ב-3.5, לפני קרוב לחצי שנה, הפסידה מכבי חיפה את אחד ההפסדים המשפילים בתולדותיה – 5:1 בדרבי החיפאי. למחרת בצהריים החליט יעקב שחר לבצע זעזוע אדיר במערכת, כשפיטר את המנהל המקצועי גל אלברמן ואת המאמן המעוטר ברק בכר, שהובילו יחד את הירוקים לאחת השושלות הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי בכלל, והמועדון בפרט. שחר היה ככל הנראה מושפל כל כך עד שהחליט "לשבור את הכלים" בהחלטה שבדיעבד ניתן לומר בוודאות שהייתה אמוציונלית וקפריזית, כזו שאינה מתאימה למועדון גדול.
החזרה של בכר הייתה כישלון קולוסאלי. הוא החתים את קסנדר סברינה, מתיאס נהואל, תומאס סולטאני וריקרדיניו החלשים, הפסיד בבושת פנים לסבאח והציג כדורגל חלש, אך הצליח לסיים במקום השלישי שמוביל למוקדמות הקונפרנס ליג. הכול החזיק מעמד עד אותו דרבי נודע, שהיה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת שחר.
לאחר הפיטורים החליט שחר להעניק את הסמכויות המקצועיות למנכ"ל המועדון איציק עובדיה ולליאור רפאלוב, שזה עתה פרש וחסר כל ניסיון בניהול, בבניית סגל ובבחירת מאמן. בעצם, הוא נתן תקציב גדול לשני טירונים שמעולם לא עשו זאת קודם לכן. אין ספק שמדובר היה בטעות גדולה, שהיום בדיעבד כולם מבינים.
הרי אין בעל מקצוע ישראלי טוב מברק בכר, ואין מאמן שלא נכשל לפעמים, תשאלו את פפ גווארדיולה שאכל חמישייה בעונה שעברה. היה גם ברור שמועדון שטען רק לפני שנתיים כי "מאמן זר לא מתאים ל-DNA של המועדון" לא ידע לבחור מאמן זר מתאים, כפי שקרה בסופו של דבר עם מינויו ופיטוריו המוקדמים של המאמן הארגנטיני דייגו פלורס.
צל"ש או טר"ש
כל אוהד ופרשן ישראלי שואל את עצמו למה לעזאזל ברק בכר עושה את זה לעצמו וחוזר למקום שפיטר אותו רק לפני חמישה וחצי חודשים שנמצא במצב כזה. ראשית, צריך להזכיר שבכר נמצא במומנטום שלילי בקריירה שלו, הרבה בזכות קבלת החלטות לא מספיק טובה. ההחלטה ללכת לכוכב האדום בלגרד הייתה טעות - מדובר במועדון לחוץ, חסר סבלנות וקפריזי אפילו יותר ממכבי חיפה.
גם החזרה שלו למועדון במתכונתו המוחלשת הייתה טעות. האם ההחלטה הנוכחית לחזור לחיפה היא גם טעות? את זה נגלה בהמשך. מה שבטוח - זה יהיה או צל"ש או טר"ש. אין אמצע. ככה זה במכבי חיפה. אבל דבר אחד בטוח: בכר בא לעשות סדר במועדון.
זו הפעם הראשונה שבכר לוקח על עצמו קבוצה בסדר גודל כזה (מונה למאמן קריית שמונה במחזור החמישי בתחילת הקריירה) אחרי פתיחת העונה, כשהוא לא בנה אותה בעצמו. זה לא אופייני לו, אך כנראה שהרעב שלו לאמן והאהבה למכבי חיפה ולקהל שלה גדולים מדי.
האיש החזק במועדון
בכר יהיה חייב לעשות את הדברים אחרת הפעם, וזה מתחיל בצורה חיובית - עם התעקשותו לקבל בחזרה את עוזרו הוותיק גיא צרפתי, שהיה חלק משמעותי מאוד בשושלת של השניים יחד בחיפה. לפי הדיווחים, בעונה שעברה הנהלת המועדון החליטה להטיל וטו על חזרתו של צרפתי מסיבות מסוימות והנחיתה על המאמן את שוער הבית הצעיר שריף כיוף. בכר נאלץ "לבלוע" זאת, ולימים קבלת ההנחתה הזו הייתה אחד הגורמים להתרסקותו ולקבלת הודעת הפיטורים.
לגבי סוגיית הרעב של בכר, אפשר להפסיק לפקפק. הוא היה יכול לשבת בבית ולקבל משכורת מלאה מבלי להניד עפעף, אך למרות הכול בחר לחזור ולעבוד במועדון קשה בתקופה קשה לו ולמועדון.
אז מה יהיה שונה הפעם? דווקא מהמקום הכי נמוך שלו, הוא מגיע למכבי חיפה בעמדה הכי חזקה שהייתה לו. ראשית, הוא כבר קיבל לידיו את עוזרו הדומיננטי גיא צרפתי, וככל הנראה גם הבטחה להיות האיש החזק במועדון מבחינה מקצועית, דבר שינגוס בסמכויות שניתנו רק לפני מספר חודשים לעובדיה ורפאלוב. מעתה קשר העבר ישמש באמת כראש מערך הסקאוטינג בלבד. בנוסף, ייתכן שבכר קיבל הבטחה לרכש ולמילה כי יוכל לבנות את הקבוצה מחדש בקיץ הבא - דבר שיקנה לו ביטחון וסבלנות מצד המועדון גם במקרה שהקבוצה לא תיראה מספיק טוב העונה.
מכבי חיפה נותנת לו את מה שלא נתנה בעונה שעברה - סמכויות, זמן, שקט וסבלנות לתהליך. יעקב שחר החליט אז לקטוע את הדרך שהלך בה עם מינוי מסאי דגו בעבור בכר, ובסוף העונה הקודמת קטעה ההנהלה פעם נוספת את הדרך החדשה - שוב עם בכר. הפעם הנשיא יהיה חייב להתמסר לתהליך שבחר, וזה דורש אורך רוח ואיפוק.
שקט מהאוהדים
גם האוהדים צריכים להבין זאת. אוהדי מכבי חיפה התרגלו לטוב, במיוחד בעידן ברק בכר. ההצלחות האדירות שלו, האישיות יוצאת הדופן והעובדה שגדל כאוהד הקבוצה העניקו לו קרדיט עצום. כמו יעקב שחר וההנהלה, גם האוהדים צריכים להתמסר לתהליך החדש. מכבי חיפה נמצאת בצומת דרכים, בין בנייה להתרסקות, והיא קיבלה לידיה את המאמן הגדול בתולדותיה.
עם זאת, חשוב לזכור שבכר מעולם לא הצליח לבנות קבוצה בעצמו בצורה מושלמת. הוא כשל בכך בהפועל באר שבע בעונות הרביעית והחמישית, בכוכב האדום, ובמכבי חיפה בקיץ שעבר. ייאמר לזכותו שהוא אדם שלמד מכישלונותיו.
האוהדים יצטרכו כעת לתת לבכר זמן ושקט כדי לבנות. מכבי חיפה נכנסת כעת לניתוח מעקפים - הליך שיכול להיות ארוך וכואב, אך נחוץ. לשם כך המועדון, האוהדים והתקשורת החיפאית חייבים להציב מטרות ריאליות: ייצוב הקבוצה, כרטיס לאירופה ומאבק על גביע המדינה. אם מישהו חושב שהבעיה העונה הייתה רק פלורס ושהסגל הזה שווה מאבק אליפות, הוא טועה טעות מרה וכורה לבכר את הקבר. בעונה הבאה זה כבר יהיה סיפור אחר, אך העונה בכר לא מגיע בתור מושיע שצריך לקחת אליפות, הפעם מדובר בתהליך.
לשוב לקדמת הבמה
בכר הוא אדם לומד. הוא איננו מקובע, וגם הבין בעונה שעברה שנפל בבחירת השחקנים הזרים בקיץ ובינואר. רובם יובשו על הספסל במשך רוב העונה, בעוד אוהדים ופרשנים תהו מדוע סברינה ונהואל לא משחקים, או מדוע רועי אלימלך לא מקבל הזדמנות כשעבדולאי סק משחק כמגן ימני.
בכר טעה, אך הבין מהר את טעויותיו ושיחק עם הכלים הטובים ביותר שעמדו לרשותו. הוא אף שינה את סגנון המשחק תוך כדי תנועה, בעיקר מול הגדולות. אם בתחילת העונה ניסה לשחק כדורגל יוזם כהרגלו, הרי שבהמשך, כשהבין את יחסי הכוחות, העדיף לשחק סגנון הגנתי יותר ולצאת למתפרצות. זה יהיה קריטי לעונה הזו, שכן הסגל של מכבי חיפה רחוק מלהיות מספיק טוב, וגם בכר יודע זאת. לכן עליו להתאים את סגנון המשחק לסגל הקיים.
זו לא מכבי חיפה הגדולה, וגם בכר מבין זאת. עם זאת, לחזרתו יש יתרון נוסף: היא יכולה למשוך שחקנים ישראלים בכירים. לא רק את שחקני הבית הליגיונרים, אלא גם שחקנים בליגה. בכר נחשב לדמות מוערכת מאוד, ורבים חולמים לשחק תחתיו. הוא יודע לשכנע שחקנים לבחור דווקא בו ובמכבי חיפה - כפי שעשה בעבר עם מאוויס צ’יבוטה, דיא סבע וגיא מלמד.
החזרה שלו גם עשויה לקרב לגיונרים בחו"ל, כמו מוחמד אבו פאני, שלא משחק הרבה בהונגריה ויש לו יחסים מצוינים עם בכר, וכמובן נטע לביא, שאולי יחזור בקיץ הבא לכרמל.
אם החזרה של בכר נובעת מהמניעים הנכונים, זו נקודת פתיחה מצוינת. שני הצדדים הניחו את האגו בצד כדי להתחבר שוב. אך אם המניעים נובעים מכך שבכר כבר מקבל שכר מהמועדון ויושב על ה"פיי רול", או שההנהלה רוצה להציב אותו בפרונט כדי להסיט את האש ממחאת יענקל'ה - מדובר בטעות יסודית. כולי תקווה שהאיחוד הזה קורה מהסיבות הנכונות. מה שבטוח - מכבי חיפה אולי חוזרת לצוות ישן, אך יוצאת לעידן חדש, שיכול להחזיר גם אותה וגם את ברק בכר לקדמת הבמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו