רמי גרשון נכנס לראיון הפרישה ונראה נבוך מהסיטואציה. זה סוג של אופי, אחד כזה שאף פעם לא אהב להתראיין ומרגיש כאילו הוא נקלע לסיטואציה שאלמלא סיים קריירה מפוארת, בה זכה עם מכבי חיפה בשלוש אליפויות, אחת נוספת בבלגיה עם גנט ועד צלחת בסלטיק הסקוטית, אין סיכוי שזה היה קורה. למעשה, גרשון פרש כבר לפני יותר מחצי שנה אבל לדבריו, "לא היה זמן להתעסק בזה".
בראיון ל"היום" הוא התיישב לדבר על הכל, כולל הפציעה שבסופו של דבר הכריעה אותו. "במשך תקופה ארוכה ניסיתי להשתקם מהפציעה שקרתה לי בשנה שעברה מול מכבי תל אביב" הוא מספר, "אחרי שיקום ארוך הבנתי שאני לא מצליח וההחלטה התחילה לחלחל.
"שאלו אותי פה החבר'ה עד מתי תשחק ותמיד עניתי "עד שלא אוכל ללכת". תמיד היו התמודדויות עם פציעות כאלה ואחרות ונכנסתי חזרה ללופ טוב עם הגוף, זה גם מה שגרם לי להמשיך לתרום לקבוצה ולעזור, זה היה סיפוק גדול. ברגע שלא יכולתי, החלטתי לפרוש".
"מאוד קשה להביא לפה שחקנים"
איך התגלגלת לתפקיד של הסקאוט?
"זה היה מאוד טבעי גם מבחינתי וגם מבחינת המועדון שאמשיך במערכת. זה בייחוד בגלל הסיטואציה שנוצרה שליאור רפאלוב קיבל את התפקיד שלו ויש בינינו חיבור טוב. יש בינינו הבנה מקצועית טובה, כשהוא נכנס לסקאוטינג והיה צריך עוד מישהו, אז נכנסתי. היום אני בתפקיד הזה ונהנה, מאתגר, אחריות מאוד גדולה ומקווה מאוד להצליח".
אתה עובד עם ליאור שהוא חבר עוד מהתקופה בבלגיה ועם ברק בכר שהיית שחקן שלו.
"לקראת סוף השנה נכנסתי לצוות המקצועי ופתאום נכנסתי לאסיפות וההכנות. זה פתאום 180 מעלות מהצד השני, לפני רגע הייתי שחקן. ברק הוא בן אדם מדהים, מאמן גדול ומנהל גדול. החודשיים האלה בהם ישבתי איתו בחדר היו בית ספר איך לנהל אנשים. יש חיבור טוב בין הצוות שלנו לצוות של ברק, שיתוף מידע בצורה כנה ואמיתית. נהנה להיות חלק מזה".
אתה תחפש את השחקנים לפני הדרישות של ברק או של ליאור?
"זו מערכת. יש סקאוטינג אקטיבי ופאסיבי. יש מחלקה גדולה, סוג של שרשרת פיקוד, אבל בסוף זו החלטה של ליאור".
בסוף זה צריך להתאים גם לברק.
"חד משמעי. בסוף יש להם חלק משמעותי בשילוב של השחקנים. אנחנו מתייעצים, עושים הכל בצורה ישירה וברורה. יש פה אחריות גדולה".
יש ציפייה במועדון לשיפור בתחום הסקאוטינג, אתה מודע לכך?
"ברור. יש אחריות מאוד גדולה וזו גם אחת הסיבות שגם אני וכל המערך עובד מאוד בדקדוק והשקעה מאוד גדול. בסוף, לכל אחד כאן יש השפעה על החלטות שעולות הרבה מאוד כסף למועדון ומכאן האחריות. במקצוע הזה תמיד יש טעויות והמטרה היא לטעות כמה שפחות, לעשות הכי טוב עבור המועדון".
כבר היית שותף בחלק מההחתמות האחרונות.
"עקבתי אחרי חלק מהשחקנים שפה. אני וליאור שיחקנו עם מאות שחקנים ממדינות כאלה ואחרות. לא היה פה מועמד שהגיע שלא הצלחנו להגיע לאיזה מקור ראשון שמכיר אותו. חלק מהשחקנים שפה לא היו מגיעים ללא ההתערבות האישית הזו, כמו למשל יילה בטאי ומנואל בנסון. ללא ליאור הם לא היו פה והיה קשה להביא אותם. שני אלה ספציפית הם הצלחה גדולה.
"כשהייתי בבלגיה, היה לגיטימי שהוא לא מצליח בהתחלה וכאן אין את הזמן. שחקנים שכאן הם לא שליפה מהמותן. לפעמים צריך להיות סבלניים גם אם בהתחלה פחות הולך. יש התאקלמות והרבה דברים שקשורים בשחקן עצמו. אני בעיקר צופה בווידאו. תשעים אחוז מהשחקנים שמתמקדים בהם, אז נוצר קשר ראשוני. יש צוות לא קטן, אבל כשחברים שואלים אותי חברים מה זה אומר, אני עונה שגם אם היו 50 אנשים אז הייתה עבודה לכולם".
