אחרי ארבעה משחקי אימון ועוד ארבעה משחקים רשמיים אפשר סוף סוף לומר: דייגו פלורס, ברוך הבא למכבי חיפה. לאחר כמה שבועות מדאיגים בשל יכולת הקבוצה, בחירות ההרכבים וניהול המשחקים של המאמן הארגנטיני, ניתן להגיד שלראשונה העונה ניתן היה להבחין בטביעת האצבע שלו.
זה החל מהכנה מצוינת למשחק, המשיך משינויים כפויים טובים שהוא נאלץ לבצע בהרכב הפותח בשל חסרונותיהם של דולב חזיזה, קנג׳י גורה ודיא סבע, והסתיים בניהול משחק נהדר עם חילופים נכונים וניצחון אחד גדול וחשוב כל כך עבורו ועבור המועדון. אין ספק שהוא ראוי לכל המחמאות.
נכון, למכבי חיפה היה גם לא מעט מזל אמש, אך אפשר היה לראות שפלורס לקח סגל שחקנים בינוני במשחק חוץ מול סגנית אלופת פולין שעל קוויה עומד אגדת מועדון ומאמן בחסד - מארק פאפשון, ומצליח כנגד כל התחזיות לנצח אותה. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו משחק הגומלין היה משוחק בסמי עופר לח, גועש ורועש.
רוצים להוכיח
המשחק אתמול (חמישי) אמנם החל בשליטה פולנית, כשהעזרה ההגנתית של שחקני הכנף הייתה בגדר נעלם, אך ככל שנקפו הדקות השחקנים החלו לצבור ביטחון, להחזיק בכדור ובעיקר להוציא את הפולנים מהקצב שבו הם החלו את המשחק.
גם המחצית השנייה החלה בלחץ פולני, אך חניכיו של פלורס הצליחו להתגבר עליו בעזרת המון ביטחון וקור רוח, יחד עם עמידה טקטית טובה, ובאו על שכרם עם שער נפלא של איתן אזולאי שממשיך את הכושר המצוין שלו מפתיחת העונה. אם הייתה מחשבה שהוא בלט בסיבוב הקודם רק בשל חולשת היריבה, הרי שאמש קיבלנו תשובה לכך.
ניתן לראות היטב את הקלילות, הניידות ובעיקר את הרעב לעבודה קשה, כשאת התוצאות רואים על הדשא והקרדיט לכך מגיע בעיקר לפלורס, שנותן לו את הביטחון להראות את היכולות שלו. הרי ברור שאזולאי הוא לא שחקן כדורגל רע כפי שהיה נראה בעונה שעברה.
השינוי של אזולאי הוא רק תסמין קטן לשינוי שעברה קבוצה שלמה עד כה: נכון, הקבוצה עדיין לא מבריקה ובטח שלא משחקת כדורגל שובה עין, אבל קל להבחין בכך שלהבדיל מהעונה שעברה, השחקנים רצים ולא מפסיקים לעבוד ללא הכדור כשגם הכושר הגופני נראה הרבה יותר טוב, ואת אלה ניתן לזקוף לזכות פלורס.
כמובן שבמידה שהתוצאות לא יהיו טובות הדברים ייראו אחרת, אבל לפחות לעת עתה זה נראה שהשחקנים משחקים בשבילו ורוצים מאוד להוכיח את עצמם - דבר די מובן מאליו לאור העובדה שהוא לא דופק חשבון לאף שחקן ושמות לא משחקים אצלו תפקיד. אפשר לאהוב את זה ואפשר שלא, אבל לא בכדי שחקנים כמו שון גולדברג ועלי מוחמד מצאו את עצמם על הספסל.
יש שוער בשער
מעבר לדייגו פלורס, היו גם שחקנים על הדשא שהיו צריכים להביא את הניצחון ואחרי שנתיים קשות, אפשר לומר בזהירות המתבקשת שיש במכבי חיפה שוער בשער. ההצלה של גאורגי ירמקוב בשלהי המחצית השנייה היא הצלה ״ששווה נקודות״, או במקרה של אתמול - אולי העפלה לשלב הבתים של הקונפרנס ליג.
זו לא רק ההצלה הנהדרת, אלא גם השקט והביטחון שהוא מקרין שנותנים תחושה של ״אייס מן״, דבר שמשפיע על יתר שחקני ההגנה. גם ליסאב עיסאת, שקיבל את חולצת ההרכב על חשבונו של בלם נבחרת ישראל והבאנקר של הקבוצה בשנים האחרונות, גולדברג, ממשיך להראות כמה פוטנציאל טמון בו כשאתמול הוא אפילו חיפה על סק מספר פעמים.
נכון, זה עדיין לא הכי נקי ומלוטש, אך המימדים הפיזיים והנתונים האתלטיים שלו אירופאים לכל דבר. אם הוא יידע לשמור על רמת ריכוז גבוהה לאורך כל המשחק, לצד שיפור משחק הרגל שלו, הוא יהיה בלם יוצא דופן בקנה מידה ישראלי.
מילה טובה מגיעה גם לילה בטאיי שממשיך להראות כמה חוכמת משחק יש לו ומצליח פעם אחר פעם לקרוא כמה מהלכים קדימה ולעשות את הכל בצורה נקייה. וכמובן מילה טובה גם לפייר קורנו, שנראה כאילו מעולם לא עזב.
המטרה העיקרית - קשר אחורי
מכבי חיפה נמצאת כעת בצומת דרכים משמעותית. העפלה לשלב הבתים של הקונפרנס ליג משמעותה שקט בגזרת המאמן, כספים רבים שייכנסו, זרים איכותיים יותר שירצו להגיע ולהשתתף במפעל אירופי, רעב גדול יותר מצד בעלי הקבוצה שיתבטא ביותר שחקני רכש לסגל רחב שישחק בשני מפעלים וכמובן שיותר דקות משחק להרבה יותר שחקנים, דבר שחשוב מאוד לבריאות בחדר ההלבשה.
בשנים האחרונות אפשר לראות בבירור שההעפלות לשלבי בתים אירופיים רק שיפרו את המועדונים הישראלים שהעפילו אליהם, כשקבוצות שנכשלו בדרך לשם קיצצו תקציבים ודיללו בסגל השחקנים. את הניצחון הנפלא ניתן לזקוף אך ורק לזכותם של דייגו פלורס והשחקנים שהצליחו לעשות יש מאין, וזאת על אף שהנהלת המועדון בראשות איציק עובדיה וליאור רפאלוב נכשלה במטרה העיקרית של הקבוצה הקיץ בדמות הבאת קשר אחורי, לכל הפחות, לצמד המפגשים בסיבוב השני במוקדמות.
נכון, הסיכוי לקבל את קבוצה חזקה כמו ראקוב בשלב הזה אינו היה גבוה, אך הנהלה טובה עם ניהול נכון חייבת להיערך לכל תרחיש. מכבי חיפה הייתה אמורה להיות כעת עם קשר אחורי ברמה גבוהה שהיה מעלה את הסיכויים לעבור את הקבוצה הפולנית באחוז ניכר והתקווה היא שפלורס, לצער כל מי שאוהב את הקבוצה, יצליח לעשות את העבודה על אף ההנהלה ולא בזכותה.
