יש מועדונים שהליגה הלאומית תפורה עליהם: עכו, נוף הגליל, ראשון לציון. בני יהודה לא שייכת לחבורה הזו. מבחינתה, הירידה הייתה אמורה להיות תקלה זמנית עם שלט "תכף נשוב", אבל עם הכניסה ל-2026 ירידה לליגה א' קרובה הרבה יותר, כאשר הקו האדום נמצא מעליה.
"כשחדרה הייתה בסוג של התרסקות, היה טבעי שלצד מכבי פתח תקווה יסמנו את בני יהודה כמועמדת רצינית לעלייה", אומר דן מורי, שגדל ושיחק בבני יהודה במהלך רוב הקריירה. "רק שהבעלים אלירן עובד והמאמנים שמגיעים צריכים ללכת לפי דרך ולהבין מהי תוכנית העבודה. לא יכול להיות שבני יהודה תשחק כדורגל אנמי ועצוב, שלא משרת את האוהדים".
"היא לא חייבת לעלות ליגה בכל מחיר, אבל כן צריכה להיות דומיננטית בכל משחק, גם אם מפסידה. אי אפשר לנצח בלי לבעוט לשער, או לקבל תבוסה של 6:0 - זה לא יכול לקרות. יש פערי רמות בין המשחקים, חוסר יציבות. הליגה הלאומית משוגעת, אבל היא עדיין ליגה עם דרך".
"האוכל פשוט לא טעים"
הכול היה אמור להיות תפור העונה על מידותיה של בני יהודה, ולא רק בגלל החזרה לאצטדיון המיתולוגי בשכונת התקווה. עובד, הבעלים, אינו אאוטסיידר שבא לעשות סיבוב. הוא היה שם מילדות כאוהד, וכשנעמד בראש הפירמידה לא חשש להכניס יד לכיס ולהשקיע מיליונים - כשההערכה היא שבשנים האחרונות הוזרמו בין 5 ל-7 מיליון שקלים לקופת המועדון.
"אין לי חשש במילימטר שאלירן עובד רוצה לגרום נזק", משוכנע אלוני מור, אוהד הקבוצה כמעט ארבעים שנה, שבמשך עשרים שנה שימש כצלם המועדון. "ממלאים שם את כל הפונקציות הנכונות: תנאים, מגרש, חדרי הלבשה. זה נראה מצוין, אבל כמו בלא מעט מסעדות - הכול נראה טופ, אבל האוכל פשוט לא טעים".
הרעיון היה למצוא נוסחה מצליחה. חזרתו של אלירן עטר למועדון בקיץ 2021 הייתה אמורה ליצור אפקט דומה לשובו של ערן זהבי למכבי תל אביב - כזה שמאחד בין ותיקים לצעירים ומוסיף מגע של זהב ברגעים הנכונים.
ההימור על מאור בורג
במאי 2024 הביא עובד למועדון כמנהל מקצועי את מאור בורג, שעבד במכבי חיפה במערך הסקאוטינג והוגדר כיד ימינו של גל אלברמן. בשכונה קיוו שמה שסייע להצלחה בכרמל יעזור להחזיר עטרה ליושנה.
עובד קיים שיחות רבות עם בורג כדי להבין עם מי יש לו עסק, ידע שזו החלטה לא פשוטה להעניק את המושכות למנהל מקצועי יחסית אלמוני במועדון עם יומרות - אך התעקש להפוך אותו לאחד המנהלים המקצועיים הבכירים בארץ. לצערו, זה לא קרה.
רק בשנת 2025 מינתה בני יהודה חמישה מאמנים – זמניים וקבועים: ערן סאסי, קובי רפואה, אלעד גבאי, מסאי דגו וכעת אלי לוי. ההערכה הייתה שיכולות הסקאוטינג של בורג יסייעו להביא שחקנים איכותיים לשכונה, אך גם זה לא קרה.
"בן אדם עם אפס אחוזי פגיעה בהבאת שחקנים, ובתקופתו הוחלפו כל כך הרבה מאמנים - מה הערך שלו, מה הוא תרם למועדון?" תוהה דן מורי. "לבנות כל שנה מחדש זו בעיה. גם מכבי חיפה לא לקחה אליפות תוך עונה אחת, וגם לא הפועל באר שבע. צריך להביא בקיץ שלושה-ארבעה שחקנים שמתאימים לשיטה ובינואר לחזק את השלד בעוד שניים-שלושה. זה תהליך שלוקח זמן ודורש אנשי מקצוע שיודעים לעמוד בלחץ ושאפשר ללכת איתם דרך".
מסאי דגו הוחתם אחרי קדנציה לא מוצלחת במכבי חיפה ובהפועל תל אביב. בורג הכיר אותו מתקופתו המוצלחת במחלקת הנוער של חיפה והאמין שיוכל לשחזר איתו הצלחות, אך דגו פוטר ב-24 באוקטובר לאחר ארבעה הפסדים רצופים, כשבני יהודה במרחק 11 נקודות מהמקום השני.
"הייתה תחושה בתחילת העונה שזה הולך להיות 0:4 בכל משחק, וזה גם היה הדיבור", מספר אלוני מור. "אבל הם לא פגעו. בהתחלה, אחרי הפסדים, הייתי מגיב בצחוק ברשתות ש'בני יהודה לא תרד', כי הייתי משוכנע שזו תקלה ונרוץ לעלייה. היום אני באמת רק מקווה שלא נרד. לא תגיד שהביאו שחקנים שנפצעו - פשוט לא הביאו החתמות מעניינות. תן שם אחד של שחקן שאתה יכול להזדהות איתו, כוכב? אין".
הרעיון של עובד היה שגם הפועל כפר שלם, מהשכונה הסמוכה, תהפוך לקבוצת בת בזמן שבני יהודה תתבסס בליגת העל. בפועל, כפר שלם נמצאת במקום השביעי בלאומית, בעוד בני יהודה מדשדשת במקום ה־15.
"קיבלנו בומבה לפנים"
"אחרי 33 שנים בבני יהודה, גם אם אתה לא רוצה - אתה הופך לאוהד", אומר יעקב אסייג, ששיחק ואימן בקבוצה וכיום נמצא בצוות המקצועי של כפר שלם."אני נהנה מאוד במקום שבו אני עובד, אבל בני יהודה היא הבית. כואב לראות אותה במצבה. זו לא קבוצה שכונתית – זו קבוצה שצריכה להיות בליגת העל".
העונה הייתה אמורה להיות חגיגית עם החזרה לשכונת התקווה. המינויים נחטפו, הקהל הגיע, אך ממחזור למחזור ומכישלון לכישלון גובר החשש מירידה נוספת. "הפחד הוא שבני יהודה תתאדה כמו שמשון תל אביב וקבוצות שכונתיות אחרות, ואז גם הקהל ייעלם", אומר הסופר דודו בוסי, יליד השכונה ואוהד הקבוצה.
"מכירת 2,000 מינויים מעידה על עוצמה, אבל ככל שהציפיות גבוהות יותר - כך הבומבה לפנים כואבת יותר. היו שנים שהתנדנדנו בין הליגות והיו שנים בצמרת, הכול עניין של תקציב וניהול. בני יהודה צריכה להישאר בליגה ואז לעלות. אולי אני רומנטיקן, אבל אני מאמין שהימים היפים עוד יחזרו".