למדת משהו בזמן הזה כדי להבין יותר?
"תכננתי לנסוע לבלגיה כדי להשתלם במועדונים הגדולים. קלאב ברוז', אנדרלכט, גנט ועוד, אבל בגלל המלחמה זה לא יצא. זה משהו שאני מתכנן עוד לעשות. היום הכל דרך המחשב, יש תוכנות וטכנולוגיה מאוד מתקדמת".
בוא ניקח דוגמא, שחקן כמו ברוניניו. ידעתם שאתם רוצים אותו, עקבתם אחריו, למה זה נגרר?
"אני לא יכול להתייחס לשחקן כזה או אחר, אבל זה משהו שפחות קשור בתפקיד שלי. אני בעיקר צופה בשחקנים. המשא ומתן עובר הלאה. מאוד קשה להביא לפה שחקנים. אם אתה משווה לליגות אחרות, לשחקן הרבה יותר קל לבחור באופציות אחרות, גם בגלל המרחק מאירופה והתחרות שלנו קשה. לרוב דברים נופלים עקב דברים שלא תלויים בנו".
אבל מכבי חיפה משלמת סכומים יפים גם לדרג שני באירופה.
"זה נכון, אבל גם הסכומים באירופה עלו. זה נכון שאנחנו יכולים לשלם לשחקן יותר ממה שהוא מקבל, אבל גם באירופה יכולים. ליגות כמו טורקיה, יוון, בשורה התחתונה ואני אומר את זה מניסיון, התחרות שלנו מאוד קשה".
מה היית רוצה לשנות?
"הצוות שלנו יחסית חדש. יזהר קישון עוזב אותנו, כך שנהיה צוות טרי ועושים הכל כדי להשתפר, לייעל תהליכים. כולנו חדשים וזו אולי חולשה, אבל המוטיבציה שלנו לגדול היא אדירה. היתרון שלנו, של ליאור ושלי, זו היכולת להגיע לשחקנים בכירים באופן אישי. אני לא בא להעביר פה את הזמן, גר רחוק ועושה מאמץ לבוא לפה כל בוקר. אנחנו יודעים שעם נקודות קטנות לשיפור יהיה פה משהו מאוד מאוד טוב. המחלקה שלנו כבר צופה עתיד".
הרבה פעמים בשנים האחרונות מכבי חיפה הייתה מחפשת שחקן, הולכת על מישהו ואז זה נופל ולפעמים זה תקוע. קורה, אבל האם מעכשיו תהיה רשימה בכל עמדה וכמה אפשרויות כדי שתמיד תהיה אופציה?
"זה מה שקורה בפועל. בכל עמדה יש לנו כמה שחקנים וככה עובדים. אבל זה לא רק להכין אופציות. כשהייתי שחקן, אז הייתי מדבר ככה כי לא הייתי תחת הכובע הזה. הכל הרבה יותר מסובך. מה שאתה מתאר זה נכון, יש רשימות, אבל יש עבודה מאוד קשה מאחורי הקלעים".
"אמרו שאני תומך בירי באזרחים, שכחתי שאני מפורסם"
גרשון יצא לחו"ל מהפועל ראשון לציון. המסלול שעשה שונה מאוד משחקנים אחרים, כשאפילו לא שיחק בליגת העל לפני הקריירה האירופית, הרבה הודות לסוכנו דודו דהאן, שליווה אותו מיומו הראשון כמקצוען ועד הפרישה. כשהוא מתבקש לסכם את הקריירה, הוא שולף תשובה שכאילו הכין מראש. "יש לי שלושה רגעים גדולים בקריירה. האליפות הראשונה עם מכבי חיפה אחרי השנים הקשות, האליפות עם גנט והשער מול פורטוגל בנבחרת".
לא הכנסת את האליפות עם סלטיק
"נכון, כי באתי לשם והייתה לי פציעה בשריר וכשחזרתי הקבוצה רצה בהרכב מסוים אז לא הצלחתי לעלות על הגל. לא הרגשתי חלק מהאליפות. אז ריינג'רס לא הייתה בליגה הראשונה אז האליפות הייתה בכיס".
לפחות היה מענק.
"גם זה לא (צוחק)".
יש תחושה שאנשים קצת לא הבינו את הקריירה שעשית באירופה.
"אתה מכיר אותי, בחיים לא חיפשתי תהילה, שיכירו או שיידעו מה אני עושה. מה שהניע אותי זו האהבה למקצוע. אני אדם שבורח מהתהילה. זה נחמד שיש הכרה ושמעריכים אבל זה לא יושב עלי. אני יודע מה השגתי, המשפחה והחברים גאים וזה מה שחשוב. לא מייחס חשיבות אם אני אנדרייטד או לא".
יש תחושה שיש הבדל מה שעשית כשחקן למה שהשגת בנבחרת, 26 הופעות בסך הכל.
"שיחקתי אצל לואיס פרננדז, אלישע לוי, אלי גוטמן, הייתי לרוב שחקן הרכב אבל התמודדתי עם פציעות כאלה ואחרות. יכולתי לשחק יותר אבל היו לי תקופות יפות בנבחרת. כמה שנים ברציפות הייתי בסגל, זומנתי ושיחקתי. זו נקודה שאני אומר לעצמי "וואלה, יכולתי שיהיו לי יותר הופעות", אבל כשהייתי שם שיחקתי".
היית בחו"ל בתקופות שפחות שנאו אותנו, אבל הרגשת, נגיד בסלטיק?
"מעולם לא, להיפך. וכשיצאתי לבלגיה הייתה סטיגמה שבאירופה שונאים אותנו, אבל בכל פעם שאמרתי שאני מישראל, אף פעם לא הרגשתי חוסר נוחות. מהניסיון שלי, בחיים לא שמעתי קללה על רקע לאומני אפילו לא מאוהד, לא בסלטיק ולא בבלגיה".
בשנים האחרונות אולי זה יותר קורה.
"אני זוכר מקרה אחד בגנט, אם אתה זוכר באינתיפאדת הסכינים, אז אני אדם מאוד פטריוט, חובב אקטואליה ופוליטיקה ושכחתי שאני מוכר, הייתי מגיב על סרטונים והמועדון קיבל פנייה מכמה אנשים שאני תומך בירי באזרחים, כי אז היו יורים אפילו במחבלים צעירים והתקשורת בחו"ל הייתה מעוותת את המציאות. קראו לי לשיחה והסבירו לי שהם רוצים לשמור עלי כי אמרו שהם לא יכולים להגן עלי ופה הבנתי שצריך להוריד פרופיל. אבל זה כמה הודעות שנשלחו למועדון, לא מעבר".
כשנטע אלחמיסטר נתקעה בארה"ב
ברמה האישית, רמי גרשון מתחזק במשך שנים זוגיות מתוקשרת עם הדוגמנית נטע אלחמיסטר. לשניים יש שני ילדים, אל-ים בן שנתיים וחצי וליה בת השנה וחודשיים. כשהנושא האישי עולה, גרשון מתחיל לנוע בחוסר נוחות בכיסא ומסביר: "עם כמה שיש לי סטיגמה שאני פעיל בבית, אז יש בינינו חלוקת עבודה ברורה. בלילה נטע קמה ואני ישן. עשינו לילדים שלנו ייעוץ שינה מהגיל הרך אז ברוך השם. אני שמח שיש לי זמן להשקיע בילדים, כל החיים חלמתי להיות כדורגלן, אבל גם להיות אבא".
מאיפה השמות של הילדים? אל-ים זה כמו קשר הפועל תל אביב, משם זה נלקח?
"אתה לא תאמין אבל האמת שזה תרם לנו לבחירה. נטע הייתה משוכנעת שתהיה לה בת והיו לנו כמה שמות אבל בא בן וחשבנו על השם ים. מאוד היה חשוב לי שיהיה "אל" בשם וחיפשתי שמות. עשיתי גוגל עם השם "אל-ים" ועלה לי אל-ים קנצפולסקי, אז הלכנו על זה ויש את ליה בת שנה וחודשיים. הם צמודים ובחודשים הראשונים היה קרנבל בבית".
אז מה באמת תפקידך בבית?
"היא קמה בבוקר ומארגנת אותם לגנים ואחרי צהריים זה עלי, גם הסבים והסבתות עוזרים. מקלחות, אוכל ושינה זה עלי. העבודה יותר קשה אבל סבבה (צוחק). היא יותר על הסדר, הניקיון והכלים, אני יותר קניות אונליין, כביסות, מכניס למדיח וזהו בערך. היא מקפלת את הכביסה, אני תולה ומוריד. חלוקה ברורה".
ואיך מסתדרים במהלך המלחמה?
"ההתחלה הייתה קשורה כי נטע נתקעה בארצות הברית. הייתה לה טיסה מוושינגטון לישראל. נטע פרזנטורית של סמסונג והייתה לה טיסה בשבת בבוקר. הם כבר המריאו בשבת בבוקר, יש אפליקציה שרואים איפה המטוס ופה התחילו אזעקות. פתאום אני רואה שהמטוס מעל האוקיינוס האטלנטי עשה פרסה וחזר. היא הייתה תקועה שבועיים בארה"ב, המשיכה משם למיאמי לחברה טובה ופה חמתי עזרה לי מאוד. בסוף היא חזרה בטיסת חילוץ וכולי תקווה שיהיה פה שקט ולא יהיו מלחמות יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו