אין הרבה שחקנים בכדורגל הישראלי שזכו בתואר שחקן העונה בלי שקבוצתם השיגה תואר באותה עונה, ואחד מהם הוא אקס מכבי נתניה, אחמד סבע. בפברואר האחרון שמו נחשף כאחד החשודים בפרשת הטיית המשחקים בליגה א' צפון, שבמסגרתה מאמנים ושחקנים רבים הורחקו מכל פעילות ואף זומנו לחקירות. חלקם כבר חזרו למגרשים, ואחרים עדיין ממתינים.
בראיון ראשון מאז שהתפוצצה הפרשה, הוא מנסה לעכל את המציאות החדשה ומספר שהוא ועורך דינו ממתינים ליום שבו יוכל לשוב לפעילות. "היום אני יושב בבית ובעיקר מעביר אימונים אישיים ועוזר לשחקנים הצעירים גם בפן המנטלי וגם בפן המקצועי".
האם יש משהו שאתה יכול לספר על הפרשה?
"כרגע אין כלום. לצערי דוחים אותי ואין שום הוכחות לגביי. אני שלם עם עצמי שלא היה כלום. אין חקירה וכל פעם שאני ועורך הדין שלי רוצים להגיע להסדר, דוחים אותנו. חלק מהחשודים כבר חזרו לאמן ולשחק ואני מחכה כבר שמונה חודשים".
איך אתה מרגיש עכשיו כשאתה שנה בלי הכדורגל?
"זה מאוד קשה. אני חי מהכדורגל ומתעסק בכדורגל, זו העבודה שלי ואני מקווה לחזור בהקדם ואחזור לאמן. אני מקבל המון הצעות ובטוח שאסגור במהרה ברגע שאחזור אז אחתום במקום חדש".
אתה מרגיש שאתה מקבל תמיכה מהחברים שלך בכדורגל?
"כולם מהכדורגל תמכו בי כי הם יודעים מי אני ויודעים שאני לא קשור לדברים האלה, לכן כואב לי שאני יושב בבית".
איך אתה מסכם עד כה את קריירת האימון שלך?
"אני חושב שהצלחתי בכל הקבוצות שאימנתי. כל האנשים שעבדתי איתם יעידו שאני מצליח בכל שנה כבר מעל עשור. הייתי לוקח קבוצות שהיו אמורות להיות בתחתית ומוביל אותן לפלייאוף העליון. הרבה שחקנים התקדמו תחתיי וכל אחד שמתאמן אצלי מתקדם ומגיע לרמות הגבוהות".
"פספוס שלא יצאתי לאירופה"
נחזור לקריירת המשחק. מרגיש שמיצית את הפוטנציאל?
"אני חושב שהתגליתי מאוד מאוחר. שיחקתי הרבה שנים בליגה א' במג'דל כרום ולמזלי המאמן חיים לוי לקח אותי להפועל עכו מהליגה הלאומית ונתן לי דחיפה וחשיפה. לאחר מכן עברתי לארבע שנים בבני לוד ואז הגעתי למכבי נתניה, שזה מועדון גדול. זה לא פשוט להגיע מליגה נמוכה למועדון כזה, וזה אומר שצריך להוכיח את עצמך ואני שמח שעשיתי את זה ובגדול. היה לי חיבור מדהים בנתניה עם הקהל והמקום".
הפכת לסמל במכבי נתניה. מה היה מיוחד שם?
"הרגשתי שיש לי יותר אחריות מאחרים כי גם הייתי עם סרט הקפטן. שמרתי על המקום הזה ועשיתי הכל כדי שמכבי נתניה תצליח".
מרגיש פספוס שלא שיחקת באירופה?
"הרבה מאמנים שאימנו אותי אמרו שזה פספוס כי היה לי את הכוח להיות שם. הייתי סקורר מאוד פיזי, משהו שכמעט כבר אין, אבל בזמנו היה יותר קשה להגיע לאירופה ולא הי את כל העניין של הסוכנים שיש היום. גם אז לא היה מי שידריך אותי ויכוון אותי, כמו שיש היום בהרבה קבוצות".
איך הגיעה ההחלטה לפרוש?
"הגעתי לגיל 34-35, שזה היה אז כבר תחילת סוף הקריירה של שחקנים רבים, ואז גם התחילו הפציעות. אחרי מכבי נתניה עברתי לעירוני קריית שמונה, שם נפצעתי הרבה והתקשתי לחזור ולאחר חצי עונה בהפועל רעננה הבנתי שאני כבר לא יכול לתת מאה אחוז ולא יכול לעבוד על המגרש".
מה אתה חושב על מכבי נתניה כיום?
"המועדון הזה נשאר בלב שלי. אני לא עוקב אחר ליגת העל, אבל אם אני בודק תוצאות ורואה משחקים, אז זה רק של נתניה. המקום הזה נתן לי הרבה ויש להם קהל אדיר שדחף אותי. אני בטוח שזה יימשך גם היום".
ומה לגבי דיא סבע?
"דיא הצליח כשחקן ועבר לטורקיה בגלל כל ענייני המס והוא מצליח שם בענק. אני לא יודע אם הוא צריך לחזור, הוא ילד גדול וירצה לקדם את הקריירה שלו כמו שהוא רוצה, אבל אני חושב שהוא נהנה שם. הוא שווה טופ ליגה ראשונה בטורקיה ואין לי ספק שהוא ימשיך להצליח".
"השחקן הכי טוב? קובי דג'אני"
מאמן שהכי השפיע עליך?
"היו לי מאמנים טובים בליגה א' ,אבל מעל כולם היו שני מאמנים שהשפיעו עליי. הראשון הוא חיים לוי, שנתן לי הזדמנות ראשונה בהפועל עכו בלאומית, והשני הוא כמובן ראובן עטר, שנתן לי את הבמה במכבי נתניה וסמך עליי".
השחקן הכי טוב ששיחק איתך?
"היו לא מעט, אבל מעל כולם זה קובי דג'אני שגם הגיע מליגה נמוכה יותר והפך למנוע של מכבי נתניה. כל פעם שהוא היה על המגרש אז היה לי יותר קל. אני רוצה לציין עוד שני ילדים של אותה תקופה שכיום כבר לא ילדים והם פיראס מוגרבי וחן עזרא".
משחק השיא בקריירה?
"מבחינתי שני משחקים. הראשון היה בבלומפילד מול הפועל תל אביב שהייתי ממש בתחילת הדרך ונכנסתי כמחליף וכבשתי צמד ב-3:3. המשחק השני היה שניצחנו את מכבי תל אביב בבית שלנו בתוצאה 0:3 וגם שם כבשתי צמד".
מה ייחשב עבורך לסגירת מעגל?
"החלום שלי זה לחזור לאמן ולחזור למקום שאני אוהב. כמו כל שחקן שעבר שנים רבות והיה קפטן של קבוצה, אז החלום שלי זה לסגור מעגל כמאמן מכבי נתניה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו