78 ימים עברו מאז הניצחון האחרון של מכבי חיפה, על מ.ס אשדוד, ו-218 ימים מאז הניצחון האחרון של ברק בכר, אי שם בשלהי העונה החולפת על בית״ר ירושלים בטדי. הניצחון 1:2 על הפועל תל אביב אמש (שלישי) הוא כולו בכר, שסוף כל סוף הגיע לעונה. לא רק שהוא הוביל את קבוצתו לניצחון מרשים על יריבה קשה עם חלק התקפי איכותי, אלא גם ניצח גם טקטית ובעיקר מנטלית.
שלושה ימים בלבד קודם לכן נגד הפועל פתח תקווה, רשמה מכבי חיפה את ככל הנראה משחקה החלש ביותר מבחינה התקפית זה שנים רבות, כשאפילו לא בעטה פעם אחת למסגרת שערו של עומר כץ. דווקא מהמקום הנמוך הזה הצליחו השחקנים, בניצוחו של בכר, לעשות את הסוויץ׳ ועוד במשחק המרכזי של המחזור מול יריבה לא פשוטה עם מאמן טקטיקן שבתקופה בהפועל באר שבע עשה לבכר חיים לא קלים בכלל.
הגישה של השחקנים במרבית הדקות הראשונות, וגם בעלייה למחצית השנייה לאחר סיום מחצית ראשונה בשליטה אדומה, היא דבר לא מובן מאליו בכלל. מכבי חיפה נמצאת בתקופה החלשה ביותר שלה זה קרוב לעשור ואילו בכר נמצא בתקופה הקשה ביותר בקריירה שלו. אתמול ראינו לראשונה זה תקופה ארוכה קבוצה מאומנת עם תבניות ותוכנית משחק מאוד ברורות. מעבר לאימון, ראינו גם שחקנים שרצים עבור המאמן שלהם, וגם את זה, בנוסף לטעם הניצחון, לא הרגשנו זמן רב.
הסגל של מכבי חיפה רחוק מלהיות טוב, וכמאמר הקלישאה ״הטבלה לא משקרת״. הרבה שחקנים שנראו טוב אתמול עשויים להיראות פחות טוב בהמשך העונה, אבל הגישה היא משהו שאפשר וצריך לשמר ולשכפל לכל משחק. גישה טובה מדביקה את כל השחקנים, כולל המחליפים, ובעיקר את הקהל שכל כך צמא לראות את השחקנים רצים בשביל הסמל.
הניצוץ של מיכאל אוחנה חד פעמי?
מעבר לבכר וכמובן לגישה של השחקנים, בשביל לנצח צריך גם שחקנים, ולראשונה זה זמן רב יש הרבה שחקנים שראויים לשבחים. גיורגי ירמקוב בתצוגת שוערות אדירה השאיר את הקבוצה בחיים בדקות הפחות טובות שלה, עבדולאי סק נראה כמו עצמו, מיכאל אוחנה הראה כל כך הרבה ניצוצות וכישרון. מכבי חיפה הנוכחית רוויה בשחקנים ״אפורים״ שלא יודעים לייצר אחד על אחד, משחק עומק ויצירתיות ברמה מספיק טובה, ואוחנה היה נקודת אור שנתנה לקהל לראות סוף כל סוף שחקן עם קסם ברגליים.
לצד כל המחמאות, חשוב לצנן ולומר שאוחנה עודנו שחקן שבימים כתיקונם לא אמור לשחק בהרכב, ובספק אם להיות בסגל בכלל. אוחנה הוא אחד הכישרונות הכי גדולים שהיו בישראל מבחינת מה שיש לו ברגליים ואת זה אף אחד לא ייקח לו, ולכן מפעם לפעם אנחנו נראה ממנו מהלכים של כוכב. אם הוא ישחק ברמת האינטנסיביות שבה שיחק אתמול באופן קבוע ויידע לנפק גם מספרים - דבר שהוא לא עשה לאורך כל הקריירה שלו, יהיה אפשר לדבר אחרת, אבל קשה לי להאמין שאלה דברים שיכולים להשתנות בגיל 30 אחרי כל כך הרבה פציעות קשות.
שחקן נוסף שראוי למחמאות הוא עלי מוחמד, אולי השחקן הטוב ביותר על הדשא אתמול. רבים אומרים וטוענים כי ״הוא כבר לא השחקן של פעם״, אז ברייקינג ניוז: עלי מוחמד הוא בדיוק כמו השחקן של פעם. עלי הוא שחקן מצוין בקנה המידה של הכדורגל הישראלי, אך חשוב גם לומר שהוא איננו, ומעולם לא היה שחקן שמוביל קישור של קבוצה. בתור ״שולייה״ לבעל בית במרכז המגרש, עלי תמיד הצטיין בכל מקום בו שיחק לאורך הקריירה שלו, אך הוא אף פעם לא היה בעל הבית הזה בעצמו. אין לי ספק שלצד קשר אחורי ברמה גבוהה, עלי מוחמד יחזור להיראות בדיוק כפי שנראה בעונות האליפות של מכבי חיפה ובאופן קבוע.
מי שהושמץ בתקופה האחרונה שלא בצדק, והציג אתמול את כל מה שטוב בו, הוא יילה בטאיי, במשחקו הטוב ביותר בארץ הקודש. בטאיי הוא אמנם לא דני אלבס והוא גם לא כריסטיאן אלברס ששיחק בבית״ר ירושלים, שחקנים שתוקפים ברמה יוצאת דופן שמושכת את העין, אבל הוא שחקן מיוחד.
הבנת המשחק שלו היא חריגה בנוף הכדורגל הישראלי. חילופי המקום, ההצטרפות למרכז השדה וקריאת המשחק שלו היא משהו שקשה להסביר במילים. בקבוצה טובה לצד שחקן כנף ברמה גבוהה, בטאיי היה זוכה להכרה כמגן הטוב בליגה ולשבחים אינסופיים. לא בכדי, למרות התקופה הנוראית של הקבוצה הוא מוביל את הליגה בתיקולים מוצלחים.
צריך להחמיא גם למגן הצעיר ינון פיינגזיכט, שקיבל את שתי הופעות הבכורה שלו בתקופה מאוד לחוצה וקשה למועדון. המשחקים זימנו לו אתגרים לא פשוטים - כשבמשחק הראשון הוא נאלץ להתמודד עם ג'וסלין טאבי ואמש עם סתיו טוריאל - שניים משלושת שחקני כנף ימין הטובים בליגה העונה יחד עם עומר אצילי.
פיינגזיכט הציג מבנה גוף מרשים מאוד לשחקן בגילו לצד חוכמת משחק. את החלק ההתקפי עוד צריך לבחון במשחקים נוספים, ועל מנת שאפשר יהיה לומר בוודאות שמדובר במגן העתיד, הוא יהיה חייב להראות גם יכולות התקפיות בסיסיות, שהן מצרך חובה למגנים בקבוצות דומיננטיות בליגה, וכן, מכבי חיפה היא אחת כזאת גם בעונות קשות.
התשובה של גיא מלמד
ואי אפשר שלא לשבח גם את גיא מלמד שעבר שנה מסיוטת מאז החליט לחצות את הכביש ולחתום בצד הירוק של העיר. למלמד היו אתמול כל הסיבות לא להצליח: בין אם בגלל שלא קיבל דקות עד כה העונה במשחקים רשמיים, ובין אם עקב כך שאפילו לא נספר, שלא לומר חטף לא מעט ביקורות נוקבות בתקשורת. צריך לומר את הדברים כפי שהם- בתקופת דייגו פלורס (שלא בגללו כמובן), מלמד לא היה אפילו שחקן סגל במכבי חיפה, שנראה שעשתה מאמצים רבים מאוד להעביר אותו לקבוצה אחרת במהלך הקיץ.
זו הייתה רוח המפקד של אדריכלי הכישלון בקיץ. לכן הוחתמו שני חלוצים זרים ולכן עומר דהן נשאר במועדון. אני אישית חשתי מושפל מאוד עבורו שהוא צריך לחוות זאת כשהוא לא פחות ממלך השערים המכהן, ולמרות שהיו לו את כל הסיבות לא להביא את היכולות שלו למגרש, הוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים והראה לכל מי שרצה אותו מחוץ למועדון עד כמה אין להם הבנה בענף, כשעם סבסוב יפה על פרנאן מאיימבו וסיומת קרת רוח מול אסף צור הוא הצליח להעניק לקבוצה את הניצחון החשוב הזה. כמה שזה מגיע לו.
החלק הקדמי עדיין חלש
לצד כל שיכרון החושים מהניצחון, חשוב עוד יותר לנחות לקרקע ולזכור שלמכבי חיפה עדיין חסרה איכות בחלק ההתקפי, ולא בכדי היא אחת מקבוצות ההתקפה החלשות בליגה. גם ביום טוב מאוד של בכר ושל שחקנים רבים, מכבי חיפה נזקקה ליום גדול של ירמקוב על מנת לצאת עם שלוש הנקודות, וזו נקודה לדאגה. מרבית השחקנים שציינתי לטובה קודם הם לא שחקנים עקביים שיכולים להביא את הרמה הזו על בסיס קבוע ואנחנו עוד נראה לא מעט משחקים מתסכלים לפחות עד חלון העברות של ינואר שעומד בפתח.
במידה והייתה איכות בחלק הקדמי, מכבי חיפה הייתה מסיימת את המחצית הראשונה עם לפחות שער אחד, אך לא רק שההתקפה היא אחת החלשות בליגה, היא גם כנראה ההתקפה הכי גרועה שהייתה למכבי חיפה זה כמה עשורים. זה עד כדי כך רע, ובסוף יש גבול לכמה אפשר להוציא מהסגל הזה, אבל אני כן מצפה מהקבוצה להעתיק ולהדביק את הגישה מהניצחון אתמול להמשך העונה.
לפי הדיווחים יש אומנם משא ומתן מתקדם למכירת הקבוצה, אך כל עוד היא נשארת בניהול של יעקב שחר, על מנת לעשות סדר במועדון ולהתחיל תהליך יסודי של הבראה, אני מצפה ממנו להכריז מוקדם ככל האפשר על הארכת חוזה והמשך כהונתו של בכר כמאמן הקבוצה גם בעונה הבאה.
הדבר יעשה סדר מערכתי בכל הנוגע להיררכיה בפן המקצועי כך שניתן יהיה להתחיל לבנות את הקבוצה כבר בינואר, וכמובן שלמהלך יהיה אימפקט חזק מאוד בחדר ההלבשה כשהמסר יהיה ברור מאוד - תשחקו חזק ותעמדו בדרישות המקצועיות שלי או שלא תהיו אצלי בעונה הבאה. סדר וארגון זה הבסיס להכל, והגיע הזמן שלמכבי חיפה יהיה את זה.
