הכדורגל הישראלי ידע לא מעט קבוצות אדירות שייזכרו כדור הזהב של זמנן. אחת מהן היא הפועל תל אביב של עונת 1999/2000 - קבוצה שנכנסה לפנתיאון בזכות דאבל מפואר. היא נודעה גם בכינוי "תינוקות קשטן", בשל מספר רב של שחקנים צעירים שגדלו תחת המאמן האגדי דרור קשטן ז"ל.
לפני כ־11 חודשים, כל אותם שחקנים התכנסו למשחק הוקרה שנערך במלאות שנה למותו של קשטן. בין המשתתפים היה גם המגן אילן בכר, שחגג במאי האחרון את יום הולדתו ה־50. למרות שלא נחשב אז ל"צעיר בחבורה", היה לו חלק משמעותי באותה עונה היסטורית. בכר הגיע להפועל מבית"ר ירושלים, ובהמשך שיחק גם בסנטאנדר הספרדית.
בראיון מיוחד הוא מספר על דרכו בתחום האימון מנטלי, על ההבדלים בין הדור של אז להיום, וגם על טופס טוטו שמילא עם יוסי בניון - שכמעט הפך את השניים למיליונרים.
"אני מאמן מנטלי כבר 18 שנים, עובד בעיקר עם כדורגלנים אבל גם עם ספורטאים מענפים אחרים. אני שותף בפרויקטים למצוינות בספורט מול רשויות שונות, ומעביר סדנאות למנהלים שמבוססות על כלים מעולם הספורט".
במהרה הפכת למאמן מנטלי. למה דווקא זה?
"זה התחיל בספרד. עקבתי שם אחרי כל ענפי הספורט, וסיקרן אותי איך עובדים עם שחקנים צעירים. חקרתי את זה לעומק, וזה מאוד חיבר אותי – ומשם זה פשוט התגלגל".
אימון כדורגל לא עניין אותך?
"בהתחלה כן. אבל כשנחשפתי למעמדו של מאמן הכדורגל בישראל, זה הוריד לי את החשק מהר מאוד. ידעתי שאני רוצה להישאר בתחום שאני אוהב מגיל אפס, והפאשן שלי היה לעזור לשחקנים צעירים, לתת להם כלים לחיים. היום יש שחקנים שמגיעים אליי אחרי שנים ומספרים כמה העצות שלי עזרו להם. זה הסיפוק הכי גדול".
מי מהשחקנים עבד איתך לאורך השנים?
"עברו אצלי לא מעט ספורטאים, ובעיקר כדורגלנים – כמו דולב חזיזה, שי אליאס, אוראל דגני, וגם שחקני נבחרת ישראל כמו מנור סולומון וליאל עבדה. בענפים אחרים אני עובד בעיקר עם ספורטאים צעירים".
עד כמה אתה רואה חשיבות למאמן מנטלי בכדורגל הישראלי?
"אדירה. אחת האג'נדות שלי היא להתחיל עבודה מנטלית כבר מגיל 10, גם עם הילדים וגם עם ההורים. הפן המנטלי נוגע בבניית דרך ובביטחון עצמי, שני דברים שחסרים אצלנו כחברה. הורים וילדים צריכים להיות מעורבים בתהליך, לחשוב על הדרך ולא לקבל החלטות מהמותן. אפילו ערן זהבי, אולי השחקן הישראלי הגדול ביותר בשנים האחרונות, עבד עם מאמן מנטלי, יגאל הילל ז"ל, וגם היום הוא ממשיך לקבל ליווי ברמה הגבוהה ביותר. אותו דבר גם מסי בברצלונה".
האימון המנטלי עזר לך גם אישית?
"בדיעבד - מאוד. אילו היה לי מאמן מנטלי בזמן הדאבל בהפועל או בתקופה בספרד, הייתי יכול להיות שחקן טוב יותר. אחרי ההצלחה הגדולה בהפועל, הייתי זקוק לעזרה מנטלית כדי להמשיך לגדול".
"גם רונאלדו לא מיצה את הפוטנציאל שלו"
מיצית את מלוא הפוטנציאל שלך?
"יש מעט מאוד שיכולים להגיד שכן. אפילו כריסטיאנו רונאלדו, שהגיע לאינספור שיאים, לא מיצה הכול כי לא זכה במונדיאל. כשהגעתי לספרד בגיל 27, הפיזיותרפיסט שם אמר לי שאם הייתי עובד יותר על גמישות ומתיחות, יכולתי להגיע רחוק יותר. הגעתי למהירויות של תיירי הנרי, אבל הייתי פחות גמיש".
שייע פיינגבוים בעצם שינה לך את הקריירה כשעבר אותך לחלוץ למגן ימני?
"נכון. שייע זיהה את הפוטנציאל במהירות שלי, הסיט אותי לעמדת המגן – והרווחתי מזה קריירה שלמה. גם הוא נהנה ממני אז במכבי הרצליה".
ספר על המעבר מבית"ר ירושלים להפועל תל אביב.
"לא הייתי סמל בבית"ר, אבל הייתה לי שם תקופה מדהימה. נהניתי מהקהל, אבל לא הייתי מזוהה עם המועדון. כשעברתי להפועל ספגתי קללות, אבל זה היה חלק מהמשחק. שום דבר מעבר לזה".
יש שיגידו שהפועל תל אביב של 2000 הייתה אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה. אתה מסכים?
"יכול להיות. זו הייתה קבוצה אדירה - קבוצתית, מאוחדת, עם חדר הלבשה מדהים ומאמן שאין עליו עוררין. לדרור קשטן היו יכולות אדירות".
מה לא עבד בחו"ל?
"זה היה שילוב של חוסר מזל וחוסר הזדמנות. הגעתי אחרי עונה מצוינת באירופה, אבל נפלתי בין הכיסאות ושיחקתי רק חמישה משחקים, אז לא קיבלתי הזדמנות ממשית. במבט לאחור, אולי הייתי צריך לבחור ליגה אחרת - בלגיה, הולנד או אפילו הצ'מפיונשיפ באנגליה. שם הייתי יכול לבלוט יותר".
סיפרת בעבר על טופס טוטו כמעט מושלם ששלחת עם יוסי בניון
"נכון (צוחק). אני ויוסי מילאנו טופס כשהיינו בווייב טוב. ניחשנו 12 מתוך 12 משחקים, ובסוף יצא שפגענו ב-14 מתוך 15. אבל היו הרבה זוכים באותה הגרלה, אז לא זכינו בפרס ענק. זה היה סוף שבוע מלא באנרגיות וצחוקים".
מרגיש פספוס שלא שיחקת יותר בנבחרת?
"בהחלט. אני חושב שבתקופה קצת שונה הייתי יכול להגיע ל-30-40 הופעות. אם יש לי חרטה אחת, זו שלא ידעתי לשכפל את ההכנה של טרום העונה שעשיתי בעונת הדאבל. לו הייתי עובד אז קשה באותה צורה, הייתי מגיע רחוק יותר".
"רוצה להיות בנבחרת"
באיזה מועדון הכי נהנית לשחק?
"הפועל תל אביב, כמובן, וגם הפועל רמת גן – שם התחלתי את הקריירה".
המאמן שהשפיע עליך הכי הרבה?
"דרור קשטן ז"ל, ושייע פיינגבוים שהעביר אותי לעמדת המגן".
מי השחקן הטוב ביותר ששיחקת לצדו?
"פדרו מוניטיס".
מה היה רגע השיא בקריירה?
"רגע הזכייה בדאבל והניצחון על מילאן הגדולה. זה ברזומה שלנו - ניצחון על אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה, שזכתה באותה שנה בליגת האלופות".
יש לך רצון לסגור מעגל בתפקיד כלשהו בכדורגל?
"בהחלט. אם יקראו לי לדגל, אשמח לתרום מהצד שלי, בפן המנטלי, לנבחרת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו