יש לא מעט שחקנים בכדורגל הישראלי שחוו קריירה של רכבת הרים. המגן אייל משומר הוא אולי הדוגמה הבולטת לכך: גדל בהפועל כפר סבא, שיחק מעל עשור במכבי חיפה, אך לאורך שנים רבות זכה לביקורות לא פשוטות, שלעתים גרמו לו לעוול.
בניגוד לשחקני עבר אחרים, משומר שומר מאז פרישתו על שקט מופתי. בשנתיים האחרונות הוא מנהל, יחד עם חברו אביחי ידין, מחלקת נוער חדשה במכבי הוד השרון. "אני מנהל בית ספר לכדורגל ושימשתי גם כמאמן נערים ב' בעלייה כפר סבא תחת שלמה שרף", מספר משומר בראיון מיוחד ל"ישראל היום".
כמה זה מרגש ללמד ילדים צעירים?
"אני אוהב את זה מאוד, במיוחד כשיש לי הזדמנות לתת להם את מה שאני לא קיבלתי. אני יכול לעזור גם בפן המקצועי וגם המנטלי. בקריירה ראיתי לא מעט שחקנים מוכשרים שנפלו בגלל חולשה מנטלית – ואני רוצה לעזור לילדים כבר מגיל קטן".
למה לא המשכת לאימון בוגרים?
"זה פחות דיבר אליי. היום בעלי קבוצות אוהבים לקבוע הכל, ואני פחות מתחבר לזה. קשה להצליח כמאמן בוגרים, רציתי ללכת בדרך שלי, ואני חושב שאני מתחיל משהו מעניין יותר".
גם תקשורת פחות מעניינת אותך?
"היו לי הצעות, אבל אני פחות מתחבר לזה. אני כן מתראיין, אבל פחות אוהב 'לכלוך' או לחוות דעה על אחרים".
מיצית את הפוטנציאל שלך כשחקן?
"חד משמעית לא. יכולתי להוציא הרבה יותר. אני לא מתחרט – עשיתי קריירה יפה, זכיתי בכל תואר אפשרי בארץ, שיחקתי ברמות הגבוהות ובמפעלים הבכירים. אבל הייתי יכול לעשות קריירה גם באירופה, והיו לי גם ניסיונות להגיע לשם".
כמה קשה היה להתמודד עם ביקורת?
"זה אף פעם לא פשוט. אוהדי מכבי חיפה לא הקלו עליי, ואני מאוד מעריך אותם. בעיניי זה הקהל הכי טוב בארץ. הביקורת חישלה אותי, ותמיד ידעתי להתעלות ברגעים כאלה. בלי זה לא הייתי שורד 11 שנים במכבי חיפה. אם לא הייתי יודע להתעלם מהתקשורת ומהביקורות – לא הייתי מחזיק מעמד".
איזו מכבי חיפה הייתה טובה יותר – שלכם או של ברק בכר?
"כל קבוצה והתקופה שלה. קשה להשוות, היו את יעקובו, בניון ועוד תקופות גדולות, אז אני לא רוצה לזרוק סתם השוואה".
"אי אפשר לקחת אליפות כל שנה"
משומר מתייחס בראיון גם לתקופה הנוכחית והמשבר של הירוקים. "זה לא מפתיע", הוא טוען. "זה קרה גם בעבר, ויקרה גם בעתיד. במועדון כמו מכבי חיפה יש עליות וירידות. אי אפשר לקחת אליפות כל שנה. זה מועדון חזק שיודע להתעלות, אבל ככה זה בכדורגל".
נפגעת כשוויתרו עליך אחרי כל כך הרבה שנים?
"בזמנו כן. הגיע מנהל מקצועי זר, קרלסן, שהביא את גארי קגלמאכר, שבכלל לא היה מגן, וניסו לדחוק אותי הצידה. אחרי 11 שנים הפכתי למנודה. כעסתי שאף אחד במועדון לא התערב, שנתנו לו להחליט הכל. ציפיתי שיתנו לי קרדיט, שיהיה מי שיתערב, יענקל’ה שחר או עוזי מור, וגם שיידעו להיפרד ממני בצורה יפה יותר".
אתה עדיין כועס?
"לא, ממש לא. עבר הרבה זמן, נפגשנו כמה פעמים והכל בסדר. הזמינו אותי גם לטיסות בצרפת, יש לי מנוי זוגי כל שנה, וגם לאירועים שונים של המועדון אני מוזמן. זה כבר מאחוריי".
התאכזבת שלא קיבלת הצעה להצטרף למועדון בתפקיד אחר?
"לא קיבלתי שום הצעה. אני גם לא אחד שידחוף את עצמו בכוח. אולי זה יקרה בעתיד. בינתיים אני נהנה מהעשייה שלי, ולא פוסל כלום".
שאלות קצרות
המאמן שהכי השפיע עליך?
"רוני לוי".
רגע השיא בקריירה?
"ליגת האלופות".
הפספוס הגדול?
"עונת הקיזוז שבה לא לקחנו אליפות".
השחקן הכי גדול ששיחקת איתו?
"קשה לבחור, יש הרבה. בין היתר פיטר מסיללה וגוסטבו בוקולי".
מה תהיה סגירת מעגל מבחינתך?
"מועדון שאבנה ואוכל לפתח בו שחקנים שיגיעו לנבחרת ישראל – ובעיקר שיהיו בני אדם טובים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו