המשפחה המפורסמת ביותר בכדורגל הישראלי בעשור האחרון היא ללא ספק משפחת בוזגלו. המשפחה הפכה למוכרת כמעט בכל בית בישראל, גם בשל סדרת הטלוויזיה ה"בוזגלוס", והחודש תם עידן עם פרישתו של הכדורגלן הפעיל האחרון, אלמוג בוזגלו.
בוזגלו תלה השבוע את הנעליים בגיל 33. לאחר שנים רבות בליגת העל ובליגה הלאומית, העונה שיחק אלמוג בוזגלו במכבי יבנה, שם נפצע לפני כחודש וחצי וכאמור החליט לסיים את הקריירה. בראיון מיוחד ל"היום" מסכם החלוץ את הקריירה, מדבר על מאמנים שהשפיעו עליו לטובה ולרעה, רגעי השיא וגם סגירת מעגל עם דור שלישי במשפחה.
נתחיל מהסוף: כיצד הגיעה ההחלטה על פרישה?
"בקיץ כבר שיתפתי את הסביבה הקרובה שלי שברצוני לפרוש, ואז החלטתי לתת עוד צ'אנס בליגה א', ואז נפצעתי והחלטתי שזהו".
מתי בכל זאת היה הרגע שידעת שזהו?
"זה היה במשחק ליגה מול טירה. נפצעתי והרגשתי שהברך עפה, ובתוך תוכי הבנתי שיהיה לי קשה לחזור, או יותר נכון שזהו. סיימתי את הדרך על כר הדשא".
בדיעבד, הייתה טעות להגיע העונה לליגה א'?
"אני לא חושב כך, כי היו לי הצעות מעליבות מהליגה הלאומית. הייתה לי התלבטות קשה לרדת לליגה א', אבל האהבה שלי למשחק הכריעה ורציתי להמשיך".
אין לך תעודת מאמן. זה תחום שלא מעניין אותך?
"כרגע תחום האימון לא מעניין אותי, ובכללי אני לא חושב שאשאר בתחום הכדורגל. תחום הנדל"ן יותר מעניין אותי, וכן תחום הכושר הגופני שכבר חלק ממני. כבר לפני סוף הקריירה ידעתי שאני צריך לדאוג ליום שאחרי והתחלתי להכין את הקרקע גם בתחום הכושר הגופני".
היורש בדרך? "יש לו ניצוץ בעיניים"
טומי בוזגלו, בנו בן ה־11 של אלמוג, "מאיים" להפוך לבוזגלו הגדול הבא. אלמוג מספר עליו: "אני חושב שיש לו את כל הכלים להצליח, ובעיקר יש לו את הניצוץ בעיניים. העצה שלי היא שימשיך תמיד לעבוד קשה ותמיד ידע לקום גם אם יהיו ימים קשים, וצריך להיות חזק מנטלית".
אומרים ששחקן כדורגל מת פעמיים: פעם אחת רגיל ופעם אחת כשהוא פורש?
"זה לא קל להודיע על פרישה, ובטח שזה משהו שאני עושה כבר הרבה זמן. ידעתי שאני צריך שתהיה לי קרקע טובה לאחר הפרישה, אבל יום הפרישה הוא אמוציונלי, למעשה אני מסיים פרק מכובד בחיים שלי".
איך אבא שלך קיבל את הודעת הפרישה?
"הוא קיבל את זה בהבנה, כי זאת ההחלטה שלי, וכל עוד אני שלם עם ההחלטה אז הכל טוב. למעשה, כבר אחרי שעזבתי את בני יהודה כולם הבינו שזה הולך לכיוון הזה. הוא מאוד תמך בי".
למעשה, תם עידן משפחת בוזגלו בכדורגל הישראלי?
"כן. כולם מכירים אותנו כארבעה אחים ששיחקו כדורגל ופרשו, וכעת יש מספר ילדים בדור השלישי שמשחקים כדורגל ויהיו הדור הבא שלנו".
אולי עכשיו אפשר סוף סוף לענות על השאלה: מי הכי מוכשר במשפחת בוזגלו?
"חחח, כל פעם ששאלו אותי אני אומר שאוהד ומאור היו יותר מוכשרים, ואני די למטה בסולם. גם אסי עשה קריירה יפה, אבל אני חושב שכל המשפחה הצליחה להטביע חותם בכדורגל הישראלי, למרות פציעות, ואני גאה בקריירה של כל אחד מאיתנו".
כמה השפיעה הסדרה ה"בוזגלוס" על קריירת הכדורגל שלך?
"האמת היא שזה לא השפיע בכלל. הצוות היה מלווה אותי, אבל זה היה לצד הכדורגל ולא הפריע לי לאימונים או למשחקים. הסדרה השפיעה לטובה, כי הייתי מאוד ביישן והפכנו למשפחה מאוד מפורסמת, ובמקביל הקמתי משפחה לתפארת שאני גאה בה".
הפרסום עשה טובה למשפחה?
"ברגע שמפורסמים, זה לטוב ולרע. אבל מצחיק אותי תמיד לראות אנשים שחושבים שעשינו את הסדרה בשביל הכסף".
היו גם תגובות שליליות?
"האמת היא שאני לא מתייחס לזה. לאורך כל הקריירה בכדורגל וגם בסדרה לא קראתי טוקבקים ולא התייחסתי לתגובות".
מיצית את מלוא הפוטנציאל בקריירה שלך?
"אני חושב שיכולתי להגיע ליותר. היה לי משחק ענק באירופה מול אטלנטה, ולאחר המשחק המאמן שלהם, גספריני, בדק לגביי וסימן אותי, אבל אז נפצעתי בגומלין וזה לא יצא לפועל. מצד שני, השגתי הרבה יותר ממה שחשבו וציפו ממני בתחילת הדרך. הרבה חשבו שלא אגיע לליגת העל ואכלו את הכובע".
היית סמל בבני יהודה ועזבת בטונים צורמים. כועס עליהם?
"אני לא כועס עליהם ובכלל אני לא נוטר טינה, גם למאמנים שלא היו טובים איתי. אני מזוהה יותר משאר הקבוצות עם בני יהודה ותמיד אשאר האוהד שלהם. אני חושב שהם חייבים לשחזר את העונות הגדולות, כי זה מועדון של טופ ליגת העל. בני יהודה שייכת לרמות הגבוהות ותהיה שם".
שאלות קצרות
המועדון שהכי נהנית בו?
"בני יהודה".
מאמן שהכי השפיע עליך?
"עומר פרץ, ולא אשכח גם את יוסי אבוקסיס שנתן לי במה בליגת העל".
מאמן שצריך לבקש ממך סליחה?
"האמת היא שאני מתקדם ולא נוטר טינה, אבל שני המאמנים שהיו לי איתם מחלוקות הם קובי רפואה וחיים סילבס. הייתה פחות כימיה בינינו".
השחקן הכי גדול ששיחק לצדך?
"פדרו גלבאן, אלירן עטר ועדן בן בסט. כולם שואלים על אחי מאור, אז חייבים לציין שניצחתי פעמיים כששיחקתי נגדו".
הקהל שהכי ריגש אותך?
"הקהל של בני יהודה - באו, הרימו לי תמיד ושרו לי שאני הראשון במשפחה".
רגע שיא?
"זכייה בגביע המדינה ושער באירופה מול זניט".
רגע עצוב?
"פציעות ורגע הירידה של בני יהודה".
פספוס שלא הגעת לנבחרת?
"הייתי בכמה אימונים בתקופה של אלישע לוי, אבל לא הצלחתי לייצר מספיק מספרים כדי להיות שם".
אבא שלך?
"דמות מאוד מרכזית בחיים שלי ובקריירה שלי. הוא תמך בי תמיד ואני מודה לו על כך. בניגוד אליו, אני לא חושב לעזוב את ישראל, ולדעתי זה יקרה אם הבן שלי ירצה ויתקדם לקריירה בחו"ל, אז ארצה להיות לצדו, אבל לא מעבר לזה".
סגירת מעגל?
"בעיניי, הפרק שלי בכדורגל הסתיים, ואולי סגירת מעגל תהיה שהבן שלי יזכה באליפות או בתואר, ואני מאחל לו המון בהצלחה".
