מועד ההעברות של חודש ינואר יצא השבוע לדרך, ונראה כי אחד המלפפונים החמים עשוי להיות עבדאללה חליחל. החלוץ בן ה-25 סיים עונה מצוינת בדילה גורי מגאורגיה, איתה זכה בתואר הראשון בקריירה - עם זכיה בגביע המקומי.
למרות ההצלחה, חליחל בחר שלא להמשיך בקבוצה, וכעת הוא בוחן מספר אופציות בישראל ובחו"ל. בראיון מיוחד ל"היום", הוא מספר על החוויה בגאורגיה, הפער מול ליגת העל והכעס שנותר מבני סכנין - המועדון האחרון שלו בישראל.
איך אתה מסכם את העונה האחרונה בגאורגיה?
"אני חושב שזאת הייתה הצלחה גדולה. זו לא החוויה הראשונה שלי בחו"ל, כי גם הייתי בדובאי, אבל הייתה לי התלבטות אם לצאת לגאורגיה - ובדיעבד אני שמח על ההחלטה. סיימתי תקופה של שלושה חודשים עם חמישה שערים ובישול, ובעיקר נהניתי מכל הבחינות".
"מקווה למצוא בית חדש"
כמה ריגש אותך לזכות בתואר ראשון בקריירה?
"זה מאוד ריגש אותי. תמיד חולמים על התואר הראשון. גם אם אחר כך זוכים בעוד שלושה-ארבעה תארים וגם אם לא – התואר הראשון הוא משהו מיוחד".
איך אתה רואה את הליגה הגאורגית מול הליגה הישראלית?
"אני חושב שהליגה הגאורגית היא ליגה טובה. רוב הקבוצות שם מתאימות לליגת העל, והקבוצות הבכירות יכולות להיאבק בצמרת ליגת העל בישראל. חיפשתי מקום שבו אוכל לבלוט ולהביע את עצמי, ואני שמח שמצאתי את עצמי באחד המועדונים הגדולים בגאורגיה".
למה החלטת לא להמשיך שם?
"הייתה לי אופציה להמשיך, אבל יחד עם הסוכן שלי, אריאל בוזורגי, החלטנו שלא להמשיך מסיבות אישיות, ואני מקווה למצוא בית חדש".
מה האופציה הבאה?
"יש לי כבר מספר הצעות – גם ממדינות כמו אזרבייג'ן ואוסטריה וגם ממספר קבוצות בליגת העל. הרצון שלי הוא לחתום במקום שאוכל להתקדם, ועדיין לא החלטתי אם זה יהיה בישראל או באירופה".
איך היה היחס לישראלים בגאורגיה?
"היחס היה מצוין, במיוחד כשחלק מהבעלים של דילה גורי הם ישראלים. הם כיבדו אותי מאוד, נתנו לי את כל התנאים להצליח, ונפרדנו בצורה הכי טובה".
מה לא עבד בארץ שעוד לא מצאת קבוצה משמעותית?
"מבחינתי, עוד לא מצאתי בישראל את המאמן הנכון שייתן לי את ההזדמנות וידחוף אותי. בפעם האחרונה ששיחקתי בישראל, בבני סכנין, עשיתי מספרים טובים וכבשתי שבעה שערים כי קיבלתי הזדמנות מסלובודאן דראפיץ', שנתן לי ביטחון".
אז למה לא המשכת בסכנין?
"הגעתי לשם כדי לעשות עונה טובה, ואז הגיע המקרה במשחק הגביע מול בית"ר ירושלים. עליתי עם מוטיבציה גבוהה, 'לאכול את הדשא', ופתאום איבדתי את זה כשהורחקתי אחרי חמש שניות. כעסו עליי ומיד הבנתי שאני לא אשאר שם. נפגעתי, אבל אני אוהב את המועדון ואת הקהל".
"לא כועס, אבל פגוע"
הכעס הוא על אבו יונס וההנהלה?
"אני לא כועס, אבל אני פגוע. עשיתי הרבה דברים טובים, ואני ממשיך הלאה ולומד את הכדורגל. נכון שעשיתי טעות במשחק גורלי, אבל ההתנהלות הייתה אמורה להיות אחרת".
אתה מודע לכך שההחלטה לגבי הקבוצה הבאה תהיה קריטית?
"אני יודע, ולכן אני מחכה עד שאקבל את ההחלטה הנכונה. יכולתי לחתום כבר מזמן, אבל בחרתי לחכות ולבחור נכון".
אתה מתייעץ עם מישהו מהכדורגל?
"אני מדבר עם מואנס דאבור, שהוא בטופ העולמי, ואני מעריך אותו מאוד. התייעצתי איתו גם כשיצאתי לדובאי, וגם עכשיו אנחנו מדברים".
לסיום - איפה נראה אותך בעוד שלוש שנים?
"במקום טוב באירופה, עם מטרה ברורה: להתקדם כמה שיותר משם".
