ימים מרגשים עוברים על מדינת ישראל, שחתמה על עסקה על הפסקת האש והחזרת החטופים – שצפויים לשוב הביתה השבוע אחרי יותר מ-700 ימים בשבי חמאס בימים. במקביל להתרגשות הגדולה, חברים רבים מכפר עזה הגיעו היום (שישי) בבוקר למגרש הכדורגל בקיבוץ דורות כדי להשתתף במשחק לזכרו של עומר חרמש ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר על ידי מחבלי חמאס בביתו שבכפר עזה בגיל 48 בלבד, כמו עוד 64 מחברי הקיבוץ.
במשחק נפגשו קבוצת ותיקי כפר עזה בה עומר שיחק באופן קבוע בשנים האחרונות, וקבוצת הפועל "שווים" תל אביב, שמאגדת בתוכה שחקנים עם מוגבלויות - תחום אותו עומר למד ואהב. הוותיקים ניצחו 3:6, אך כאמור, במשחק כזה כולם מנצחים. בסיום, משפחתו וחבריו של עומר שיתפו בשיחה עם "ישראל היום" על החיבור של עומר והפועל, התחושות בכפר עזה לקראת שובם של החטופים והאיש המיוחד שהיה.
"מחכים כבר לסגירת המעגל עם החטופים"
"יש לנו את גלי וזיוי שעדיין שם. זה מטורף, אני רק מחכה שכבר נראה אותם. אח שלהם בא לשחק איתנו בוותיקי כפר עזה, גם אח של אמילי דמארי. אנחנו מחכים כבר לראות אותם. יש סוג של אופוריה בקיבוץ, כולם מנסים לעצור אותה עד שזה באמת יקרה – אבל לא מצליחים, היא מורגשת", שיתף ליאור צומן, חבר קרוב של עומר וחבר בכפר עזה.
שי חרמש, אביו של עומר, הוסיף: "מקווים לאנחת רווחה. במשך שנתיים יום יום קיבלנו את התזכורת שגלי וזיוי עוד בעזה. הקיבוץ שלנו עבר שבירת מפרקת. יש לנו אזכרה גדולה ב-16 לחודש, נקווה שעד אז - החטופים יהיו בבית", בזמן שאיתי פכטר, חבר ילדות נוסף, אמר: "ברגע שזה יקרה אני אהיה מאושר מאוד, זו תהיה סגירת מעגל שתשקם אותנו – אבל אסור לשכוח את מה שקרה".
"עומר לקח את הפועל תל אביב לאקסטרים"
"ערן זהבי, אף על פי שהוא עזב את הפועל ופגע בנו, בכל זאת גרם לי רגע אחד הכי גדול של אושר. למרות שזה לא פופולרי, גם אותו אני אוהב ושונא. ככה זה, כשאתה גר בכפר עזה אתה לומד שאי אפשר להסתכל על הכל מזווית צרה אחת", אמר עומר חרמש ז"ל בראיון ל"ישראל היום" לפני מספר שנים, במשפט שמבליט את טוב הלב שבו, השנינות והייחודיות שלו – וכמובן את האהבה להפועל תל אביב.
"המשחק הזה מחבר בין שני דברים שעומר היה מאוד מעורב בהם – אחד זה הפועל תל אביב ושער 5, שהיו בית עבורו. הוא היה מעורב מאוד בקהילה ופעיל מאוד בפייסבוק, הוא היה חריף, שנון ולא דפק חשבון לאף אחד. הכל קרה בגללי. הפועל תל אביב זו מחלה משפחתית, אבל עומר לקח את זה לאקסטרים, סיפר שי חרמש ל"ישראל היום".
"זה הגיע למצב שהוא כמעט הסתבך במכות עם שמעון מזרחי - שתבע אותו במשטרה. זה לא נגמר בזה, כשראש עיריית תל אביב הלך להרוס את 'בית המקדש', אוסישקין, אז הוא פרס אוהל, ישן לילות על המדרכה ולא נתן להם להרוס את האולם. זה היה עומר, הוא מאה אחוז מאחורי הפועל", שיתף אביו וסיפר על משפט של עומר שתלוי עד היום במתחם חודורוב ומגדיר את בנו באופן מושלם: "אנחנו אמנם קהל פרובוקטיבי, קהל שנון עם לשון חריפה וחדה, לפעמים גם חסרת רחמים, אבל אנחנו, אנחנו לא גזענים".
"ברגע שהפועל "שווים" קמו, הוא רצה מאוד להגיע, אבל מה שהכריע לבסוף אלו השעות המוקדמות של האימונים. זה הדבר היחידי שהפריד בינו לבין הגעה לקבוצה. הירושה של עומר היא שתהיה הפועל "שווים" תל אביב דרום – אנחנו גם נעזור בזה", הבטיח האב.
"הייתה לו רגל שמאל אדירה"
"לגבי וותיקי כפר עזה – עומר הקים את הקבוצה הזו. בכל יום ראשון ב-20:00 הם היו משחקים במגרש הכדורגל המקומי. אנשים באו רק בשביל עומר, היה חשוב להם לא לאכזב אותו. הוא היה חלוץ וכל פעם כשהיה חוזר הביתה היה מספר במשך שעות על השערים שכבש" , סיפר שי. איתי פכטר, חבר הילדות של עומר, הוסיף על הכישרון הגדול: "היינו משחקים בליגה האזורית עם כפר עזה עוד לפני זקני כפר עזה. הוא היה חלוץ והייתה לו רגל שמאל אדירה".
"כשהקמנו את 'כדורגל זקנים' עומר הפך ישר למסמר הערב, אי אפשר לתאר את הבן אדם הזה. הוא יצירתי מאוד ושנון. זה מדהים - כי הוא היה שמור גם בגוף וגם בנפש, הוא היה שחקן טוב מאוד ואיש טוב עוד יותר, הוא מאוד חסר לנו", אמר ליאור צומן, גם הוא חבר ילדות.
