בני יהודה נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה, כאשר הקבוצה מדורגת בתחתית הליגה הלאומית עם סכנה ממשית לרדת לליגה א'. בכל זאת, אוהדי הקבוצה הוכיחו את אהבתם למועדון ותמכו בה בסיבוב ח' בגביע המדינה, בו ניצחה הקבוצה את מכבי אתא/ביאליק בתוצאה 1:2.
אחד הכוכבים הגדולים של המועדון בעבר, שגם היה שותף בתקופות היפות שלה, הוא אסי בלדוט. מי שחגג לפני חודשיים את יום הולדתו ה-44 ונחשב לסמל הכתומים בשנות האלפיים הוא אחד האנשים המוערכים ביותר ביציעי שכונת התקווה, אבל התרחק מהליגות הבכירות ועובד כעת במפעל אצל שחקן עבר אחר, בן לוז.
אתם בוחרים: מי הספורטאי הישראלי של 2025? הצביעו כאן!
"כואב לי מאוד" אומר בלדוט בראיון מיוחד ל"היום" בהתייחס למצבה של קבוצתו האהובה, "גדלתי שם מגיל 8 וחונכתי שם. ספגתי את הדברים הטובים וחוויתי המון חוויות טובות. כואב לי, אבל אני מאמין ומקווה שהם יתעשתו וישרדו העונה בליגת הלאומית ויבנו את עצמם כדי לצאת לדרך חדשה בעונה הבאה".
מה היית ממליץ להם לעשות?
"קשה לי להיכנס לנעליים שלהם כי אני לא נמצא בתוך המועדון ולא יודע מה קורה, אבל כן הייתי אומר לכל שחקן שלובש את החולצה של בני יהודה יסתכל על הסמל ויבין שבני יהודה זה לא מועדון רגיל, אלא מועדון עם לב ונשמה ולב שמשאירים על המגרש. כל מי שקשור למועדון צריך להתגייס ולהוציא את הלב שלו לטובתו ואם לא, חלילה, אז זה ייגמר בליגה א'. מבחינה מקצועית, אני בטוח שהצוות ייעשה שיקולים מקצועיים בחודש ינואר. אני מדבר הרבה עם אוהדי בני יהודה ונקרע לי הלב לשמוע אותם".
החזרה לשכונה - זה טוב או רע לבני יהודה?
"הייתי באצטדיון בשכונת התקווה מגיל 8 כאוהד וכשחקן. כאשר הכל הולך טוב ומנצחים, אז זה אצטדיון מרגש והרבה יותר לבבי מבלומפילד, ששם גם אם מגיעים 4,000 אוהדי בני יהודה אז לא מרגישים אותם ובשכונת התקווה כן. מצד שני, כשלא הולך, אז מרגישים את הלחץ והקושי מול הקהל וזה עלול לעשות נזק".
"היו רגעים בקריירה שהייתי ראוי לנבחרת ישראל"
נחזור לקריירה שלך. מיצית את מלוא הפוטנציאל?
"ממש לא. רוב השנים בבוגרים שיחקתי בתפקידים שפחות התאימו לי. רציתי לשחק באמצע כפליימייקר ובמקום זה שיחקתי בצד לצד שחקנים כמו בן לוז ופדרו גלבאן וזה הקשה עליי. בראשון לציון ורמת השרון שיחקתי באמצע והייתי מבקיע ומבשל הרבה שערים. בבוגרים הזיזו אותי הצידה".
אולי היה נכון לעבור בשיא שלך למועדון אחר, בכיר יותר?
"יש לי אופי נאמן ותמיד ידעתי שאם לא אקבל הצעה סופר איכותית ושוברת שוויון, אז לא חשבתי לעזוב. אולי יכולתי לצאת לעשות קריירה גדולה יותר, אבל מצד שני יש שחקנים שיצאו למועדונים גדולים ונשכחו, ככה שאני מרוצה ממה שעשיתי, לבטח שהפכתי לסמל וזכיתי להמון כבוד".
הסמל האחרון היה אלירן עטר והוא כבר לא שם.
"אלירן הוא דמות וכישרון בלתי רגיל. שיחקתי עם הרבה שחקנים ואם מסתכלים על נטו כישרון, אז הוא אחד הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. יש לו גם אופי של מנהיג, אבל מהשיקולים שלו ושל המועדון זה נגמר ואלירן קיבל את ההחלטה הטובה עבורו והוא שלם עם זה".
מרגיש פספוס כלשהו בקריירה?
"קצת שאולי לא עמדתי על שלי במקרים מסוימים ותמיד ראיתי את טובת הקבוצה על טובתי האישית. לפעמים הייתי צריך להתעקש על עצמי. תמיד היה אכפת לי מהקבוצה ותמיד הייתי עוזר לשחקנים הצעירים שהיו הולכים איתי לאכול, האופי שלי היה שאעזור לכולם במקום לעזור לעצמי".
שיחקת בכל נבחרות ישראל חוץ מהבוגרת.
"הגעתי עד הנבחרת הצעירה וזה בהחלט פספוס. היו רגעים בקריירה שהייתי טוב והייתי ראוי לנבחרת. אני ישן היום טוב בלילה כי עשיתי קריירה מספקת ואני מודה שיש לי מה להעביר לשחקנים הצעירים. עליתי למשחק הראשון שלי בבוגרים ביום הולדת 17 ויש לי מעל 600 הופעות".
"להיות הקפטן מול איינדהובן - רגע השיא בקריירה"
המאמן הכי גדול שאימן אותך?
"אלך בעיקר על מי שהשפיע עליי וזה היה ניצן שירזי ז"ל. הוא היה דמות ואישיות בלתי רגילה שהערצנו והמוות שלו היה קשה ופגע בנו. גם גיא לוזון היה מאמן נהדר ועשינו עמו דברים מדהימים באירופה".
השחקן הכי גדול ששיחק איתך?
"וואו היו מלא לאורך השנים וכל אחד והתקופה שלו. בן לוז, בטורינה, אלירן עטר, ראובן עובד, פדרו גלבאן. כל אחד היה כוכב בפני עצמו".
רגע שיא בקריירה?
"יש לי תמונה שאני עומד בחדר ההלבשה בהולנד במשחק באירופה מול פ.ס.וו איינדהובן עם סרט הקפטן. הייתי בהתרגשות שיא. כילד שגדל במועדון, להגיע למשחק בבמה הגדולה ביותר כקפטן הקבוצה. רגע מצמרר".
מה יהיה סגירת מעגל?
"אני לא מאמן, ככה שזה לא איתי, אלא אולי הילד שלי שמשחק כדורגל יגיע לרמות הגבוהות או לראות את הילדים שאני מאמן כיום משחקים בסמי עופר, בלומפילד או טדי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו