ירדן שועה הוא לא עוד שחקן בבית״ר ירושלים. מבחינתי, וכתבתי זאת בעבר - הוא קצת סמל. או לפחות הכי קרוב למה שהיה לנו מאז אלי אוחנה ואורי מלמיליאן. נכון, הוא לא גדל בבית וגן, הוא לא ילד פלא שיצא ממחלקת הנוער של המועדון, וגם לא אחד שהרמנו על הכתפיים בגיל 17 - אבל על המגרש ומחוצה לו הוא הפך לפרצוף של המועדון. הכישרון, היצירתיות והיכולת להפוך משחק במהלך אחד הם כל מה שבית"ר תמיד חיפשה בשחקן אחד.
הילד עם העבר הבעייתי שאיכשהו התיישר דווקא במועדון כמו בית״ר, מראה לאחרונה סימנים של שבירה. כאילו הטיפול הפסיכולוגי הסתיים, ונגמרו הכלים להתמודד עם הסביבה. אחרת אי אפשר להסביר את כמות הכותרות הלא קשורות בכדורגל שאנו מקבלים מהצד שלו לאחרונה. שמועות על מעבר למכבי תל אביב, סוכן שמחפש קבוצה מעבר לים, התנגשות עם האוהדים בשדה התעופה, תגובות של אמא ברשת ועכשיו העימות עם אלמוג כהן. כל זה - לא כדורגל! איכשהו, במקום לדבר על העונה הקרובה והציפיות שיש לכולם, אנחנו מתעסקים בלמה הוא מורחק משניים או שלושה משחקים ואיך זה בכלל הגיוני שדבר כזה קורה.
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
ויסלח לי שועה, אבל הייתי מצפה ממנו להתרחק מכל הדברים הללו. להגיד לסוכן שלו לשתוק, להגיד לאמא לא להתערב, להתנצל בפני האוהדים על היכולת הלא טובה במשחק בריגה ובעיקר לשלוט בכעסים שמזכירים את התגובות בימים של מכבי חיפה. מעבר לעובדה שהוא קפטן ובורג משמעותי בחדר ההלבשה, עוד לא קם השחקן בבית״ר ירושלים שהיה מעל למועדון. והיו לא מעט כאלה שניסו.
במשך שנים לימדו אותנו, אוהדי בית״ר, שתקופת הקיץ היא סרט ברוס-לי קלאסי: אין רגע דל, כל דקה אקשן חדש. ודווקא הקיץ הזה, שעל הנייר היה אמור להיות רגוע, מבטיח ואפילו אטרקטיבי - חוזר באיטיות להיות בדיוק אותו סרט שחוק שכבר ראינו עשרות פעמים.
מי בעל האינטרס?
בעיתונות יש כלל פשוט - בכל סיפור, בכל כותרת שנכתבת - יש אינטרס. ונשאלת השאלה של מי האינטרס? למי יש אינטרס להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה? בכל הכתבות האחרונות על דירוגי השכר - יש אינטרס. אולי להראות לקהל כמה ברק אברמוב השקיע או דווקא להראות לשחקים עצמם שיש היררכיה או להזכיר לכולם כמה הוא מרוויח אל מול שחקן אחר שאולי שווה יותר (אין כזה). הרי בסוף מישהו הדליף את הנתונים.
ככה גם בסיפור ירדן שועה שיצא החוצה יותר מהר מספרינט של מוזי - יש למישהו אינטרס. האם זה למועדון שרוצה להיפטר משועה? לא נראה לי ואני מקווה שלא. האם לשועה עצמו? שום סיכוי. האם לשחקנים שמקנאים בו? אולי. האם הסוכן שלו שרוצה לקבל שחרור בחינם? תמיד יש סיכוי. האם לאלמוג כהן שרוצה להראות מי יותר חזק? אפשרי. רוצה לומר - תמיד תחשבו למי יש אינטרס שהאירוע הזה יככב בתקשורת. השורה התחתונה - אם למישהו יש אינטרס לגרום לפרידה של שועה מבית״ר - הוא לדעתי מצליח לא רע בינתיים.
ופה נכנס גם אלמוג כהן. אתחיל מהחלק הטוב - אלמוג הביא לבית״ר משהו שחיכינו לו שנים: סדר, יציבות, מקצוענות. אבל הקרדיט הזה קצת מתחיל להיגמר. והקהל שלנו - אתם יודעים איך זה. ברגע שהוא מחליט שזה נגמר, הסיפור נגמר. אין דרך חזרה.
ציטוטי "הוא לא מתאים לשיטה" כבר הפכו בדיחה. ההודעה ההזויה על ערן זהבי איכשהו מרגישה כאילו לא יצאה ללא אישורו, הזרים המוזרים והעימות עם שועה - מתישהו אלמוג צריך להבין שטיפוח מחלקות הנוער והילדים זה הישג עצום אך לא מספיק בשביל קהל שצמא לתארים.
ובסוף, זה שוב אותו סרט ישן. במקום שבית״ר תתעסק בלרוץ לאליפות - היא מתעסקת בעצמה. במקום ששועה יהיה הפנים של קבוצה מנצחת - הוא שוב הפנים של בלגן. ובקרב הזה, כמו תמיד, כולם מפסידים: שועה, כהן, המועדון, הקהל - ובעיקר החלום לראות את בית״ר חוזרת להיות בית״ר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
