הוא לא עשה אף פעם הרבה רעש ותמיד פעל בצניעות, אבל היה נוכח בכל הרגעים ההיסטוריים של הכדורגל הישראלי. מהמשחק האירופי הראשון של הנבחרת ב-1994 מול אוסטריה, עד הניצחון בפארק דה פראנס, וגם ב-5:0 על אוסטריה.
הוא היה שם גם בהשפלה מול דנמרק ובפעם הראשונה שקבוצה ישראלית עלתה לליגת האלופות. ובקרוב נגלה איך השתחל גם לאחד הרגעים השנויים ביותר במחלוקת של הכדורגל הישראלי. שיאן ההופעות של מכבי חיפה, שזכה בלא פחות מתשע אליפויות – אלון חרזי, הגיע לראיון מיוחד ל"ישראל היום".
היית חלק מלא מעט הצלחות וגם אכזבות בנבחרת ישראל, מה לדעתך משפיע על היכולת שלה?
"שחקנים טובים יש לנו תמיד. לדעתי, הגורם להצלחה הוא מספר השחקנים שמשחקים באירופה. היום זה לא קורה, רוב הישראלים בחו"ל נמצאים בארה"ב ולא באירופה. לא שאני מזלזל ב-MLS, זו ליגה תחרותית וטובה, אבל המצב הביטחוני והכללי בישראל יוצר אנטי כלפי שחקנים ישראלים. אני בטוח שאם לא היה את המצב הזה, היינו רואים יותר שחקנים באירופה והנבחרת הייתה חזקה יותר".
זה מפתיע לשמוע את זה ממך, הרי אתה לא שיחקת בחו"ל
"לא. הייתה לי אפשרות – ב-97' כבר הייתי סגור בהדרספילד מהפרמיירליג, אבל עסקה בוטלה בגלל ריב בין סוכנים".
וזה לא חסר לך?
"החשיפה אז הייתה קטנה בהרבה, היום הרבה יותר קל לצאת לחו"ל. בעבר זה היה שמור לקבוצות גדולות בלבד, היום גם קבוצות קטנות במדינות פחות בכירות שולחות שחקנים ומשם מתקדמים".
המשמעות של מאמן הנבחרת
עברת לא מעט מאמנים בנבחרת והיית בעצמך עוזר מאמן. כמה משמעות באמת יש למאמן בנבחרת?
"אני מאוד מתחבר למה שאתה אומר. אין פה הרבה משחקים בהרכב – כולם ישימו את אותם שמות. לכל מאמן יש את הניואנס הקטן שלו, אולי חילוף, אולי שינוי טקטי".
אז כמה משמעות יש למאמן?
"יש שלושה ימים להכין שחקנים לשני משחקים. זה מעט מאוד זמן. המאמן מקבל את השחקנים יומיים-שלושה אחרי שהם סיימו משחק ליגה, ביום חמישי יש אימון מסכם וזהו. לכן מתמקדים הרבה בווידאו, כדי להסביר מושגים, להדגיש עקרונות. אבל במשחק עצמו, במיוחד באצטדיון מלא, השחקנים כמעט לא שומעים אותך. ואם לא מצליחים – מחליפים מאמן".
בוא נעבור לעמדת הפרשן שלך. כשאתה מפרשן בליגת העל, אתה עוצר את עצמך לפעמים בגלל שאתה מכיר אנשים אישית?
"אני הייתי שחקן, אז אני מבין איך שחקן מרגיש כשהוא טועה וכשהוא מצליח. אני לא מטנף, אלא מנתח טקטית וטכנית. זה לא הסגנון שלי להיכנס באנשים".
בתור שחקן קיבלת ביקורת מפרשן או שדר וזה השפיע עליך?
"היו פעמים שצפיתי במשחקים מאוחר יותר. לפעמים הביקורת הגיעה מאנשים שלא שיחקו כדורגל וזה מעליב. כשמאמן או שחקן לשעבר מבקר – אין בעיה. אבל כשפרשנים שמעולם לא שיחקו או אימנו מבקרים, זה חורה לי".
היית סקאוט ראשי במכבי חיפה בשתי קדנציות, ואפילו הקמת את מחלקת הסקאוטינג של המועדון. איך זה עובד?
"זה הכל מהכל. פעם היית הולך למשחקים ומודד מהירות או ניתור. היום יש תוכנות וידאו מתקדמות, אבל חייבים גם לראות את השחקן בלי הכדור. לצערי, יש כאלה שבוחרים לפי היילייטס ביוטיוב בלבד – וזה מטעה".
"אני לא זוכר שיעקב שחר פסל שחקן"
אתה זה שהבאת את צ'רון שרי. איך זה קרה?
"אני ומרקו בלבול, יחד עם יעקב שחר, חיפשנו קשר אחורי. מישהו לא מוכר בכלל פנה אליי עם שמו של שרי. ראיתי היילייטס מרשימים, ואז הסתכלתי על הנתונים – הוא בלט בכל קבוצה ששיחק בה. צפיתי שעות במשחקים שלו, שאלתי למה הוא עוזב את טורקיה כשהוא מרוויח מיליון יורו, ונעניתי שזה בגלל המשפחה".
"זה היה ערך מוסף. התקשרתי למרקו ואמרתי לו: 'זה לא בדיוק מה שחיפשנו, אבל הוא יביא אליפויות'. אמרתי ליעקב שחר שאם אני טועה – אני עוזב את התפקיד. הוא זרם איתי".
כמה יעקב שחר מעורב בהחלטות?
"חשוב לשתף אותו – הוא מבין כדורגל. הוא לא מתעסק בשגרת היום-יום, אבל בהחלטות גדולות הוא נוכח. הוא שותף מלא. אני לא זוכר מקרה שבו פסל שחקן שהמערכת רצתה".
"רצוי וכדאי לתת ליעקב שחר להיות חלק מהעניין. זו ברכה גדולה מאוד למכבי חיפה שיש לה בעלים כמוהו, שגם מבין בכדורגל וגם יש לו דעה - הוא צריך להגיד את מה שהוא חושב ואם דברים מתאימים לו או לא מתאימים".
כבר חמש שנים שאתה מנהל את האקדמיה בכפר גלים. ירין לוי עבר אצלך. איך קרה שהתפספס?
"הוא לא התפספס. כשעבר לבית"ר ירושלים הוא לא היה מוכן לבוגרים, אבל קיבל שם הזדמנות, חזר ובנה ביטחון. בסוף זה מה שעשה את ההבדל".
שיחקת בבית"ר ירושלים עונה אחת ולקחת אליפות – בעונת "השרוכים", מה היה שם?
"בדקה ה-70 קיבלתי זעזוע מוח ויצאתי. לא זוכר את המשחק, רק עמדתי עם תחבושת על הראש בצד. לא חשבתי שהיה משהו לא כשר. בסוף עשו תחקיר – כל אחד יפרש אחרת. אני ראיתי קבוצה שנלחמה, קיבלה ביטחון כשהבינה שהיא נשארת בליגה, ואז ירדה מעט בקצב. זה הכל".
