העונה יש בליגת העל רמת שיפוט לא טובה. הרבה טעויות, בכרטיסים אדומים ובפנדלים ובעיקר בנגיעות יד. לא ברור מתי ה-VAR צריך להתערב ומתי לא. הרבה מהשופטים שיושבים ב-VAR לא מבינים שהתפקיד שלהם להתערב רק מתי שהם בטוחים שהשופט טעה. ברגע שהבדיקה לוקחת כמה דקות ובודקים מהרבה זוויות, למעשה מפספסים את המהות של ה-VAR. זה יוצר חוסר אחידות וגורם לכעס גדול מצד המאמנים.
טעות בולטת הייתה אתמול במשחק של הפועל תל אביב. בפנדל שנשרק לטובת עירוני קריית שמונה רואים שיזן נסאר הכשיל את יריבו מחוץ לרחבה ואחר כך היה מהלך מתמשך. זו הייתה צריכה להיות בעיטה חופשית מחוץ לרחבה. השחקן של קריית שמונה לא נפל בגלל שנגעו לו ביד בתוך הרחבה, אלא ברגל מחוצה לה.
הכרטיס האדום שהפועל קיבלה הוא מאוד גבולי. נסאר הרים את הרגל, אבל הפגיעה הייתה כבר כשהרגל ירדה למטה והוא לא עשה משהו אלים. אפשר כמובן לפרש את זה שהפגיעה הייתה מעל הקרסול, אבל לא בגלל זה משאירים קבוצה בעשרה שחקנים. זה לא שהשחקן עשה משהוא לא אחראי, אלא הרים את הרגל טבעי. ה־VAR בכלל לא היה צריך להתערב בזה.
דרושה שקיפות ואחידות
באופן כללי השופטים בליגה ברמה יותר גבוהה מבעבר והם מגיבים יותר מהר לאירועים, אבל יש הרגשה שבוועדה המקצועית של איגוד השופטים מגבים מהר מדי את שופטי המשחק ואת שופטי ה-VAR כדי לא ליצור עליהם תקשורתי. צריך לחדד את הנהלים כדי שתהיה אחידות בין כולם.
נושא האחידות הוא הדבר המשמעותי שהייתי משפר בשיפוט בליגת העל, לצד השקיפות של איגוד השופטים. חסרה לי גם אוטוריטה של שופטים כמו מאיר לוי, אבל זה לא באשמת השופטים של היום, כי מלמדים אותם חוקה, ופחות נותנים להם להביא את האישיות שלהם.

![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)
