גם ה-VAR לא עוזר: העונה המסויטת של שופטי ליגת העל

הוועדה המקצועית של איגוד השופטים ניתחה העונה יותר מ-80 התערבויות משמעותיות של ה-VAR מתחילת הליגה. מדובר בכמות גבוהה גם במונחים של הכדורגל הישראלי, שגם כך הליגה המקומית היא בין אלה שיש בהן הכי הרבה התערבויות של שופטי המסך בכל רחבי אירופה.

בכירים באיגוד מודים כי "יש העונה יותר מדי טעויות גם מצד השופטים במגרש וגם בנוגע להתערבויות ה-VAR", אך בעיקר מודאגים מהתלות שיש במצלמות הטלוויזיה. ביוני האחרון החליטו באיגוד השופטים להחליף את כל חברי הוועדה המקצועית, ולתפקיד היו"ר מונה זיו אדלר, שהיה גם על המגרש וגם מול המסך.

כדי לנסות למזער את הטעויות, מונה "מאמן שופטי מסך" בדמותו של משה בוחבוט. מדי שבוע מנותחים מקרים מורכבים בארץ ובעולם על בסיס הדגשים של אופ"א, ולמרות כל אלה, אחוזי ההתערבות והטעויות נותרו גבוהים ביחס ליותר מ-80% מהליגות ברחבי היבשת.

"הכלי שהיה אמור להיות לעזר לשופטי הכדורגל הוא הגורם העיקרי שמכשיל אותם ו'מאיר' אותם בצורה לא מקצועית ואף חובבנית עד כדי כך, שמעמדם בשנה-שנתיים האחרונות הוא הנמוך ביותר בכל שנות פעילות איגוד השופטים, מבחינה מקצועית", קובע שופט העבר אייל צור, שהוסיף: "הסיבות לכך רבות, החל מאישיות השופט, הדרך שמלמדים אותו לשפוט, הבנת המשחק, קיצורי הדרך לליגת העל, קידום של שופטים שלאו דווקא מסיימים בצמרת הדירוג, אי הורדת ליגה של שופטים חלשים מליגת העל והאנשים שהובילו עד השנה את השופטים כחברי הוועדה המקצועית, שהיו בינוניים".

אין אוטוריטה

ריבוי התערבויות מצד שופטי המסך מאט את קצב המשחק. די לראות מה קרה בשני המחזורים האחרונים. בדיקה של השופט הבינלאומי הכי בכיר בישראל, אוראל גרינפלד בדרבי החיפאי, ארכה כמעט שלוש דקות, כשבסך הכל, באותו המשחק, היו עצירות של יותר משש דקות במצטבר. בשישי האחרון, אביעד שילוח התעכב קרוב לשלוש דקות בהחלטת מסך במשחק בין מכבי נתניה להפועל ירושלים, אבל אלה רק דוגמאות על נושא שקיים כמעט על בסיס שבועי.

שופט העבר לירן ליאני ציין בעמוד הביקורת שלו ברשתות החברתיות כי "ה-VAR 'סירס' את השופטים, הכניס אותם לאזור נוחות שגורם להם להסיר מעצמם אחריות". שופט בכיר בליגת העל הודה בשיחה עם "היום" כי "יש משהו בזה שהשופט יודע שתמיד יש מי שיתקן אותו במידת הצורך, אבל לא תמיד התיקון נדרש".

עוד הודו שופטים בליגת העל, כי הם "צופים בליגות בכירות באירופה ושם התערבות מגיעה רק על עבירות משחק חמורות ולא כמעט על כל מגע רך, כמו לא מעט פעמים העונה בישראל". למעשה, ישנו כמעט קונצנזוס כי עד כה הרמה הכללית השיפוט בישראל רחוקה מלהשביע רצון, אם כי חשוב לציין כי בתוך האיגוד מציינים את ספיר ברמן ואת אביעד שילוח כ"מי שעשו התקדמות גדולה".

צור מנתח כי "שופטי ה-VAR שפרשו בשנים האחרונות, ולא נמנו עם המצטיינים שבשופטים". הוא הוסיף: "שופטי הכדורגל כיום אינם בעלי אוטוריטה ואישיות כפי שהיו שופטים בעבר כמו מאיר לוי, אלון יפת ואחרים. היום מלמדים את השופטים לרוץ, להיות בכושר גבוה ולשפוט כמו 'רובוטים'. צורת הלימוד הינה ב'קליפים' של אירועים ומה יש לעשות על פי החוק".

אחת המסקנות שמתחדדות בשבועות האחרונים, היא שישנה בעיה גם בהבנת המשחק מצד חלק מהשופטים בשתי הליגות הבכירות, וזו כבר בעיה מהותית. חוסר הבנה של סיטואציות בתוך המשחק גורמות לשיקול דעת מוטעה, לעיתים גם מצד אלה שנמצאים בניידת ה-VAR. מלבד זאת, התקבלה החלטה שלא "להקפיא" שופטים על טעויות, אלא לשבץ אותם בלי קשר ליכולת שהם מציגים. כלומר, אין מנגנון "ענישה מקצועית" וגם טעויות לא גורמות לשופטים להיות "מורחקים" לפרק זמן מסוים, כמו שחקנים למשל.

הנחיות הפוכות

"שופט הכדורגל צריך לדעת לנהל משחק עם המון פסיכולוגיה וניהול שחקנים, אנשי צוות ומצבים אתגריים. דבר זה חסר מאוד לשופטים היום", מסביר צור. "שופטים שמגיעים לליגת העל עושים זאת בטווח של מספר שנים קטן ולא שופטים מספיק משחקים בליגות הנמוכות והמאתגרות, שם יש בעיות וסיטואציות מורכבות שמעצבות את האישיות שלך כשופט. חוקת הכדורגל הינה ברורה, אולם השופטים נתקלים פעמים רבות בהנחיות 'הפוכות' של חברי הוועדה המקצועית לגבי אותן סיטואציות.

"השופט צריך לקבל החלטה מיידית ולא תמיד ברור לו מה עליו להחליט. שופט המסך במקרים רבים בעיניי לא מבין את תפקידו ומתערב במקרים רבים שאינו צריך להתערב. עליו להתערב רק במקרים של טעות ודאית וברורה, ולא בכזו שהשופט המרכזי צריך כמה דקות בשביל להבין את טעותו אם בכלל הייתה".

למרות הכל, העונה לא צפויים שינויים יוצאי דופן מבחינת סגל השופטים או השיבוצים. התוכנית לטווח הארוך היא לייצר יותר "שופטים בכירים לקידום ברמה הבינלאומית", אך בתור התחלה, הרמה חייבת להשתפר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות