וואו, איזו סטירה קיבלנו אתמול (שבת) נגד עירוני טבריה. הלם. לא זכורה לי השפלה כמו זו בליגה לפחות ב-13 העונות האחרונות. האמת היא שהגיע לנו ההפסד הזה לאור הגישה היהירה והמזלזלת שאיתה עלו השחקנים עוד מהדקה הראשונה.
ועוד באיזה תזמון? באחד המשחקים הקריטיים העונה! עם הזדמנות גדולה לפתוח פער משמעותי בזמן שליריבות הישירות במחזור הזה צפויים מפגשים קשים ומאתגרים. במקום זאת נתנו לבית"ר ירושלים ולמכבי תל אביב זריקת אדרנלין אדירה והזדמנות לצמצם את הפער. זו לא בעיטה בדלי זו מספרת בדלי!
לצערנו הרב זו לא הפעם הראשונה שאנחנו עולים בגישה כזו. כל איבודי הנקודות מול הקבוצות "הקטנות" לוו באותה הדרך. יש לשחקנים תחושה שגם אם הם לא יטרפו את הדשא השערים ייכנסו איכשהו לבד. אבל הנה עובדה שזה לא תמיד קורה. הדבר נכון בעיקר במשחקי החוץ שבהם אנחנו מציגים את היכולת הכי פחות משכנעת.
מתעקשים על חיים קשים
נכון, היה שיפור מסוים בתחילת המחצית השנייה אחרי החילוף הכפול עד השער והאדום של ג'יבריל דיופ (שלא היה בחיים), אבל למה לחכות לחצי השני? אני לא יודע איך לספר את זה לשחקנים, אבל הנה אגיד את זה בכל זאת: כשאתם משחקים בצורה איטית, בלי לחץ גבוה, בלי בעיטות לשער ובלי תשוקה אתם לא תכבשו.
עלינו למשחק מול קבוצה כשגם בהרכב החזק שלה היא לא אמורה להוות איום כלל ועוד היא הייתה בהרכב חסר. למרות שרק עכברי ליגת העל ידעו לזהות מי שחקן הרכב ומי ספסל בקבוצה הזו. זו קבוצה שוויתרה מראש על ניסיון לנצח אותנו או לעבור את החצי בכלל ובכל זאת עשתה איכשהו את הניצחון הגדול בתולדותיה ואחד ההפסדים המבזים שלנו.
מה זה נותן לנו לנצח פעם אחר פעם את הקבוצות הבכירות יותר בליגה ואת היריבות הישירות לצמרת אם אנחנו מאבדים נקודות מול הקטנות? איך נפתח פער בצורה הזו? למה אנחנו מתעקשים לעשות החיים שלנו קשים? צריך לדעת להגיע מוכנים למשחקים כאלו.
נכון שאין את הדרייב שיש מול הגדולות, נכון שאין את השטחים הפתוחים אבל צריך לחפש פתרונות אחרים איך מפצחים בונקר. עצם העובדה ששי אליאס ההגנתי והפיזי פתח בהרכב במשחק מראה שרן קוז'וך לא התכונן כמו שצריך. במשחק כזה צריך שחקנים יצירתיים וטכניים, לא קצבים.
הסגל קצר מדי
עיקר הבעיה היא שאין ספסל מספיק איכותי ואין תחרות על ההרכב. זה מוביל שחקני הרכב להיות בטוחים במקום שלהם גם אם הם עולים בגישה יהירה ומזלזלת וגם אם הם לא ישחקו טוב במשך מספר מחזורים. בצדק, מה ידרבן אותם להשתפר?
קוז'וך מאמן מצוין ואין ספק שהקרדיט להצלחה של הקבוצה בשנתיים האחרונות הוא שלו. יחד עם זאת, ללכת ראש בקיר לא יוביל אותו ואותנו לשום מקום. ההימור על 12-13 שחקנים בלבד עלול להוביל אותנו למפח נפש ולהתרסקות החלום בשלב מוקדם מאוד העונה.
בעונות האליפויות הגדולות של הפועל באר שבע על כל עמדה היו לה שני שחקנים ברמה גבוהה. לכל אחד היה מחליף ראוי וכל שחקן ידע שאם הוא לא יהיה טוב הוא לא יפתח בהרכב במשחק הבא. היום כאמור זה לא המצב.
אם במועדון ידעו לספוג את הזעזוע וללמוד ממנו, אז ההפסד הזה יכול להיות נקודת מפנה העונה ויכול לעשות רק טוב. שכן אם הפועל ב"ש לא תתחזק בינואר בצורה משמעותית ותעמיק את הספסל באיכות, הרי שאנחנו בוודאות נפסיד במאבק האליפות וזה יהיה ליריבה העיקרית שלה העונה - הפועל ב"ש.
אחרי הוצאת הקיטור, צריך גם לדעת לאבד את הראש. המצב לא נורא ולא צריך להכנס לפאניקה. להתאושש ולהתקדם הלאה.
