ערב מורכב וסוער עבר אתמול (ראשון) על אוהדי הפועל באר שבע במחזור הפתיחה של העונה. בזמן שאלפי אדומים כבר היו על כביש 6 צפונה בדרכם לנתניה, תקועים ועצבניים בפקקים, צלצל בטלפון הפוש עם הבשורה שכל כך חששנו ממנה: "ללוקאס ונטורה יש הצעה, הוא מחרים את המשחק ויישאר מחוץ לסגל". זה הרגיש כמו פטיש על הלב, כאילו העונה נגמרה עוד לפני שהתחילה, ועוד ביום של משחק.
אם נוסיף את הלחות הכבדה ואת עומסי התנועה, היו לקהל סיבות מספיק טובות "לפרסס" הביתה ולוותר על ה״בילוי״ באצטדיון ע"ש ראש עיריית נתניה. זה לא שהרצון של ונטורה לעזוב הפתיע לגמרי, אבל הדרך שבה בחר לעשות זאת (כנראה בעצת ״מקורבים״) אכזבה מאוד.
להיות קצת מכבי תל אביב
עם כל הכבוד לכך שמדובר אולי בשחקן הטוב בליגה, ובוודאות אחד הזרים הגדולים שנחתו כאן, המסר מצד המועדון חייב להיות חד: אין שחקן גדול מהמועדון. ונטורה צריך קודם כול להיענש בקנס, לשבת ביציע ורק אז לנהל איתו שיחה על ההמשך.
אסור ששחקנים, טובים ככל שיהיו, יקבעו בעצמם את הכללים. בזמן שמכבי תל אביב מחזיקה שחקנים קצר, מתעקשת על סכומים גבוהים ולא מוותרת, גם הפועל באר שבע חייבת לנהוג כך. כולנו רוצים שהפרשה תסתיים בטוב ואולי יימצא פתרון שיגרום לו להישאר, אבל המועדון מוכרח לשדר מסר ברור למען יראו וייראו.
ואז היה גם משחק בנתניה. הוא נפתח עם 20 דקות שחורות במיוחד ופיגור 2:0 מהיר. השחקנים נראו כבויים, כאילו משהו שבר אותם – נדמה היה שכולם בחרו להחרים את המשחק יחד עם ונטורה. כבר ניתן היה לחשוש שההפסד ידרדר את המועדון לסחרור, ואפילו לכאוס שיהיה קשה לצאת ממנו.
אבל את הפועל באר שבע כנראה שגם השנה אי אפשר להספיד מוקדם. לא כשהיא בעשרה שחקנים כמו שהיה מול מכבי ת"א באלוף האלופים, ולא כשהיא בפיגור כפול מוקדם כמו אתמול. אחרי ההתאוששות מההלם, הקבוצה יצאה לבליץ ומאבק על כל כדור שהוביל לשער מצמק. הלחץ נמשך והשתלם – ובסיום המחצית כבר השלימו האדומים מהפך.
גם אוהדי מכבי נתניה קיפלו
אוהדי מכבי נתניה, שמתעקשים לייצר יריבות למרות שלא מתמודדים על אותם הישגים כבר מעל לעשור, הניפו שלטי הקנטה ביציע על אובדן האליפות בעונה שעברה. אבל עד לסיום המחצית כבר קיפלו הכל. במחצית השנייה באר שבע יכלה ואף הייתה צריכה לכבוש עוד, אך הסתפקה בשער נוסף בלבד.
אם מישהו היה מאמין בי כמו שרן קוז'וך מאמין בזאהי אחמד – הייתי היום מדען אטום. אתמול אחמד החזיר למאמן עם צמד שגרם לאוהדים לתהות אם באמת יש בו משהו שאנחנו לא רואים והוא כן. כך או כך, התקווה היא שימשיך במגמת השיפור.
הבעיות בולטות
למרות הניצחון, הבעיות בסגל של באר שבע בלטו. ההגנה ואמצע המגרש היו רכים מדי לאורך דקות ארוכות. כל כדור ארוך השאיר את שחקני נתניה באחד על אחד מול השוער. חסרונו של ונטורה הורגש מאוד, ושי אליאס – עם כל הרצון – לא באמת יכול למלא את החלל. זה לא חור, זה מכתש. אם הברזילאי הפנומן לא יישאר, באר שבע תהיה חייבת להביא לו מחליף במהירות.
בנוסף דרושים בדחיפות בלם וקיצוני. זה היה צריך לקרות כבר מזמן, ועדיין לא ברור מדוע ההנהלה מתמהמהת. הקהל זועק לשמיים – תביאו רכש!
ומילה טובה לאוהדים: מעל 3,800 אדומים עודדו ללא הפסקה, גם כשהקבוצה הייתה בפיגור. הם אלו שדחפו את הקבוצה והובילו את המהפך. את הנחישות הזאת ביציע צריך להביא איתנו לאורך כל העונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו