התאריך 17 בפברואר 2025 ייזכר כאחד הימים השחורים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. ביום הזה חשף יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שינו זוארץ, פרשה על הטיית משחקים לכאורה בליגות הנמוכות. יותר מ־40 חשודים נחשפו באותה פרשה – חלקם כבר הושעו מכל פעילות לכל החיים, חלקם עדיין בגדר חשודים, ויש גם כאלה שכבר חזרו לשטח.
השבוע נחשפה פרשייה חדשה, הפעם בקבוצת מ.ס קריית ים מהליגה הלאומית. החשד: קבוצת עבריינים ניהלה לכאורה את המועדון, והייתה אחראית להטיית משחקים – הכל בגלל הימורים בלתי חוקיים בארץ ובחו"ל. ההימורים הפכו למעשה ל"מכת מדינה" בליגות הנמוכות כבר לפני כמה שנים, ובשנתיים האחרונות מנסה ההתאחדות לכדורגל לפעול נגד התופעה, אך ללא הצלחה מרובה. גורם בכיר באחד המועדונים הבכירים בליגה א' אומר: "זאת מכה שמלווה את הכדורגל בכל הליגות, וכעת מנסים לפעול נגד זה. הבעיה, או כמו שאני קורא לזה 'הנגיף', הרבה יותר גדולה".
עו"ד אוהד כהן, מומחה לדיני ספורט ויו"ר משותף של ועדת משפט וספורט של לשכת עורכי הדין, מסביר מדוע הבעיה מתפרצת דווקא עכשיו: "המציאות בכדורגל לא השתנתה, דברים התנהלו באופן שמהווה כר פורה לשחיתויות ולהימורים במשך עשורים, וכאשר הרקע הוא כזה – אין כל סיבה לצפות לתוצאה אחרת.
"במשך שנים התעלמו, ובכך גם תמכו בעקיפין, בהתנהלות כזו. בתקופה האחרונה הדבר היחיד שהשתנה הוא הרצון של ההתאחדות לכדורגל בישראל לרצות את ארגון פיפ"א. בפועל, מתוך 40 נאשמים בפרשת ליגה א' צפון רק בודדים הורשעו, רוב השחקנים זוכו לחלוטין מכל אשמה. הליגה אמנם נסגרה והדבר יצר הד תקשורתי גדול, אבל אין באמת יכולת להתאחדות להגיע לחקר האמת".
כבר כמה שנים עננה כבדה מלווה את הליגות הנמוכות בנוגע לפעילויות לא חוקיות: הטיות משחקים, השפעה של גורמים עברייניים שהובילו למכירת משחקים, חדירה של הימורים בלתי חוקיים ותופעת החוזים הכפולים. בשנה שעברה בדיקות פוליגרף שימשו ככלי מרכזי בחברת החקירות של ההתאחדות לחשיפת הפרשה במטרה לשמור על טוהר המשחק.
בעקבות גיוס עד תביעה, יו"ר צעירי אום אלפחם פאדי מחאמיד הגיע לעסקת טיעון שבה הפליל לכאורה 40 שחקנים, מאמנים ובעלי תפקידים שונים – עסקה שעלתה להתאחדות מחיר כבד. בחקירה חלק מהחשודים סירבו לעבור בדיקת פוליגרף ואחרים כשלו בה.
עו"ד כהן מצביע על הבעיה המבנית בליגות הנמוכות: "ברוב המקרים מדובר בעמותות עם תקציבים נמוכים, ניהול שמתבסס על מתנדבים, אנשים לא איכותיים ורמה מקצועית ירודה. במציאות הזו ברור שייווצרו עסקנות, כסף מזומן ושחיתות".
תגובת שרשרת
הסיפור התחיל למעשה לפני שנים אחדות, כאשר הוחלט על תקציב מקסימלי של מיליון שקלים לקבוצות בליגה א'. מטרת ראשי ההתאחדות הייתה למנוע "כסף שחור", ובעיקר פירוק קבוצות. אולם בקרב לא מעט מועדונים ניסו למצוא פתרונות יצירתיים לעקוף לכאורה את ההגבלות, כשלמשל חלק מהשחקנים הוחתמו על חוזה נוסף בחברות פרטיות. למעשה, דובר בשילוב של שני חוזים, בדומה לחשדות נגד עירוני טבריה מליגת העל.
עו"ד כהן מבקר את ההחלטה: "ההתאחדות ניסתה להתמודד עם זה לפני שנה וחצי והתחילה להגביל את סכומי השכר שהקבוצות יכולות לשלם לשחקנים ולדרוש הפקדת הסכמים בבקרה התקציבית כמו בליגות מקצועניות. בפועל, הדבר הביא בדיוק לתוצאה הפוכה – מי שמבין קצת בכלכלה גם יכול היה לצפות את זה מראש. זו התערבות בוטה ומלאכותית בשוק החופשי ובתמחור שכר השחקנים, התערבות שיצרה מצב שבו מרבית חוזי השכר אינם משקפים נאמנה את השכר האמיתי".
העניין גרר תגובת שרשרת בעייתית: קבוצות שונות ניסו לעקוף את ההגבלה כאמור באמצעות יצירת חוזים כפולים או פיקטיביים, וכן על ידי העסקת שחקנים בתפקידים אחרים בתוך המועדון או ברשויות המקומיות. כל אלו הובילו קבוצות לא מצליחות לפנות לכאורה לגורמים עברייניים להלוואות, ומשם הדרך להטיות משחקים לטובת הימורים לא חוקיים הייתה קצרה.
על פי גורמים שונים, מדובר בסדר גודל של מיליארדי שקלים סביב הימורים ועבירות שחיתות נוספות בליגה הלאומית ובליגות הנמוכות. לכל מגרש בליגות הנמוכות מגיעים "שדרים" – נציגים של חברות הימורים בלתי חוקיים שמדווחים על כל מהלך, החל מקרן ראשונה, בעיטה לשער, שליפת צהוב, עבירה ראשונה, וכמובן תוצאות. מרבית ההימורים מחו"ל מגיעים מסין ועוד מדינות במזרח הרחוק, כמו גם מסעודיה.
התופעה זלגה בשנים האחרונות גם לליגה הלאומית, בעיקר לקבוצות שעולות (ויורדות) מהליגות הנמוכות. כרגע פחות ידוע על קבוצות בכירות (שמתנדנדות בין הליגה השנייה לליגת העל), אם כי ברור שההשלכות משפיעות גם עליהן, ועשויות להתפשט למועדונים נוספים, במוקדם או במאוחר.
"יש כאן כסף גדול"
בפרשה שנחשפה השבוע זוהו מהלכים של בעלי תפקיד שמכרו משחקים, סגרו תוצאות ושימשו כבלדרים. זה נעשה בין היתר באמצעות איומים של עבריינים על שחקנים והעברת הודעות על סגירת תוצאה תוך כדי משחק, תוך העברת כסף בין בעלי תפקידים. העמדות המבוקשות ביותר להטיית משחקים הן ההגנה והשוער.
לשאלה מה צריך לשנות, עו"ד כהן מציע פתרון מבני: "הייתי מתחיל בניהול מחדש של תקציבי ההתאחדות. כל שנה ההתאחדות מכניסה כ־160 מיליון שקל, אבל מצד שני מקציבה חוקר אחד לפרשת ענק – זו רק דוגמה אחת לאבסורד הכלכלי שם. לדעתי, ניהול נכון של סכומי הכסף האלה יכול להביא לשינוי וצמיחה מהירה להפסקת האלימות במגרשים ולאכיפה והוקעה של שחיתויות בשיתוף עם המשטרה, אבל עם פחות תלות בה".
יו"ר קבוצה מהמחוז הצפוני של ליגה א' מסכם: "אם בהתאחדות לכדורגל חושבים שהבעיה תיגמר בחקירות שונות, אבל ללא טיפול בשורש הבעיה – הוא טועה. בשנה שעברה זה היה אום אל פחם וליגה א' צפון, הפעם זה קריית ים והליגה הלאומית, ומחר זה יכול להיות מועדון אחר. אין כאן יעקב שחר, מיטש גולדהאר, אדמונד ספרא ואלונה ברקת, אבל יש כאן כסף גדול שנמצא בעיקר מחוץ למגרש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
