לפחות בהיבט אחד אפשר להיות רגועים לקראת המשחק של נבחרת ישראל בחוץ מול מולדובה ביום שישי, במסגרת מוקדמות מונדיאל 2026: קישינב, בירת היריבה המארחת, תהיה ידידותית, שלווה ומסבירת פנים כלפי השחקנים בכחול־לבן, וכלפי האוהדים הישראלים שיבואו לעודד אותם. כאן לא תראו את דגלי אש"ף ולא תשמעו קריאות גנאי נגד מדינת היהודים. הארץ הצנועה, שתחומה בין אוקראינה לרומניה, אוהבת אותנו מאוד, ולא טורחת להסתיר זאת.
לעומת זאת, יש את הצד המקצועי. "על כר הדשא אנחנו נבוא כדי לעשות לכם חיים קשים", מבטיח סרגיי קלשצ'נקו, מאמן נבחרת מולדובה ושחקן עבר מעוטר, שזכור היטב לכל אוהדי הכדורגל בארץ כחלוץ קטן הקומה. הוא שיחק בליגת העל בשנים 1999-2003, ואף שקריירת המשחק המקצועית שלו כללה פרקים נוספים, ובהם תקופות במועדונים ברוסיה ובהולנד - הפרק הישראלי בה היה המרשים מכולם, חציו בירוק וחציו באדום. "אני מלא תודה על התקופה ששיחקתי בישראל", אומר קלשצ'נקו בן ה־53 בראיון בלעדי ל"ישראל היום".
הזיכרונות עולים מיד. "נשארו לי מהתקופה בישראל רגשות חמים. צריך לזכור ששיחקתי בשתי הקבוצות החזקות ביותר באותה עת. זכיתי איתן בתארים", הוא חוזר תחילה לאליפות עם מכבי חיפה ולגביע הטוטו עם הפועל תל אביב, שאיתה גם הצליח באירופה. "עשינו דרך נפלאה", הוא נזכר במסע האדום המרשים, "ונעצרנו רק צעד אחד לפני חצי הגמר של גביע אופ"א, אחרי שעברנו את צ'לסי וניצחנו במשחק בית - שבכלל שוחק בקפריסין - את מילאן. אלה היו רגעים שלא יישכחו".
בצניעותו הרבה, קלשצ'נקו "שכח" לציין שאת השער הבודד מול מילאן הגדולה כבש הוא, כמו גם את אחד מהשערים לרשת של צ'לסי. זה כמובן לא היה ההישג היחיד שלו. כבר בעונה הראשונה שלו בארץ, עונת 1999/2000, הוא הבקיע 22 שערים במדים הירוקים, והפך לשחקן הזר שכבש הכי הרבה שערים בעונה אחת בליגת העל.
"נוצץ יותר"
מעבר לכדורים הרבים ששלח לרשת, קלשצ'נקו זכור הן למי ששיחקו עימו והן לאוהדים כשחקן רציני ומכבד - ג'נטלמן אמיתי בנעלי פקקים. התכונות האלה לא נעלמו גם לאחר שהמיר את הריצה על כר הדשא בעמידה על הקווים. בשנת 2021, אחרי ההתנסות בנבחרת הצעירה של מולדובה, חלוץ העבר קיבל את משרת המאמן של הנבחרת הלאומית הבוגרת.
קמפיין המוקדמות של יורו 2024 נתפס במדינה הקטנה כהצלחה. אמנם מולדובה לא עלתה, כצפוי - אך הרקורד שלה (2 ניצחונות ו־4 תוצאות תיקו מול 2 הפסדים בלבד), והעובדה ששמרה על סיכויי העלייה כמעט עד הרגע האחרון, נטעו הרבה תקוות בליבם של האוהדים במדינה.
בדצמבר 2023 תקשורת הספורט של מולדובה בחרה בו ל"מאמן השנה" - אבל לא במפתיע, קלשצ'נקו נשאר עם הרגליים על הקרקע. "לא דרשתי משחקניי את הבלתי אפשרי, רק חיזקתי עוד קצת את נקודות החוזקה שלהם", הוא הדגיש אז בצניעות האופיינית לו. בהתאחדות המולדובנית ידעו לייחס את הישגי הנבחרת למאמן, ובראשית 2025 הוא זכה בחוזה חדש ומשודרג.
לצד הבעת האמון, עם פתיחת הקמפיין הנוכחי, שלא עומד להסתיים עם כרטיס למונדיאל בשנה הבאה, הגיעו גם סימני שאלה, לאחר שקלשצ'נקו זימן לסגל הנבחרת את בנו ניקי. אמנם גם המאמן הקודם של מולדובה, האיטלקי רוברטו בורדין, זימן (לראשונה) את קלשצ'נקו הבן, אבל זה לא מנע את קולות חוסר הנחת מהזימון בידי האב.
גם האוהדים לא הסתירו זאת. ניקי בן ה־24, שמשחק במדי זימברו מעיר הבירה לצד הישראלי גיא דהן, לא עושה חיל בלשון המעטה. בכל מקרה, האב נמנע מלענות על השאלה אם יזמן את הבן למשחק מול נבחרת ישראל. מעבר לענייני הבן, בקמפיין הנוכחי לסרגיי קלשצ'נקו ולמולדובה אין בינתיים סיבות לגאווה. הם הפסידו בכל שלושת המשחקים שנערכו עד כה, פעמיים בבית, לנורבגיה ולאסטוניה, ופעם אחת בחוץ לאיטליה.
עם אפס נקודות מתשע האפשרויות, מגיעה החשיבות הברורה של ההתמודדות הביתית הקרובה של המולדובנים מול ישראל. קלשצ'נקו, מתברר, מתכונן אליה הרבה זמן וברצינות רבה. "מטבע הדברים, ניתחנו בעיון רב כמה מן המשחקים האחרונים של נבחרת ישראל", הוא מספר. "אנחנו רואים שזו נבחרת שנמצאת במצב טוב מאוד. הרבה משחקני ההרכב שלה משחקים במועדונים חזקים, גם מחוץ לישראל. אם תשאל אותי מי הפייבוריטית, אומר שזה מאוד קשה להעריך את הסיכויים לפני ששתי הנבחרות עולות לכר הדשא. הכל ייקבע במשחק. רק במהלכו, לפי איך שהוא יתפתח, נראה מי עדיפה".
מה שינית במשחק של מולדובה מאז שהפכת למאמן שלה?
"אני לא יכול להעיד על עצמי, אבל משקיפים מן הצד טוענים שסגנון המשחק של נבחרת מולדובה נהיה בהנהגתי נוצץ יותר, התקפי יותר ומעז יותר. בהקשר זה, הדעה המכרעת בשאלה כיצד השתנתה וכמה השתפרה הנבחרת תחתיי, היא של המומחים לדבר ושל ראשי ההתאחדות לכדורגל".
מבקר קבוע בארץ
כפי שלא שכח את הימים היפים בישראל בתחילת המילניום, קלשצ'נקו לא שוכח לעקוב אחרי ליגת העל. "בוודאי שאני עושה זאת", הוא אומר, "ולו משום שרבים למדי משחקני הנבחרת שלנו שיחקו ומשחקים בליגה הישראלית. בשנים האחרונות היו אלה יון ניקולאסקו, ויטלי דאמשקאן, ארתור קראצ'ון, ניקיטה מוצפאן ועוד. עכשיו, לאחר שניקולאסקו חזר לישראל והצטרף למכבי תל אביב, אני עוקב ביתר שאת ורואה את משחקי הקבוצה באירופה". עוד הוא מבהיר: "ושלא יהיה ספק, אני עוקב גם אחרי המועדונים האהובים שבהם שיחקתי - מכבי חיפה והפועל תל אביב".
כששיחקת בישראל, היה ממש ברור שנקשרת אל המדינה. הקשר הזה לא נעלם מאז או רק נשמר מרחוק?
"מאז שעזבתי ב-2003 ביקרתי בישראל הרבה מאוד פעמים. למעשה, אני מגיע אליה בממוצע פעם בשנה. אני מבקר חברים או מגיע בהזמנה של מועדוני העבר שלי. לאחרונה ביקרתי, לא מזמן, ביום האזכרה של דרור קשטן. אני שומר על הקשר עם החבר'ה ששיחקו איתי, במיוחד עם יוסי בניון, שאיתו שיתפתי פעולה במכבי חיפה ועם יוסי אבוקסיס, שאיתו שיחקתי בהפועל תל אביב. בכל פעם שאני מבקר בישראל, אני משתדל להיפגש גם עם האחרים. נותרו לי רק זיכרונות חיוביים מפרק החיים בארץ".
הצעה למשרת אימון בליגת העל בישראל יכולה לעניין אותך?
"אם העבודה שלי כמאמן תזכה להערכה, והצעה שכזו תגיע - מדוע שלא אקבל אותה? אבל נכון להיום, החוזה שלי הוא עם ההתאחדות לכדורגל של מולדובה, ואני אשקיע כל מאמץ כדי להוביל את הנבחרת של המדינה שלי לרמה גבוהה יותר ולרשום כמה שיותר הצלחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו