שלושה חודשים לאחר שנחת באנגליה בעסקת השאלה שכללה לא מעט סימני שאלה, דניאל פרץ מצא בית אמיתי. נכון, אפשר להצביע על כמות השערים הקטנה שספג, הכינוי "כיפת ברזל" בגלל ההצלות הווירטואוזיות ועל השיפור המטאורי של סאות'המפטון מאז שהצטרף. אבל יש אלמנט חשוב אף יותר: השוער מעניק תקווה למעמדו של הכדורגלן הישראלי מעבר לים.
זו לא סתם אמירה, זה קורה בתקופה שבה השחקנים בכחול-לבן צריכים להיאבק כדי לקבל הזדמנות ממשית בבמה האירופית. עוד נקודה חשובה: הרוב המוחלט של הישראלים ששיחקו בממלכה עשו זאת בלונדון, שבה יש קהילה יהודית דומיננטית ותומכת.
רוני רוזנטל בטוטנהאם, יוסי בניון בווסטהאם, צ'לסי וארסנל, אייל ברקוביץ' בווסטהאם, הם רשימה חלקית בלבד של מי שהיו רגילים לראות את דגלי ישראל ביציעי אוהדי קבוצתם. סאות'המפטון, לעומת זאת, היא עיר נמל שלווה, בלי קהילה יהודית ענפה שתגיע כדי לתמוך בנציג הישראלי היחיד בכדורגל האנגלי. ובכלל, צריך לחזור 30 שנה בזמן כדי להיזכר בישראלי האחרון שלבש את מדי "הקדושים", ברקוביץ'.
''אני דור שלישי לאוהדי סאות'המפטון, יליד העיר, ואת ברקוביץ' מעולם לא ראיתי משחק, אבל שמעתי מאבי ומסבי את כל הסיפורים, את מה שהוא עולל לסר אלכס פרגוסון ולמנצ'סטר יונייטד באוקטובר 1996. מדובר באחד הערבים הגדולים בתולדות המועדון שכל אוהד סאות'המפטון מכיר היטב, גם אם לא נכח באותו המשחק'', משתף בחיוך ג'ייסון הוקינס בן ה-24.
"לוודא שהוא מאושר"
הוקינס הוא כמובן אינו היחיד מבין אוהדי סאות'המפטון שנהנה מהזיכרונות, אבל גם לא היחיד מביניהם שנהנה מהכוכב הישראלי החדש. "אני לא יהודי ומעולם לא ביקרתי בישראל. לצערנו, מה שאנחנו שומעים על ישראל מהתקשורת הבריטית הוא בהקשר השלילי, אבל אנחנו כאוהדי כדורגל לא נותנים לזה להשפיע עלינו", הוא אומר, "דווקא להפך. לרגע לא חשבנו שבגלל שפרץ הוא שוער נבחרת ישראל, עדיף שלא נחתים אותו.
"בשבועות האחרונים אני מגיע לכל משחק עם דגל ישראל שהשגתי מחבר יהודי, והכמות הזאת רק תלך ותגדל. אני יכול לומר שההופעות של דניאל רק גרמו לי לרצות לדעת יותר על ישראל ואולי לבקר בה יום אחד, כשהמצב יאפשר".
האמירה הכנה של הוקינס משמחת וצצה בשיחות רבות עם אוהדי סאות'המפטון בשבועות האחרונים. הם, באופן חד משמעי, לא רוצים לראות פוליטיקה ואנטישמיות מחלחלת אל הדבר שמעניק להם שמחה גדולה בחודשים האחרונים, היכולת של פרץ וסיכויי קבוצתם לשוב לפרמייר ליג.
"הדעות לגבי קונפליקטים שונים במזרח התיכון מגוונות וזה הגיוני במציאות של ימינו. אבל לראות את המראות מבירמינגהם בנובמבר האחרון ולשמוע את הסיבות האמיתיות שהובילו מאחורי הקלעים למנוע מאוהדים ישראלים לצפות במשחקה של מכבי תל אביב נגד אסטון וילה, אלו דברים רעילים שאסור שיקרו בכדורגל האנגלי המודרני", הדגיש הוקינס.
"אני מגיע עם דגל ישראל למשחקי הקבוצה כי אני רוצה לתמוך בדניאל, כפי שאני תומך ביתר השחקנים של סאות'המפטון", הוסיף אדי ווילקינסון, אוהד המועדון בן ה-73 שתומך בקבוצה כבר שישה עשורים. "אתה תראה מגוון דגלים ביציעים מתוך רצון לתמוך בשחקנים מכל מקום שהם מגיעים בגלובוס: יפן, אירלנד וישראל כמובן. השחקנים של סאות'המפטון הם משפחה לכל דבר ועניין, ואנחנו רוצים לוודא שהם מרגישים רצויים ואהובים. אנחנו מעריכים את הזהות של פרץ, את הרקע שממנו הוא הגיע ואת ישראל שהוא מייצג. עבורנו להניף את דגל ישראל זאת דרך להביע תמיכה בשחקן שלנו ולוודא שהוא מאושר במועדון שלנו", הדגיש האוהד הוותיק.
פרץ עצמו מתגורר במיקום מרכזי בעיר ונצפה ברחביה באופן קבוע, מצטלם, מתחבק ומקדיש זמן ראוי לכל אוהד ואוהד שניגש אליו במהלך שגרת השבוע או לאחר משחקי הקבוצה. זאת מחווה שאולי הייתה מצטיירת כלגיטימית עבור כל שחקן זר שעובר למדינה חדשה, אולם פרץ, מעצם היותו סממן ישראלי גאה ומובהק בתקופה רגישה למדי, מרגיש אהוב ומוערך בדרום אנגליה. לראיה - חולצתו, הנושאת את המספר 41, הפכה לנמכרת ביותר בחנות המועדון הרשמית.
יותר מעלייה לפרמייר ליג
"אף פעם אל תתאהבו בשחקן מושאל", היא אמרה ידועה בכדורגל, שמקבילה לסיפור אהבה שעשוי להסתיים בן רגע. אך ההופעות ההרואיות של השוער בן ה-25 שידרגו את ההערכה המקצועית שאוהדי "הקדושים" חשים כלפיו להערצה של ממש.
פרץ נתפס כמנהיג שהגיע בעיתוי מושלם עבור סאות'המפטון, שהייתה אז קרובה יותר למאבקי הישרדות בליגה מאשר לחלומות העפלה לפרמייר ליג. ההופעה הגדולה שלו לאחרונה מול מוליכת הטבלה, קובנטרי סיטי, כללה שש הצלות שסייעו לסאות'המפטון להנחיל לקבוצתו של פרנק למפארד הפסד ביתי שני בסך הכל העונה.
רצף של 13 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות הוא רצף מרשים ועולה גם על הדמיון האופטימי ביותר של כל אוהד סאות'המפטון, אבל מחר (שבת, 22:00) הוא יעמוד במבחן גדול. "הקדושים" מארחים בסנט מרי את אחת הקבוצות הבכירות ביבשת, מוליכת הפרמייר ליג ארסנל, לעימות חזיתי בשלב רבע גמר הגביע.
פרץ עומד למצוא את עצמו מול שמות גדולים מאוד, אבל גם מול הידיעה כי השיג מטרה אחת חשובה שהיא מעבר לתוצאות המרשימות על הדשא - הוא הפך לשגריר מוביל של הכדורגל הישראלי באנגליה. במציאות של שלוש השנים האחרונות, זה דבר גדול, אולי אפילו יותר מאשר עלייה לפרמייר ליג.
