ספורטאים ישראלים המייצגים את המדינה בתחרויות בינלאומיות חשופים להרבה מאוד שנאה ואנטישמיות בעולם, במיוחד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הסכנות הביטחוניות הופכות לגדולות יותר, ההיערכות האבטחתית גדולה יותר וגם ההגבלות על השחקנים והצוות המקצועי יותר נרחבות. רק בשבוע שעבר נאסר על שחקני הנבחרת לצאת מהמלון במולדובה בעקבות הנחיות ביטחוניות חדשות.
אופיר חיים, שסיים עם נבחרת הנוער של ישראל במקום השלישי במונדיאליטו ובמקום השני באליפות אירופה, סיפר בכנס "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים" בגבעת חביבה על החוויה האחרונה מהטיסה למשחקי הידידות באסטוניה: "טסנו על אזרחי לשם, זה מבאס. אחרי 7 באוקטובר קיבלנו הוראה ביטחונית ללכת בלבוש אחר במקום חולצות ייצוג של ישראל".
הגדיל חיים והוסיף: "אני מוצא את עצמי במצב שאומרים לי ולשחקנים לא לדבר בעברית, אני צריך להגיד שאני ממלטה. זו מציאות הזויה". בנוסף, סיפר כי כששיחק בטורקיה היה אדם שקרא לו "היטלר": "יצאנו לאכול ארוחת צהריים כמה חברים ושחקנים, ואז איזה אדם אחד קרא לכיוון שלי 'היטלר'. כולם צחקו ודיברו בטורקית, אבל נלחצתי, הייתי בפאניקה של ממש. רק שחקן אחד בא לטובתי והיום אנחנו חברים טובים".
גם נאאל עודה השתתף בכנס ודיבר על הגזענות, גם כלפיו וגם במגרשי הכדורגל: “במידה ואתקל באירועי גזענות ואלימות מחמירים, לא אהסס ואורה להפסיק את המשחק כפי שהחוקה מבקשת. ההבדל בינינו לבין אופ"א זה הענישה על אירועי אלימות וגזענות. אופ"א מענישים בחומרה. יצא לי שהפנו אלי קריאות גזעניות, לפני השביעי באוקטובר וגם אחרי. גם קבוצות חושבות שאצלן אין, לצערי זה כבר נשמע מצד רובן. בתור שופט קראו לי ערבי מחבל, מלוכלך".

