מועצת המנהלים של אופ"א היא הזרוע המבצעת של התאחדות הכדורגל האירופית. בגוף זה חברים נציגי 20 מהמדינות החברות, נשיאי ההתאחדויות הלאומיות. בתקופה זו, גם יו"ר ההתאחדות של ישראל, משה "שינו" זוארץ, חבר נבחר בגוף חשוב זה.
אם יחליט אלכסנר צ'פרין, נשיא אופ"א, לעלות להצבעה את נושא ההדחה של הכדורגל הישראלי מהמפעלים האירופיים, עליו פורסם לראשונה ב"ישראל היום", הרי שקטאר תצליח במזימתה, מה עוד שאסור לחשוב שצריך ללחוץ יותר מדי על האירופיים כדי שיצביעו נגדנו, יש כאלו שישמחו לעשות זאת גם בלי עזרה קטארית.
ב-48 השעות האחרונות אנשי הכדורגל הישראלי, דיפלומטים וידידי ישראל מעבר לים עובדים מסביב לשעון כדי שהרעיון לא ירקום עור וגידים. נקווה שיצליחו, אך במידה שלא נראה כי מן הראוי לממשלת ישראל לשקול לנקוט בצעד חריג ומשמעותי ולהכריז על קטאר כמדינת אויב. זה מתחיל בכדורגל, אבל ברור לכולם שהקטארים לא מתכוונים לעצור.
כיום נמנות ארבע מדינות על רשימה זו: איראן, עיראק (לגביה יש החרגה לענין סחר), סוריה ולבנון שגם לגביהן נראה כי נמצאות בשלב כל שהוא של החרגות. כניסתה של קטאר לרשימה, והוצאתה כמתווכת בין ישראל לחמאס או לכל סכסוך שישראל קשורה בו, הוא אירוע שהקטארים לא ירצו להיות בו כי יש לו השלכות גם לארצות הברית והעולם העסקי שלה ולנקודות נוספות בעולם.
מהיכרותי עם הקטארים, אני יכול להעריך כי לצעד שכזה יכולה להיות השפעה רבה על התקררות מ"שאיפות הנקם" שלהם כלפינו. יש לזכור כי בראייתם מה שווה כל הכסף שבעולם והשליטה בכדורגל העולמי, אם לא ניתן לקנות בעזרתו מעמד עולמי בולט (למשל כמתווך בסכסוכים או פטרון בעולמות הספורט מעבר לזה שבאים אליו רק כדי לקבל עוד ועוד כסף) ולתפארת האמיר והנסיכות?
ויש גם לזכור כי בסופו של דבר ייושרו ההדורים בין ישראל לקטאר במוקדם או במאוחר והאופציה הזאת כרגע נראית הגיונית יותר. לחזור לאופ"א או לכל ארגון אחר ממנו נסולק בגלל המצב (עם או בלי דחיפה קטארית ולא רק בספורט כמובן) יהיה קשה הרבה יותר.
בהנחה שהקטארים לא יחדלו ממשימתם להדיח את ישראל, צריך להבהיר להם עוד לפני הצעד שיש לקוות שלא יקרה, מה יהיו ההשלכות לכך ולא רק בספורט אלא בהכל ולא כדאי שידחפו למהלך כזה או אחר שישראל תפגע ממנו על המגרש ומחוצה לו.
יעקב הדס-הנדלסמן הוא דיפלומט ישראלי אשר שימש בעברו ראש הנציגות הכלכלית בדוחא, בירת קטאר
