האשם האמיתי: למכבי חיפה אין עתיד עם יעקב שחר

בעוד דייגו פלורס הופך לשעיר לעזאזל, הבעיה האמיתית של הירוקים נעוצה בשדרה הניהולית • הבעלים, שמינה חובבנים לתפקידי מפתח, מוביל מועדון שכבר שלוש עונות מתנהל בצורה שכונתית • כשהשורש חולה – גם המאמן הבא לא יצמיח פירות

יעקב שחר . צילום: מאור אלקסלסי

להצלחה אבות רבים, אבל הכישלון יתום. מאז ההפסד אמש (שבת) של מכבי חיפה ולמכבי נתניה, לא נשמע קול אחד בכלי התקשורת השונים שמביט על המצב בראייה מאקרו ולא מיקרו. האשם הבלעדי במה שהתרחש על הדשא באצטדיון סמי עופר הוא דייגו פלורס - אך האמת היא שפלורס הוא הבעיה הכי קטנה של מכבי חיפה.

במסיבת העיתונאים המפורסמת שבה הוכרז מינויו של מסאי דגו לפני קצת יותר משנתיים, אמר בעלי הקבוצה, יעקב שחר, כי אם המועדון לא יצליח: "תבואו אליי". ובכן, מי שבחר לפטר את גדול מאמני מכבי חיפה בכל הזמנים בבושת פנים, שלושה מחזורים לפני תום העונה, ואת המנהל המקצועי שהביא לירוקים סדר וארגון אירופי - והחליט למסור את המפתחות לבחירת המאמן ובניית הסגל למנכ"ל כושל ולשחקן שזה עתה פרש והונחת לתפקיד שגדול עליו - הוא האשם במצב.

לטוב ולרע, שחר הוא האחראי. את זה הוא אמר. לא אני. אז הנה - באים אליך.

יעקב שחר, צילום: מאור אלקסלסי

מאמן שנועד לכישלון מראש

דייגו פלורס הוא עוד מאמן שנועד לכישלון מראש, ולא קיבל שום סיכוי אמיתי להצליח. הוא לא יהיה כאן, אבל מה שצפוי למאמן הבא, הקורבן הבא, כבר ברור. נכון, היכולת של הקבוצה אתמול הייתה מבישה, ופלורס אחראי על התצוגה הזו וצריך ללכת הביתה. אבל יש גם הרבה מעבר לכך.

הרי כל אדם עם הבנה בסיסית בכדורגל אמר כבר לפני פתיחת העונה שלמכבי חיפה אין סגל מספיק חזק, בזמן שקברניטי המועדון סיפרו סיפורי אלף לילה ולילה על כך שהסגל חזק מספיק ושהקבוצה רצה לאליפות. איציק עובדיה וליאור רפאלוב קיבלו על עצמם את תפקיד בחירת המאמן, שבו התקשורת משתלחת כבר תקופה ארוכה, לאחר שהם אלו שבחרו אותו (בפגישת זום) והרעיפו עליו בקולם שבחים על סגנון המשחק והחריצות שלו לאורך כל הקיץ.

דייגו פלורס, צילום: מאור אלקסלסי

ולמרות שהם כושלים בתפקידם, אין לי אלא לשים את הזרקור על מי שמינה אותם לתפקידים שגם גדולים עליהם בכמה מידות, וגם מונו לתפקידים שלא מגדירים נכון את תפקידם בפועל, הרי עובדיה לא באמת רק "מנכ"ל", ורפאלוב ממש לא רק "מערך הסקאוטינג".

בסופו של דבר, מי פיטר את אלברמן ובכר על גחמה אמוציונלית? מי החליט לתת את הניהול המקצועי בקבוצה לאיציק עובדיה, שטרם הצליח במועדון כדורגל, ולליאור רפאלוב, שעוד צריך לעבור כברת דרך לפני שהוא מקבל את תפקיד המנהל המקצועי? מי החליט שאפשר לתת לדיא סבע ללכת, ולהביא במקומו את מתיאס נהואל החלש, אחרי שמונה חודשי פציעה, ואת מיכאל אוחנה? מי אחראי על כך שהסגל נבנה בצורה לא מאוזנת, בלשון המעטה? מי אחראי לכך שלא הגיע זר שמיני לאחר אזרוחו של פייר קורנו, כשידוע לכל שלקבוצה חסר בצורה נואשת שחקן התקפה יצירתי?

