השוטרים מעלו בתפקידם בדרבי התל אביבי - וסיכנו את שלום הציבור

מופע האימים אמש (ראשון) בבלומפילד, שהחל במטח אבוקות בוערות אל כר הדשא הריק טרם המשחק, והסתיים במתקפת פרשים ומאות שוטרים אלימים על אוהדיהפועל תל אביב, חשף את עומק החולאים שאליהם נקלעה החברה הישראלית בעת האחרונה.

אפתח ואומר: יש לגנות בכל דרך את תופעת השימוש בזיקוקים ובאבוקות בפתחם של משחקי כדורגל (זו אינה תופעה ישראלית בלבד). אולם הכוח למגר את הטירוף הזה מצוי בסמכות אחת בלבד - משטרת ישראל, הגוף האמון על שמירת החוק במדינה.

אלא שחוק וסדר הפכו אצלנו להמלצה בלבד. המשטרה, שזכתה לחיזוק ניכר בכוח האדם ובתקציבים, הפכה לגוף רופס וחסר אונים, כזה שאינו מצליח למגר את הרציחות היומיומיות במגזרי המיעוטים, שאינו משיב משילות לנגב חרף הבטחות השר הממונה, ושאינו מצליח לאכוף משמעת בסיסית בכבישים. המשטרה הזו בחרה להפגין את "יכולותיה" דווקא בפני 27 אלף אזרחים נורמטיביים שבאו לחגיגת ספורט לה ציפו זה שנתיים ויותר, במקום לטפל באותם פורעים ששמם ודמותם מוכרים היטב לשוטריה.

בכוחה של המשטרה לבצע מעצרי מנע, להעמיד לדין, ואף להוציא צווי הרחקה מהמגרשים. חוק הספורט מאפשר כניסת שוטרים ליציעים ואף חיפוש גופני על הבאים. אך 560 השוטרים שנשכרו על ידי המועדון, בתשלום של 1,500 שקל לשוטר(!) – בחרו לעמוד מנגד. הם נשכרו כדי להבטיח את שלום הצופים, אך מעלו בתפקידם כששוטטו על כר הדשא, חסרי מטרה וכתובת, וצפו באדישות באירועים.

ככה לא מבצעים שיטור. ככה לא בונים חומת ביטחון לאזרחים.

ההחלטה הפזיזה של מפקד המחוז - לו, אגב, רקורד אלים עוד מימיו כסגן ניצב במשחק של בית"ר ירושלים - לבטל את המשחק, חרף תחינות ראשי ההתאחדות לכדורגל להימנע מהצעד הקיצוני, התקבלה בשחצנות ובזלזול. משטרת ישראל בחרה בענישה קולקטיביתשל יותר מ-20 אלף אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק, ששילמו מכספם וזכאים היו לקבל את המופע לו ציפו.

ההחלטה חסרת האחריות לפזר את הקהל הרב טמנה בחובה את זרע הפורענות. מה בדיוק ציפה אותו מפקד מחוז? שעם סיום הפינוי יזרקו לעבר פרשיו פרחים? האם לא הבין כי בעצם ההחלטה שלו הוא הצית את הלהבות וסיכן את ביטחון הציבור פי כמה מאותן אבוקות (שנזרקו, אך כבו טרם המשחק)?

משטרה שאינה מסוגלת, עם כוחה העצום, לאבטח מגרש כדורגל במרכז תל אביב, היא נורת אזהרה אדומה ליכולתה להבטיח את ביטחוננו ביום פקודה. את התבונה שבניהול האירוע, ככל שהייתה בידם, הותירו בתחנה. את הכוח והאלימות, כפי שקצין המשטרה הורה לשוטריו (והוקלט עושה כן), ביצעו בנאמנות, בדבקות ואולי גם במעט שמחה לאיד.

ועל כך אומר (מתנצל על השימוש בשפה הארמית):"לא עכבר גנב - חורה גנב". ובתרגום ישיר: לא העכבר אשם בגניבה - החור הוא האשם.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות