אין הרבה שחקנים בכדורגל הישראלי שיכולים להתגאות בעמוד ויקיפדיה שכולל את התארים הבאים: אליפות ושלושה גביעי מדינה במכבי תל אביב, שני גביעים בהפועל תל אביב, ארבעה שערים בשלב הבתים של ליגת האלופות כולל ניצחון על אייאקס ותואר שחקן העונה. כל זה נמצא בעמוד הוויקיפדיה של ברוך דגו.
דגו, בן 43, בחר לצאת מאור הזרקורים והחליט להמשיך את הקריירה בבניית המועדון מכבי גן יבנה. דגו, בצוותא עם מוטי מטרני, בנו מחלקת נוער מאפס וכיום היא מונה כ-500 ילדים. אם לא די בכך, בשנים האחרונות הוציא ספר ביוגרפיה על אחת הקריירות המרשימות ביותר בכדורגל הישראלי.
בראיון מיוחד ל"ישראל היום" מספר דגו על הפרק המרגש שלו מהספר, הפספוס בקריירה והתמודדות עם לא מעט אתגרים שכיום מהווים מודל לדור העתיד של הכדורגל הישראלי: "האמת שלפני חמש שנים, ביחד עם מוטי, החלטנו לפתח את מכבי גן יבנה ולמעשה רציתי להעביר את מה שלמדתי לאורך הקריירה לדור הבא ורציתי לבנות מועדון בדרך שלי".
אף פעם לא עניין אותך לאמן בוגרים?
"אם זה היה מעניין אותי הייתי שם. אף פעם לא הייתי לי תשוקה והרגשתי שהמקום שלי הוא דווקא במחלקת נוער וגן יבנה זה מפעל החיים שלי כרגע".
אחרי הקריירה גם כתבת ספר. מאיפה זה צץ?
"תמיד רציתי לכתוב ספר והאמת על הקריירה שלי יכולתי לכתוב גם שלושה ספרים, אבל באמת ניסיתי שכל פרק שיהיה בספר יהיה מעניין ויהיה לו חלק משמעותי בפרקים השונים בקריירה שלי".
מה הסיפור שהכי נגע בך בספר?
"אני חושב שדווקא בעניין האישי. למעשה כתיבת ספר זה הטיפול הפסיכולוגי שלי במשברים שעברתי, כמו המעבר ממכבי להפועל והרבה דברים ששומרים בבטן בחיים ומוציאים בספר. הסיפור הכי מרגש קשור לאבא שלי, שלא דיברנו הרבה שנים ובסוף השלמנו ובסופו של דבר כל אחד מבין שאין כמו משפחה".
היה גם פרק עם דוד תשובה שהיה עבורך כמו אבא בגיל צעיר. כמה אתה חייב לו בקריירה?
"קודם כל את הקריירה עשיתי בזכות עצמי. נכון שהיה לו חלק משמעותי, הוא היה המנהל האישי ולאורך שנים היו לנו רגעים יותר טובים, אבל היו גם רגעים פחות טובים ואני מאמין שכל דבר קורה לטובה ותמיד מסתכל רק קדימה".
איך אתה רואה את הקריירה של אחיך, מסאי, עד עכשיו?
"הציפיות שלי ממנו הן גבוהות כי אני יודע למה הוא מסוגל. הוא עושה תהליך אדיר לדעתי שהיה כבר בשיאו כשהיה במכבי חיפה. הציפייה שלי שלפחות מכבי חיפה הייתה נותנת לו שנה נוספת כי בסופו של דבר לדעתי הוא הצליח בשנה שהוא אימן אותה. גם כעת לדעתי הירידה לבני יהודה זאת ירידה לצורך עלייה. אני מאמין ומקווה שהוא יעלה לליגת העל עם בני יהודה כי המקום של מסאי בליגת העל".
אם נחזור אחורה. אתה חושב שמיצית את מלוא הפוטנציאל בקריירה?
"ברור שלא. אני חושב שהייתי יכול להגיע לרמות גבוהות יותר באירופה מאשר שנה וחצי בקפריסין. אני חושב שהייתי צריך לקבל גם הזדמנויות רבות יותר בנבחרת. אני מסתכל היום, שיש שחקנים בנבחרת שיש להם 40-50 הופעות ושחקנים פחות טובים".
מה קרה לדעתך בנבחרת שלא קיבלת הזדמנות?
"לדעתי היו דברים לא מקצועיים. הייתי שחקן העונה, כבשתי ארבעה שערים בליגת אלופות ואין לי הסבר לכך שלא זומנתי. זה היה משהו לא מובן בעיניי".
מה בכל זאת הפספוס בקריירה שלך בדיעבד?
"אני חושב שגם אירופה וגם נבחרת. הלכתי אז הרבה עם הנוחות ולא התעקשתי על דברים, אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה בטוח שהייתי מתנהל אחרת".
מה שונה בכדורגל כיום מהתקופה שלך?
"הכל פתוח והרבה יותר קל להצליח. אני תמיד אומר לשחקנים שלי במחלקה תהיו צנועים ותעבדו קשה, כי אצלנו כל שחקן שכובש שער או שניים, ישר מגיע עם סוכן ועם מדיה וכבר רוצה חוזה לחמש שנים. בכלל, אני אומר לילדים שמקצוע הכדורגל הוא ל-15 שנים, חשוב להרוויח טוב וגם חשוב לחשוב על היום שאחרי וללמוד דברים נוספים".
איזו מכבי טובה יותר, שלך או הנוכחית?
"כל תקופה זה שונה ואי אפשר להשוות, אבל אני חושב שמה שמגדיל את ההישג שלנו זאת העובדה שכולם היו שחקנים צעירים והצלחנו בזכות הביחד".
מי מזכיר אותך היום?
"ברוך זה ברוך".
שאלות קצרות
מי המאמן שהכי השפיע עליך?
"היו שניים - ניר לוין וניר קלינגר".
רגע שיא בקריירה?
"זכיתי באליפות וגביעים אבל השיא בטוח ליגת אלופות".
מי השחקן הכי טוב ששיחק איתך?
"וואו היו הרבה. במכבי שיחקתי לצד טל בנין ואבי נמני ובהפועל לצד גילי ורמוט וסלים טועמה".
הזכרת את נמני שגם לו ולמכבי יש סיפור מעניין בספר.
"כן, בזמנו כשהצלחתי בליגת האלופות קיבלתי בינואר המון הצעות מספרד, אבל מכבי התעקשו להשאיר אותי והאמת, לצערי לא התעקשתי ללכת. בסוף העונה בגלל שנמני חזר החליטו לשחרר אותי".
מה ייחשב עבורך לסגירת מעגל?
"אני כבר סגרתי מעגל כאשר סיימתי את הקריירה בעירוני אשדוד והעליתי אותה מליגה ב' לליגה א'. זה המקום שהתחלתי עם אנשים נפלאים, אבל היום אני כל כולי בגן יבנה ושמח להתפתח בניהול המקצועי ובניהול המועדון".
