עונה חדשה תמיד מרגשת. הכעסים והמרמור מהקיץ היבש מפנים מקום, לפחות ל-90 דקות. כשברקע היעדר הרכש ומחאות האוהדים כנגד בעלי הקבוצה, יעקב שחר, דייגו פלורס הראה אתמול (שבת) שהוא מבין ״קצת״ כדורגל. לאחר שהפסיד לאותה בני ריינה כמה ימים קודם לכן, היו מי שרצו את ראשו כבר עכשיו, והוא אכן היה ראוי לכל ביקורת, אך אתמול ב-0:4 הוא הציג הפקת לקחים וכפיית סגנון משחק שמכבי חיפה אומנם לא רוצה, אבל מאוד צריכה.
אם בשבוע שעבר הקבוצה נכוותה מאוד במחצית השנייה מאמצע דליל והתקפות מעבר, הרי שאתמול החליט פלורס לעבות את האמצע עם שחקן נוסף, גם אם על חשבון היצירתיות של הקבוצה. זה היה מתוך הבנה שלחץ גבוה וסגירה הרמטית של האמצע יובילו לשערים, גם אם הכלים מקדימה הם לא האיכותיים ביותר, והם עדיין לא.
מכבי חיפה בדרך לחיזוק משמעותי - וסימנה עוד מטרה >>
השחקנים פתחו חזק מאוד, אך להבדיל משבוע שעבר גם סיימו חזק בזכות שער של ג'ורג'ה יובאנוביץ׳ שפתח את הסכר והוריד את מפלס הלחץ והקל על המשך המשחק.
מכבי חיפה הנוכחית היא לא קבוצת התקפה מבריקה, וכדאי להפנים את זה. לכן, גם אם פחות אוהבים את זה, אפשר להבין את הרעיון של פלורס לשחק עם שלישיית אמצע שעובדת וחושבת קודם כל הגנה. לטווח הארוך זה לא יספיק, בטח כשאחד מחברי השלישייה הוא גוני נאור, אך הירוקים צריכים קודם כל לצבור ביטחון, ואת זה עושים על ידי משחקים כמו אתמול.
ואם לא די בשינוי הסגנון, אתמול זה פשוט היה הערב של דייגו פלורס. המאמן המושמץ שחטף מכל עבר הצליח אתמול בכל דבר בו נגע: מההכנה למשחק, בחירת ההרכב ועד לחילופים בו כל מטאטא ירה. עד כמה הלך לו? בגול הרביעי היו מעורבים סברינה, סוף פודגוראנו ומתיאס נהואל שכבש את שערו הראשון בליגת העל. כשמגיע מגיע.
אור איתן
אחד הדברים החשובים אתמול מעבר לביטחון ולקרדיט שיצבור פלורס מצד השחקנים, הקהל והתקשורת הוא איתן אזולאי שממשיך להוכיח שהיכולת מהמשחקים האירופיים לא הייתה מקרית. הפעם הוא עשה את זה בסגנון משחק אחר לגמרי מששיחקה מכבי חיפה בצמד המשחקים מול ראקוב- כשהיא הדומיננטית במשחק וחייבת לנצח. המהפך שהוא עשה הוא ממש לא רק גופני, אלא בעיקר מנטלי. הנינוחות שלו במגרש היא כתוצאה של מאמן שנותן לו את הביטחון להראות את היכולות שלו. איתן אזולאי האמיתי הוא לא איתן אזולאי של העונה שעברה. פשוט דבר והיפוכו.
דבר חשוב נוסף אתמול היו השערים שכבשו ג׳ורג׳ה יובאנוביץ׳ שהיה כל כך זקוק לשער הראשון שלו בקבוצה, לטריבנטה סטיוארט שכבש את שערו הראשון בליגה ובעיקר של מתיאס נהואל, שאם נרצה או לא, הוא כאן כדי להישאר. אי אפשר היה להישאר אדיש לפרץ ההתרגשות שלו לאחר הגול, כשהתקווה היא שמכאן ואילך הוא יראה את הכדורגל שיש לו. ויש לו.
יחד עם איתן אזולאי, מי ניצח על התזמורת היה עלי מוחמד אותו ״החביא״ פלורס עד לא מזמן עבור גוני נאור. מכבי חיפה הנוכחית היא עלי מוחמד ועוד עשרה. לצד קשר 6 חדש ברמה גבוהה, עלי מוחמד יכול לחזור להיות עלי הישן והטוב. זה שמפת החום שלו עולה בלהבות. עוד ראויים לציון הם דולב חזיזה ועבדולאי סק שהיו נראים חדים ומפוקסים יותר וסטיוארט שהיה נראה בדיוק כמו שאיציק עובדיה וליאור רפאלוב בוודאי חלמו.
אסור להסתנוור
ולמרות כל זה, חשוב לצנן את ההתלהבות ולהזכיר כי לפני שנה בדיוק מכבי חיפה פתחה את עונת 24/25 עם ניצחון ביתי בתוצאה זהה על עירוני טבריה. את הסוף כולם זוכרים. הסגל הזה עוד דורש מקצה שיפורים נרחב, ולמרות שהכעסים והמרמור פינו מקום, הם עשו זאת רק ל-90 דקות, וכעת זה הזמן לשפר ולתקן. כמאמר הקלישאה, ״תמיד טוב לתקן אחרי ניצחון״.
אסור לאף אחד מקברינטי המועדון להסתנוור מהניצחון הזה. הקבוצה עוד זקוקה ל-6 ברמה גבוהה, לכנף ימין במקומו של קסנדר סברינה שאפילו ביום בו כולם הצליחו לבלוט, נשאר בשלו, ולעוד 8 במרכז המגרש, כמו מוחמד אבו פאני שיוכל להצית את הניצוץ במועדון מחדש או סדריק דון שלצד שחקנים טובים יוכל להיות יוצא דופן. שלושה שחקנים חדשים ברמה, לצד שחרורים של שחקנים לא מתאימים, ויהיה אפשר לומר שיעקב שחר שאמר בראיון לאתר המועדון כי ״המועדון עושה את כל המאמצים בשביל להשתפר״, אמר אמת.