רק אדם אחד, וקראים לו יעקב שחר.

ליאור רפאלוב, איציק עובדיה ודייגו פלורס, צילום: מאור אלקסלסי

איש נפלא שתרם רבות

לשחר ישנן זכויות רבות, והמועדון אולי לא היה מגיע לאן שהגיע בלעדיו. האיש הנפלא הזה תרם רבות למכבי חיפה, ויחד עם זאת, אפשר גם לומר - שיחד איתו, למועדון אין עתיד. ליענקל'ה לא נמאס לראות כיצד הכסף שלו נשרף על ידי חובבנות?

מכבי חיפה מתנהלת בצורה שכונתית כבר קרוב לשלוש עונות. זה התחיל במינוי ההזוי של מסאי דגו להוביל את מכבי חיפה מהקווים אחרי לכתו של ברק בכר, כשעוד הייתה בפיק היסטורי, והמשיך בשורת כישלונות ניהוליים שבכל מועדון ספורט שמכבד את עצמו - האחראים להם כבר היו מוצאים מזמן את עצמם בלשכת האבטלה, ובוודאי שלא ממשיכים בתפקידם עם קרדיט בלתי מוגבל.

מספר הפציעות הבלתי נגמר והטיפול הלקוי בהן זה שנים, ההברזה המביכה של ניית'ן בקסטר שבגללה הקבוצה נאלצה להחתים את איתמר ניצן רגע לפני מוקדמות ליגת האלופות, ניהול פרשת דיא סבע מתחילתה לאחר ה-7.10, דרך החזרה העקומה שלו ועד לפרידה המוזרה בעקבות ענייני מס - דבר שלא זכור לי בכדורגל הישראלי. פרשת השלטים של השחקנים הזרים, העסקה הגרועה על ירין לוי, פרשת שייקנה סילה, פארסת עומר אצילי ועוד ועוד במכבי חיפה כנראה חושבים שהמאמנים הם קוסמים.

איתמר ניצן, צילום: אלן שיבר

ללמוד ממכבי תל אביב

זהות המאמן הבא לא משנה בכלל. לא בכדי עברו בעשור השחור אינספור מאמנים שלא הצליחו במועדון, וכך גם בשלוש העונות האחרונות. רק השדרה הניהולית אף פעם לא משלמת את מחיר כישלונותיה. כשהשורש חולה  העץ לא יכול להצמיח פירות.

כשמכבי תל אביב לא הצליחה בזמן השושלת הירוקה תחת ברק יצחקי, על אף יחסי הקרבה לשחקן העבר, החליט מיטש גולדהאר לפטר אותו. כשבאר שבע קרסה בעונתו האחרונה של ברדה, לאחר שנפלה בזרים שלה במשך כמה עונות, אלונה ברקת נפרדה ממנכ"ל המועדון באותן עונות, גיא פרימור, ויצאה לדרך חדשה. רק במכבי חיפה, שמעמידה עונה אחר עונה תקציב שחקנים מהגבוהים בליגה (מקום 1–2), מנציחים בינוניות.

מיטש גולדהאר, צילום: אלן שיבר

והגיע הזמן ששחר יחליט מה הוא מתכוון לעשות: להשתנות - לשנות את דרך הניהול הארגוני בגיל 84 ולהביא אנשי מקצוע אמיתיים, או לפנות את הדרך לבעלים אחר שיתווה דרך ותרבות ארגונית, כפי שמגיע למועדון כמו מכבי חיפה.

באשר לשאלה שכולם שואלים: "מי יבוא ויחליף אותו?" התשובה פשוטה: יכול להיות שזה ייקח עוד העברת בעלות, כמו שקרה במכבי תל אביב תחת אלכס שניידר. אבל למכבי חיפה יש את תשתית האוהדים הטובה ביותר בליגה - הכי הרבה מנויים, הכי הרבה מכירות כרטיסים, מתקנים ברמה אירופית, אצטדיון מספר 1 בארץ, תאי צפייה, הכנסות מזכויות שידור ומרצ'נדייז. כל אלו יוצרים בסיס מדהים לבעלים אמיד ובעל כוונות טובות, שייקח את המועדון לפרויקט לטווח ארוך, ויחזיר אותו למקומות שאליהם הוא באמת שייך.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כי לאוהדים הנפלאים האלה מגיע את הכי טוב שיש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר