ביחס לכמות הכדורגלנים בעולם, מעטים מאוד הם אלו שזכו להתאמן יחד עם ליונל מסי. אך מתחת לרדאר, יש ישראלי אחד שכן עשה זאת, ואף ימשיך לעשות זאת – עידו זלצר-זובידה בן ה-20, שחתם השבוע על חוזה מקצועי ראשון באינטר מיאמי לשנתיים הקרובות, בהן יוכל לשחק גם בקבוצת המילואים וגם בקבוצה הבוגרת.
הסיפור של זלצר לא שגרתי בכלל. הוא גדל בבית בו האבא אוהד הפועל תל אביב, שם שיחק במשך 6 שנים עד גיל 11. לאחר מכן, אחרי סקאוטינג שבוצע עליו, הוא חצה את הכביש ועבר ללבוש צהוב במכבי ת"א, שם שיחק עד גילאי 13-14. "לאבא המעבר היה קשה בהתחלה, אבל הוא הבין שזה חלק מהקריירה", שיתף עידו בראיון מיוחד ל"היום".
המעבר המוקדם לארה"ב
קשה שלא לתהות איך ילד בן 13 כבר מגדיר את הכדורגל כ"קריירה" – אבל זה הסיפור של עידו, שמגיל צעיר מאוד ידע מה הוא רוצה מעצמו. הכל התחיל כשהיה במחנה אימון של ברצלונה באריזונה במהלך טיול משפחתי כדי לשמור על כושר. הוא הרשים, קיבל זימון למחנה חורף, התקבל – והחליט לארוז את המזוודות ולעבור לארה"ב בגיל 13 וחצי בלבד.
"כשהם אמרו לי שהתקבלתי, הייתי בעננים. חזרתי לארץ וקיבלתי את ההחלטה, זה היה מאוד קיצוני, אבל ברגע שהחלטתי לא באתי עם פחד, ידעתי מה אני רוצה מעצמי. השתלבתי לאט לאט ואז המאמן החליט שהוא שם אותי קפטן, היום אני מודה לו. את העונה הראשונה שלי סיימתי עם 47 שערים ב-30 משחקים בערך", סיפר עידו.
לצערו, אחרי שנה הגיעה הקורונה וקצת עיכבה אותו, כשהוא אף קיבל זימון ל-4 אקדמיות ב-MLS וקיבל מכולן "לא", אבל זה רק נתן לו דרייב. עונה לאחר מכן הוא עבר לקבוצה בניו יורק וחווה התאקלמות לא קלה, אבל אז הגיעה נקודת המפנה – המשפחה שלו עברה למיאמי. "מישהו חיבר אותי לקבוצה מקומית ולא מוכרת פה במיאמי. בהתחלה התבאסתי שאני מגיע לקבוצה אנונימית, אבל עשינו היסטוריה והגענו בפעם הראשונה לפלייאוף של ליגת העל לנוער".
מה-7 באוקטובר למיאמי
אחרי אותה עונה, הוא החליט לחזור לישראל והיה חלק מהזכייה של מכבי פתח תקווה בליגת העל לנוער – אבל אז הגיע היום הנורא מכל. "אחרי השנה הזאת קיבלתי הזדמנות מדהימה לחזור לארץ בלי ההורים ולשחק במכבי פ"ת בנוער, לקחנו אליפות. היה לי מדהים, נהנתי מכל רגע, השתפרתי ולמדתי להיות מקצוען. בתקופה הזו ראיתי את עצמי ממשיך בישראל, אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר. הפסיקה הליגה והפסיקו האימונים, והחלטתי לחזור למיאמי למשפחה ולמקום שאני מרגיש בטוח.
"שמרתי על כושר בקבוצה שהייתי בה לפני כן, אבל היה לי מזל. יום אחד הגיע סקאוט של אינטר מיאמי לראות את האימון שלנו והייתי מעולה. בסוף האימון הוא ניגש אליי ואמר לי שהוא יכול לסדר לי מבחנים באינטר ושהוא מאמין שאם אשחק כמו ששיחקתי - אתקבל. אחרי שבוע הגעתי למבחנים בקבוצת הנוער, ואחרי שבוע כבר העלו אותי לקבוצת המילואים. מפה לשם, כבר שנתיים אני משחק בקבוצת המילואים, ולפעמים מתאמן עם הבוגרים. בסוף העונה שעברה התאמנתי איתם חודשיים ברצף".
איך בוחרים מי מתאמן עם הבוגרים?
"הצוות של הבוגרים צופים במשחקים שלנו, לפי המספרים ולפי מה שהם רואים הם מביאים שחקנים לאימונים לפי הצורך. הייתי אחד השחקנים הכי בולטים בקבוצת המילואים ולכן התאמנתי איתם באופן קבוע. הציעו לי חוזה מילואים, שזה חוזה מקצועי לכל דבר. ליגת המילואים היא ליגה מקצועית לגמרי. זה מרגש, מראה שמאמינים בך. שרואים בך ערך, שרואים לך עתיד במועדון".
הם רואים אותך כחלק מהעתיד של המועדון?
"אני רק בן 20 ויש לי עוד דרך לעבור והרבה דברים לשפר, אבל הם אמרו לי מה הם רוצים ממני ועל מה אני צריך לעבוד. אמרו לי שאהיה שחקן בולט השנה במילואים, שייתנו לי את הבמה ושייתנו לי חופש יצירתי מלא בכנף שמאל. הצוות שלי במילואים מאוד מקווה שתפתח לי הדלת בבוגרים, אבל בסוף חשוב לזכור שזה תלוי בהרבה דברים, כמו פציעות חיסורים ואפילו מונדיאל. אני מקווה שהכוכבים יסתדרו לי ושאקבל את ההזדמנות. אם אמשיך להיות יציב ואשחק טוב, אני מאמין שההזדמנות תגיע - ואני מוכן לה".
"מתייחסים למסי אחרת"
איך הרגשת באימון הראשון עם מסי?
"הפעם הראשונה הייתה מן חוויה חוץ גופית, משהו מוזר מאוד. לא האמנתי, בכנות. הגעתי הביתה וסיפרתי להורים שהתאמנתי עם מסי, לואיס סוארס, סרחיו בוסקטס וג'ורדי אלבה. אמרתי להם את זה באדישות, הם הסתכלו עלי ואמרו – 'אתה קולט מה אמרת עכשיו?'. אמרתי שאני קולט אבל שלא נפל לי האסימון, ואז אתה מקבל תמונות. זה אושר ענק לחלוק איתו מגרש, זה מטורף".
יש לך סיפור אישי מאחד האימונים עם מסי?
"כן, היה לנו יום אחד ששיחקנו בסיום האימון 5 על 5. הוא היה ג'וקר, ואני עשיתי ריצה לעומק - הוא הניח לי את הכדור על הרגל ונתתי גול, אז הוא סימן לי עם האגודל. אחרי זה קיבלתי את הכדור בצד שמאל, חתכתי לאמצע, נתתי לו פס והוא הבקיע, שוב הוא פרגן לי. ככה היה עוד פעמיים שהוא בישל לי ואני בישלתי לו, ואז הוא ממש הגיע, נתן לי כיף ואמר לי 'כל הכבוד'. אני ממש הרגשתי את הכימיה בנינו, ואני מקווה מאוד שגם הוא".
מתייחסים אליו אחרת בקבוצה?
"יש לו הילה, לגמרי. מתייחסים אליו אחרת, אבל הוא לא מתנהג כאילו הוא אחר. הוא מאוד צנוע, עושה מה שצריך, שומר על עצמו ועושה חדר כושר. הוא מקצוען טופ. זה מתבטא בזה שהוא לפעמים יוצא מהחדר הלבשה 5 דקות אחרי, בדברים הקטנים, אבל הוא מדהים".
מה אתה יכול לספר חאבייר מסצ'ראנו כמאמן?
"הוא מאמן מדהים, אני אוהב להתאמן תחתיו ואני לומד ממנו המון. הוא מדבר איתי לפעמים ובעיקר נותן לי ביטחון. קרה שהוא בא ואמר לי אחרי מהלך שלא עשיתי - 'תעשה, תנסה, ומקסימום לא תצליח'. הצוות שלו מאוד מאמין בי, אני שם לב לזה. הם באים מדברים איתי, נותנים לי עצות וקוראים לי הרבה להתאמן איתם. אני מאוד מאוד מאוד מקווה שזה עניין של זמן עד שאני אקבל הזדמנות, אבל אני מאוד אופטימי".
התאמנת גם עם סוארס, אלבה ובוסקטס. יש לך קשר שהוא יותר עמוק עם אחד מהם?
"ג'ורדי אלבה הוא יותר דברן, מצחיק ורועש מהשאר. היה לי קשר טוב מאוד איתו, הוא מאוד אהב אותי וגם שיחקנו על אותו קו ביחד, הוא מגן שמאל ואני כנף שמאל. יום אחד שיחקנו 'טו טאץ' באימון. ג'ורדי רצה לעשות התערבות על כסף, הוא אסף שחקנים ואז התסכל עליי ואמרתי לו 'תשמע אין לי כסף, אני לא כמוכם'. הוא אמר לי, 'אל תדאג אני אשלם עליך', אז אמרתי לו שאני בפנים.
"התחלנו לשחק, אני הייתי עם ג'ורדי. מפה לשם עלינו לגמר של הטורניר. בגמר היה לנו ממש קשה, אבל אז אני ניצחתי את המשחקון ורצתי לחגוג בשביל הצחוק, פתאום ראיתי אותו רץ אחריי בטירוף, מחבק אותי. הוא שם עליי את היד ואמר לי 'אל תדאג, אני אדאג שיביאו לך את הכסף'. אחרי זה בחדר האוכל המגן הימני ניגש אליי, הביא לי את הכסף ואמר לי 'רק תגיד לג'ורדי שהבאתי לך שלא יעשה לי בלגן'".
"רוצה להגיע לליגת האלופות"
כשאתה מסתכל קדימה, איך אתה רואה את העתיד שלך?
"אם אני אגיד לך שאני לא רוצה לליגת האלופות, אשקר. כמובן שאני רוצה להגיע לרמות האלו ולשחק בפרמייר ליג או בלה ליגה, זה חלום שאני מאחל לעצמי שיתגשם. אבל כרגע אני מאוד מפוקס וחדור מטרה ונעול על לעשות הופעת בכורה באינטר מיאמי ולחלוק מגרש עם מסי, כי תשמע, הוא בן 38 ולא כולם מקבלים את ההזדמנות, צריך להתקדם צעד-צעד".
אתה פוסל חזרה לארץ?
"לא, אבל אני חושב שבארץ מתחילים להבין את הרמה של הליגה בארה"ב, תראה את השחקנים שהגיעו לכאן, שחקנים ישראלים בכירים כמו עיליי פיינגולד, דור תורג'מן, עידן טוקלומטי, ליאל עבדה ואור בלוריאן – זו ליגה מתפתחת מאוד. אני שמח להיות פה ולעשות את קפיצת המדרגה הזו. אני לא פוסל בכלל לחזור לארץ, זה פשוט כרגע משהו שלא בקלפים".
