פילדלפיה יוניון סיימה לאחרונה את העונה עם הדחה בחצי גמר הפלייאוף של החוף המזרחי מול ניו יורק סיטי ב-MLS, אבל גם העובדה שלא הלכה עד הסוף לא פגעה בסופו של דבר בעונה האישית הנהדרת של תאי בריבו.
החלוץ הישראלי, שנמצא בצומת דרכים מרכזי בקריירה שלו כשהוא יתחיל בפברואר הקרוב את עונתו האחרונה בחוזה, הציג עונת שיא, נבחר לשחקן המצטיין של משחק האולסטאר וכמעט זכה לשתף פעולה עם אגדת הכדורגל ליונל מסי.
בראיון מיוחד ל“ישראל היום” מביתו בארצות הברית, בריבו משתף על המושבה בכחול-לבן ההולכת ומתעצמת, מסכם קמפיין אחרון עם נבחרת ישראל, מצפה כבר לשוב ולארח משחקים בין לאומיים בארץ ומביט קדימה במבט אופטימי על עתיד הנבחרת וסיכויי ההעפלה לטורניר גדול בשנים הבאות.
תאי עד כמה אתם מאוכזבים מההדחה בחצי הגמר?
"אנחנו כן מאוכזבים כי הראינו במהלך העונה הסדירה מה אנחנו מסוגלים לעשות. ההפסד בחצי הגמר היה מאכזב כי פשוט לא הצגנו את היכולת שלנו, וזאת האכזבה הגדולה ביותר. אני חושב שבכל זאת, אם בתחילת העונה היינו משערים שזה מה שנעשה ושלשלב הזה נגיע, אז אנשים היו לוקחים את זה בשתי ידיים בגלל חוסר הוודאות שהייתה בתחילת השנה. מבחינתי, עשינו בסופו של יום עונה מצוינת".
בוא נדבר עליך באופן אישי. 18 שערי ליגה, הרגיש לך שאתה בשיא שלך?
"כן, הרגשתי שהצלחתי להתקדם מאוד העונה בהרבה אספקטים: טכניקה, עצירת כדור, הבנה של המשחק וידע טקטי. המשכתי במומנטום מהעונה שעברה, אבל מה שמדרבן אותי זה שהעבודה והלמידה אף פעם לא מסתיימות. כל הזמן אני רוצה להשתפר ולהציג את הגרסה הכי טובה שלי".
פילדלפיה עשויה להציע לך חוזה חדש עם שדרוג משמעותי. יש גם עניין מקבוצות אחרות ב-MLS. איפה זה עומד?
"ראיתי לא מעט פרסומים לאחרונה ואני יכול לומר שלפרסומים הללו אין שום בסיס. פילדלפיה לא הציעו כרגע שום סכום שמתקרב לחלק מהפרסומים. אני כן ציפיתי שיציעו, אבל זה עדיין לא קרה.
"יש לי חוזה במועדון לעונה נוספת שהקבוצה מימשה ובאותם תנאי השכר שיש לי כעת. הסוכן שלי ואני ממתינים בסבלנות לראות האם פילדלפיה תציע משהו נוסף, ואם לא, יתכן שזה יגיע מקבוצות אחרות. חלון ההעברות טרם נפתח, ואני מאמין שאחרי משחק הגמר, כשהליגה תסתיים באופן רשמי, יהיו יותר דיבורים ויותר תנועה בנושא".
"כשישראלי אחד מצליח, זה עוזר לאחרים"
תשתף אותנו קצת על העיר עצמה.
"זו עיר מיוחדת בכל מה שקשור לספורט, בכל הענפים. התמיכה מהאוהדים היא אבסולוטית. אני זוכר כשהאיגלס זכו בסופרבול - מיליוני אוהדים יצאו לחגוג ברחובות וממש “שברו” את העיר. בתור שחקן, אתה מרגיש את התמיכה של הקהל בכל רגע, בעונה הסדירה ובפלייאוף. זאת עיר שמכורה לספורט והאוהדים יודעים להעריך ולהתמסר".
המושבה הישראלית ב-MLS רק הולכת ומתרחבת. מה מושך את הכדורגלן הישראלי?
"ראשית, אני רואה עד כמה קבוצות מקומיות בארצות הברית התחילו בשנים האחרונות להתעניין בשחקנים ישראלים, כי הם ראו את מה שהשחקן הישראלי יכול להציע. כשישראלי אחד מצליח, הוא פותח דלת לבאים אחריו. הליגה עצמה היא ליגה טובה, תחרותית, עם מתקנים מדהימים וברמה הכי גבוהה. אין עולות ויורדות, הכדורגל מאוד דינמי והתקפי, ורוצים שהקהל ייהנה.
"בנוסף, ברוב אירופה לא כל כך מקבלים ישראלים בשנים האחרונות, וזה לא פשוט בכלל. האם אשוב לשחק באירופה בעתיד? הכל יכול לקרות. כשהגיעה ההצעה מפילדלפיה, זה מאוד עניין אותי".
תשתף אותנו באפקט של ליונל מסי ואיך ההצטרפות שלו למיאמי השפיעה על הכדורגל בארה”ב?
"הכדורגל פה צבר תאוצה עוד לפני ההגעה של מסי, אבל אין ספק שדמות כזו מעלה את יחסי הציבור של הליגה. בכל מקום שמסי מגיע, האצטדיון מלא אוהדים משולהבים והתקשורת מגיעה מכל העולם. מאז הצטרפותו הגיעו עוד שחקנים איכותיים מליגות אירופאיות טובות כמו ספרדית ובלגית. כששחקנים כאלה מגיעים, זה מעלה באופן אוטומטי את הרמה".
עד כמה פינטזת לשתף פעולה עם מסי באולסטאר השנה?
"הוא בסוף הבריז עם כל הקבוצה שלו ממיאמי, יום לפני המשחק! הם טענו שזה נבע מעומס המשחקים. מצד אחד זה היה מבאס, מצד שני אם הוא היה מגיע, כנראה שהוא היה זוכה בתואר ה-MVP, אז אני מניח שזה היה מצב Win-Win".
מעל 600 שחקנים משחקים בליגה. עד כמה משמעותי היה עבורך להיבחר למשחק האולסטאר ולזכות בתואר MVP?
"זו תחושת כבוד אדירה. בהתחלה לא הבנתי את משמעות המשחק ותהליך הבחירה. יש מספר דרכים לבחור: הספונסרים, המאמנים והקהל הרחב. מאות שחקנים בליגה, ולהיות בין מעל עשרים שמשתתפים באירוע, זו תחושה מטורפת. כשנבחרתי לשחקן המצטיין, זו הייתה הזדמנות נוספת לייצג את המדינה. להיות ישראלי ויהודי במשחק כזה היה עבורי כבוד עצום".
יש מאבק בריא על עמדת החלוץ בנבחרת ישראל. אתה מקווה להוביל את החוד בקמפיין הבא?
"יש תחרות קשה עם שחקנים מצוינים. ברור שאני רוצה להוביל ולשחק. גם אם אני לא משחק או נכנס כמחליף, אני אוהד נבחרת ישראל ורק רוצה שהיא תצליח".
עד כמה אתה אופטימי לגבי הקמפיין הבא בליגת האומות והחזרה לארח בארץ?
"כולנו מקווים לחזור לארח בארץ. הנושא של העפלה לטורניר גדול תלוי גם בהגרלה, אבל כשאתה משחק בבית מול 30,000 אוהדים תומכים, זו תחושה אחרת. אנחנו חייבים להישאר אופטימיים. אני מביא דוגמה מחבר לקבוצה בפילדלפיה שמשחק בנבחרת האיטי: הם לא העפילו מעל חמישים שנה - ועכשיו למונדיאל הקרוב. הזמן שלנו יגיע".
הרגשתם התקדמות לאחר הקמפיין האחרון במוקדמות המונדיאל?
"חד משמעית כן. יש לנו שחקנים מיוחדים כמו מנור סולומון ואוסקר גלוך, שמובילים את הנבחרת התקפית. נגד איטליה, בהפסד 5:4, הראינו שאנחנו יכולים לפגוע ולא להסתגר. יש לנו מה למכור ואנחנו תמיד מאמינים".
אתה אחד מהשחקנים הבודדים בנבחרת שלא עבר בקבוצות הגדולות. מרגיש שהכדורגל הישראלי פספס אותך?
"לא יודע אם פספסו. גדלתי במקום מדהים. מכבי פתח תקווה נתנה לי הזדמנות אמיתית לעלות לבוגרים. נכון שהקהל הישראלי אולי לא מכיר אותי לעומק, כי לא שיחקתי בקבוצות הכי גדולות, אבל אני שמח על הדרך שלי, גאה בה ומקווה לשמח את הקהל כמה שיותר".
