פרשן חדש עושה העונה את צעדיו הראשונים באולפן ליגת האלופות, ערן זהבי, ואיך לומר בעדינות? מול השער הוא היה הרבה יותר חד. שלשום למשל, אחרי ההפסד של ריאל מדריד בליברפול, התייחס הסקורר בדימוס לאשראי המוגבל שמעניק מאמן הקבוצה הספרדית, צ'אבי אלונסו לוויניסיוס ג'וניור.
"הכדורגל קצת השתנה גם בגלל המאמנים", אמר זהבי. "הם מחפשים הרבה קבוצתיות ורובוטיות, ומצד שני לוקחים את הרחוב הזה, שפתאום שחקנים יש להם יותר חופש. אני לא חושב שאנחנו נראה עוד מסי, עוד כריסטיאנו בדרך הזאת. ברגע שהמאמנים ייקחו לשחקנים כל הזמן את האינסטינקט שלהם, את האוטומט שלהם, של הרחוב, של מתי שאני רוצה לעשות דריבל אני פשוט עושה, ולפעמים יש שחקנים שאפשר לוותר להם לחזור להגנה קצת יותר לאט משחקנים אחרים, כי הם בסוף מביאים משהו שהקהל רואה בשבילו את הכדורגל, שהקהל קונה בשבילו כרטיסים".
זווית מעניינת, אלא שכעבור דקות אחדות הוצג ניצחון החוץ של באיירן מינכן על פריז סן ז'רמן, וזהבי ניתח: "הפציעה של מוסיאלה עשתה טוב מאוד לבאיירן. הוא שחקן אדיר אבל הוא מאוד מאוד אינדיבידואלי, ולפעמים צריך לכסות עליו במשחק הקבוצתי, בשביל שהוא יצליח לעשות את הפעולות שלו. וכיום אני רואה את באיירן מינכן מכונה משומנת, לא צריכה לחפות על אף אחד. כולם עושים הכל. הגנה התקפה, גולים, בישולים".
אז מה עדיף? מאמנים שנותנים הנחות לאינדיבידואליסטים שלא חוזרים להגנה, או מכונה משומנת בלי אינדיבידואליסטים, בה כולם עושים גם הגנה? לזהבי פתרונים. מה שכן, חייבים לומר להגנתו שהקבוצה בה הוא משחק נכון לעכשיו מאוד לא משומנת, ושהוא עצמו, כאינדיבידואל, עדיף עשרות מונים על דודו אוואט ושגיא כהן. והכי חשוב שייזהר מאוד לא ללמוד ממאמנו לשעבר, אלי גוטמן.
אילדיס מציג: שכונה בחליפה
עופרי ארד הוא שחקן מצוין ובחור חכם. אילו היה מקשיב למומחי הפרובינציה, בטח היה מתנדנד היום בין הספסל של מכבי חיפה להרכב, או מושאל לעירוני קריית שמונה. למה מי אלה קייראט אלמטי? איפה הם ואיפה מכבי חיפה? השאלה האחרונה, לפחות עד לא מזמן, הייתה נאמרת בטון מזלזל כלפי הקבוצה מקזחסטן. כיאה למומחים בחרטטיסטן.
ארד חי היום את החלום, אפילו כובש בסן סירו, ורק בערוץ הספורט מתעקשים להישאר בפרובינציה. הקזחים אמנם הפסידו 2:1, אבל אנחנו ניצחנו 0:1 ענק. איך מוכיחים שזה הניצחון המוחלט? לא מסתפקים בראיון המתבקש עם הכובש, אלא מפקיעים גם דקות ארוכות מאולפן האלופות, לטובת שאגות שמחה בבית משפחת ארד בקיבוץ החותרים. בכל זאת, ערוץ הקיבוץ.
האם במסגרת שידורי הצ'מפיונס במונטנגרו חגגו בבית משפחת ינקוביץ', אחרי שמרקו שלהם כבש במדי קרבאח האזרית ב-2:2 מול צ'לסי? מישהו יכול לחשוב על שילוב של ליגת האלופות ו"האח הגדול" באנגליה, בגרמניה, באיטליה או בבלגיה, כאשר לגיונר מטעמן היה כובש שער כבוד? רק אצלנו הקבוצה - כל קבוצה זרה שהחתימה ישראלי - היא בסך הכל אורחת במשחק הביתי שלנו, בערוץ שמשדר דיספרופורציה.
ואז מגיע לאולפן "חדשות הספורט" אלי אילדיס, חנוט במקטורן בוהק, עניבה תואמת וממחטת כיס, ובזחיחות אופיינית אומר: "אני מבין שההורים שלו איתו שם במשחק". זו לא הייתה סתם טעות. כל מי שמצוי בכדורגל כאן זוכר היטב את התמונה של עודד ארד, שנאבק בסרטן, קורן מאושר על הדשא בחגיגות האליפות בסמי עופר לפני כשלוש שנים. כאילו אזר את שארית כוחותיו, כדי לראות את הבן מקיים את משאלתו האחרונה. גם את הריאיון של עופרי – בערוץ הספורט – שאמר בקול חנוק: "זה הכל בשבילו, הוא נלחם על החיים כל יום". שלושה חודשים אחר-כך, עודד ארד ז"ל הלך לעולמו.
את זה, מי שמגיש "חדשות ספורט" כמעט מדי יום היה אמור לדעת, בטח כאשר בשיחה עם אחיו כמה דקות קודם לכן, הם סיפרו: "יש בן אדם אחד והוא הכי מאושר בשמיים. זה אבא שלנו". ואם מגיש החדשות לא ידע ולא בדק, בטח אסור לו לזרוק סתם הערה חסרת בסיס, רק כדי בשביל הסמול-טוק המאולץ. הופעה מוקפדת בהחלט מבורכת גם בשכונה, אך אינה מסתכמת בלבוש. לבושתו של אילדיס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
