה, צריך לחזור אחורה בזמן, לדרך המעניינת מאוד שעבר עופר מזרחי, מי שגדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב ואף היה קפטן הקבוצה בגילים אלה בשנות ה-80. הוא אינו מוכר כמו שחקן אחר שנושא את אותו השם (מכוכבי מכבי חיפה בשנות ה-80), ולמעשה הקריירות שלהן רחוקות זו מזו, אבל מזרחי שלפנינו החליט אחרי מספר שנים בבוגרים, בין השאר גם במכבי רמת עמידר, מכבי יבנה והפועל יהוד, שהוא רוצה לעשות שינוי.
היום, כשהוא בן 62, יש מאחוריו שנים ארוכות כמורה לתנ"ך ולהיסטוריה, ובימים אלה הוא מלמד ומשמ גם רכז בבית ספר "עתיד איתן" ברמלה. מזרחי אמנם לא שוכח ששיחק תחת מאמנים אגדיים כמו משה מאירי ז"ל ושמוליק פרלמן ז"ל, ושבנבחרות הנוער שיחק לצד כוכבים כמו אלי אוחנה, רוני רוזנטל ובוני גינצבורג, אבל יותר מכל הוא גאה במקצוע שמלווה את חייו.
"אני מאוד גאה להיות חלק ממערכת החינוך במשך 25 שנים", הוא מספר, "אני בהחלט מכניס ערכים מהספורט לחינוך וגאה לראות כל פעם מחזוריות מכיתות ז' עד ט'. אני נהנה מההצלחות בקטע הלימודי, החברתי ובעיקר ההתנהגותי-רגשי".
"לקחתי מהספורט את החלק המנהיגותי"
"זה בהחלט תהליך שלא חשבתי עליו או חלמתי עליו בתור ילד", מסביר מזרחי על הדרך בה הפך מכדורגלן למורה בהיסטוריה, "האמת היא שזה היה ההיפך. אחותי היא מורה ותמיד צחקתי עליה, אבל אז חבר הכניס אותי להיות מורה מחליף – ואחר כך כבר נתנו לי לנהל מערכת חינוך מיוחד במרכז חינוכי יומי.
"למדתי תואר ראשון בירושלים ונמשכתי בעיקר לחינוך מיוחד ולמידה בכיתות קטנות. במסגרת כזאת יוצרים תהליכים אמיתיים ונותנים לילדים כלים בעיקר בקטע הרגשי, שבעיני חשוב יותר מהקטע הלימודי".
מה אתה מביא מהכדורגל להוראה?
"כילד, עד כיתה ה', הצטיינתי בספורט ובמתמטיקה, אבל התקשיתי בשפה, אז התחלתי בתהליך קריאת ספרים, כשבמקביל הכדורגל הרגיע את מערכת העצבים שלי. מה שלקחתי מהספורט זה את החלק המנהיגותי ואת העובדה שלא תמיד מצליחים – ושזה מאוד חשוב להתמודד עם כישלון. זה נתן לי הרבה מוטיבציה והוביל לתקופות יותר טובות".
לאחרונה אנחנו עדים ללא מעטי מקרית אלימות בקרב בני נוער. איך מתמודדים עם זה?
"לצערי נושא זה תופס אותנו יותר משנה לשנה, ולא רק בבתי הספר. זה דבר שקורה גם במדינות אחרות. ההתמודדות לא פשוטה. אני בונה היום דפוסי התנהגות ולמידה, ואם יש שיתוף פעולה מצד ההורים, אז יותר קל לעשות זאת. בלי ההורים זה הרבה יותר קשה".
עד כמה גדול הקושי מאז 7 באוקטובר, מה גודל ההשפעה?
"המלחמה תפסה את הילדים בתהליגים חברתיים לא פשוטים, ומרגישים את הקושי שלהם בחוסר שינה, חרדות ובעיות רגשיות. מערכת החינוך צריכה לעזור, ואני, כאחד שמכיר את כל התהליכים הנפשיים, קל לי יותר להתמודד עם זה. משיחות שלי עם מורים אחרים, אני לא בטו שכולם יכולים להתמודד עם הנושא הזה".
"יותר פרגון ונשמה"
אחרי פרישתו ממשחק, מזרחי אימן במשם שנים רבות, אבל עזב מסיבה פשוטה: "לצערי המערכות מכופפות את הידיים ולא מאמינות בתוכניות לטווח הארוך. הן רוצות משהו מיידי. אני חושב שהשחקנים היום הרבה פחות מוכשרים מהתקופה שלי.
"אם הייתי מלמד בכיתה א' מדעים לפני חשבון אז זה לא היה עובד. אי אפשר לדלג על הבסיס, גם לא בכדורגל. שם אי אפשר לדלג על קואורדינציה ובניית שרירים, אבל אצלנו מעדיפים לקצר תהליכים בשביל תוצאות, ואני פחות מתחבר לגישה הזאת".
אי אפשר שלא לשאול אותך על מצבה של מכבי ת"א היום.
"אני מאוד מאוכזב. יש שחקנים הרבה פחות טובים מאלו של שנות ה-70 וה-80. אני בוחר בשנים האחרונות לראות משחקים מהעולם בעיקר, לא מהארץ. לבלומפילד אני מגיע לעתים רחוקות, בעיקר למשחקים גדולים".
אתה שומר על קשר עם שחקנים מהתקופה שלך על המגרש?
"האמת היא שעם אף אחד, כל אחד הלך לדרכו. לפעמים, באירועים מפגשים חברתיים, אני פוגש את יפתח הלוי ואת מוטי איווניר, ואני משתתף קבוע בטורניר לזכרו של אבי כהן. בעבר גם שיחקתי בקבוצת הוותיקים, אבל גם זה נגמר".
מדברים העונה על זהות שחקני הנוער. זה משהו שהיה חשוב בתקופתך?
"בזמנים שלנו הידע של המאמנים אולי היה קטן יותר – אני זוכר את המאמן שלי בנוער מגיע עם משאית חלב ובלי הרבה ידע – אבל היה הרבה יותר פרגון ונשמה. אימנתי לפני 15 שנה בנערים ב', שיחקו אצלי אלי דסה ורועי קהת, אבל שוב – היסודות היום לא נכונים מלכתחילה".
לסיום, מי מבין שחקני העבר יכול לדעתך להפוך לאיש חינוך?
"לא הרבה. אולי יעקב שוורץ מבית"ר ירושלים ואייל בגלייבטר ממכבי פתח תקווה, אולי גם בוני גינצבורג, היה להם את השקט שצריך בשביל זה. אמנם לבנות אסטרטגיית למידה בכדורגל ובחינוך זה לא אותו דבר. להיות מורה ומחנך זה להיות דמות מיוחדת, ולא כל אחד מסוגל לזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו