ההפסד של מכבי תל אביב העמיק את הגעגוע לקונפרנס ליג

אחרי ימים שבהם העיסוק היה בהכל מלבד כדורגל,מכבי תל אביבחזרה לעסקים כרגיל בליגה האירופית. ולמה עסקים כרגיל? כי נדמה שהפורמט השנה אצל האלופה שומר על יציבות מדאיגה. עוד משחק שהיא לא נופלת ברמת היכולת שלה מול יריבה איכותית, עוד פעם היא מייצרת את המצבים כדי להשיג נקודות במפעל, עוד פעם היא מוצאת את עצמה מתוסכלת, מביטה על עצמה בסיום ושואלת - איך זה שוב פעם קרה?

מכבי שלז'רקו לאזטיץ'היא קבוצה שנופלת בין משבצות. היא לא ברמה של ליגת האלופות, ויסלחו לי אוהדי פאפוס וחובבי הכדורגל הקפריסאי שחושבים שהמקום שלהם במפעל הבכיר זה לא צירוף מקרים היסטורי. גם הדירוג האירופי שלה 'בוגד' בה כשהוא שם אותה בסיטואציה להעפיל לליגה האירופית.ההפסד 3:0 אתמול(חמישי) רק העמיק את הגעגוע. לא לערן זהבי וחובבי הכת, אלא בעיקר לקונפרנס ליג. שם האיכות הצהובה הייתה באה לידי ביטוי גם בתוצאות.

זה היה משחק חלש הגנתית בעיקר ברמת הריכוז של רביעיית ההגנה. כל אחד והטעות שלו, ולעיתים גם שיתופי פעולה של טעויות, הובילו את היריבה לניצחון כואב. כל אחד מהשערים הרגיש רך ונוח מדי עבור המתנגד ונראה כאילו בסיטואציות מסוימות, מכבי איבדה חיבור לאירוע. זה בעיקר מאכזב נוכח היכולת שלה להפוך מצבים טובים לטובים מאוד. אם זה סייד אבו פרחי בנגיחה, דור פרץ מקפיץ ומפספס מעל השוער או הכדור שפגע באבו פרחי.

יש גם צד חיובי

אם יש משהו שמכבי השנה עדיין לא עשתה, זה להתנתק מהאירוע. היא נשארה במשחק גם אחרי השער השלישי מול דינמו זאגרב, עמדה מול פאוק סלוניקי לאורך כל המחצית השנייה הטובה שלהם, אבל אתמול היא הרגישה כבדה בדקות הסיום. זו נקודה למחשבה עבור לאזטיץ', שבמהלך כל הקדנציה שלו לא נאחז בתירוצים. הוא תמיד התמודד עם הסיטואציה, לא משנה מה קורה מסביב, וידע להשתיק את רעשי הרקע. ועכשיו מכבי שלו עם 5 משחקים ברציפות ללא ניצחון, והיא נדרשת לתגובה מהירה כבר ביום שני מול עירוני קריית שמונה.

אני רוצה לראות בעיקר את התגובה של מכבי בשני. דחיפה מהירה לשער, להכניס את הקהל למשחק בצורה חיובית ולנצל את הביתיות והאיכות שלה ליצור מצבים מהכנפיים. בעיניי אבו פרחי הרוויח את הזכות לפתוח ביום שני, כמוהו גם הליו וארלה ומהצד השני אושר דוידה. איסוף סיסוקו היה נהדר אתמול וייתכן שהחיסרון של כריסטיאן בליץ' דחף אותו קדימה להופעה טובה. לא רק בעבודה ההגנתית, אלא גם בשני איומים טובים על המסגרת.

סיסוקו, יחד עם איתמר נוי ודור פרץ, הם הבסיס עליהם מכבי צריכה להתבסס עד החזרה של בליץ'. ומה לגבי משחק ההגנה? השילוב בין טייריס אסנטה לעלי קמארה יחד עם רוי רביבו ומגן ימני כמו נועם בן הרוש עשוי להיות הפתעה מהצד של לאזטיץ'. משהו ששי ברדה והקבוצה שלו לא יהיו מוכנים לו.

המופע של גיא פרימור

כשיצאתי משער 11, נותרתי עם מעט מדי מילים. הרגשתי שנמנע כאן אסון, שאסור לנרמל את הלא נורמלי, שעדיף שכמה שיותר אוהדים יגיעו הביתה בשלום ובצורה בטוחה מאשר התפרעויות כאלה ואחרות. חשבתי, ואני עדיין חושב, שהאחריות של הפועל תל אביב על הקהל שלה היא משהו שאסור להקל בו ראש, ולא משנה כמה אחריות היא תזרוק על אחרים (בן מנספורד, התקשורת והאילומנטי), היא תצטרך בסוף להתמודד עם הבעיות שלה בעצמה, מול המראה ופשוט להודות.

ואז הגיע גיא פרימור, והוכיח שאפשר הכל. אפשר לתת ראיון הזוי על כר הדשא בבלומפילד, ואז להגיע לכנסת ולהישמע עוד יותר מנותק מהאירוע. זה מדהים שמנכ"ל שבדיוק לפני שנה דרש ניצחון טכני כשהאוהדים שלו, אוהדי הפועל באר שבע, פרצו לדשא והכו את אוהדי בני סכנין. אותו אחד שסימן אצבע משולשת לאוהדי מכבי כשהוא בתור מנכ"ל נמצא על הקווים של הקבוצה שלו בבלומפילד. זה אותו אחד שהשיק קמפיין לייקים אצל אוהדי הפועל כאילו הוא יוזר בטוויטר ופחות כמו מנהל של ארגון.

אז הסתכלתי על פרימור השבוע, ואמרתי תודה. תודה שזה אצל היריבה העירונית, ולא במועדון שלי. כי אם מישהו חשב שאת הפער של הפועל יהיה אפשר לפתור רק בכסף, הוא קיבל תזכורת השבוע. מניין הימים נמשך ויום שני הוא המשחק הכי חשוב של העונה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות